החסיד הקדוש רבי משה יהושע בזשיליאנסקי הי"ד המכונה רבי אלטר טפליקר

מאותם כוכבי-אור שהפיצו את אור הצדיק על פני תבל, היה רבי משה יהושע, המכונה "ר' אלטר טפליקר".

מתוך הצטנעות מופלאה הפיץ את המעיינות הקדושים – חוצה, על ידי חיבוריו, שמתוכם מפורסמים ביותר הספרים: 'השתפכות הנפש' ו'משיבת נפש', שקרבו, ועדיין מקרבים רבים לעבודת ה' יתברך בדרכו של רבינו הקדוש.

שאר ספריו הם: 'מי הנחל' על ליקוטי מוהר"ן; 'אמונת עתיך'; הגדת 'אור זורח'; ו'מילי דאבות' על פרקי אבות. שלושה חיבורים נוספים הכין לדפוס: סידור מבואר 'אור הגנוז'; 'שומרי אמונים'; ו'התעוררות על לימוד התורה', זאת מלבד כתבים רבים, יקרי ערך, שרבי אלטר העתיק למשמרת מדור לדור.

רבי אלטר נולד בטפליק לאביו רבי אשר זעליג, שהיה תלמיד-חכם וירא ה' מרבים, ממקורבי מוהרנ"ת. ממנו ומשאר תלמידיו הקדושים של רבי נתן למד את דרכי רבינו שהאירו נתיבתו לכל ימי חייו.

יותר מכולם החשיב לרבו את הגאון הקדוש רבי נחמן מטשערין, ממנו קנה את דרכו בלימוד ספרי רבינו. הוא אף התמסר להעתקת ספרו של הרב 'נחת השולחן' ומסרו לידי החסיד הגדול רבי ישראל קרדונר, שהוציאו לאור.

בעקבות מוהרנ"ת והרב מטשערין הלך גם רבי אלטר, ועשה ליקוטים מקוצרים מתורת רבינו, לכל החפץ להתקרב אל הקודש ולטעום מתורתו הקדושה.

לאחר נישואיו שימש כמגיד-שיעור לנערים בני שלש עשרה, אותם לימד גמרא עם רש"י, תוספות ומפרשים. בד בבד, החדיר בלבם יראת ה' טהורה. אחד החסידים שנקלע פעם למקום לימודו עם תלמידיו, התפעל ממראה עיניו: רבי אלטר יושב ומבאר להם את פרק יא מתהילים: 'למנצח בה' חסיתי' והנערים מאזינים בשקיקה, כשהשפעתם העמוקה של דבריו ניכרת על פניהם.

למרות היותו חכם ולמדן מופלג, בחר רבי אלטר טפליקר ללכת בדרכי התמימות, עד שהרב מטשערין המליץ עליו את הפסוק: "אשכילה בדרך תמים"; ובכל עת שהיה רוצה החסיד הדגול רבי אברהם שטרנהרץ להראות למקורבים חדשים – תמימות מהי, היה אמר להם: 'התבוננו ולימדו מרבי אלטר, שכל דרכי עבודתו מושתתים על תמימות ודעת ישרה, ללא כל עקמימות'.

'מתבודד' מופלג היה רבי אלטר טפליקר; זמן רב הקדיש מדי יום לעבודת ההתבודדות שהיא יסוד דרכו של רבינו – ומכאן הכוח הגדול הטמון בספרו 'השתפכות הנפש' להביא לידי מעשה. כל סעיף שכתב, יקד כאש בעצמותיו והיה דרך-חייו; נאה דרש ונאה קיים.

חידוש גדול יש בספריו, שההוגה בהם חש כאילו רבינו ומוהרנ"ת עצמם כותבים את הדברים. הדבר מעיד על דבקותו העצומה בהם, תוך ביטול עצמיותו לגמרי.

שנת תרע"ט הייתה שנה רווית תלאות ליהודי אוקראינה. פוגרומים נערכו בכל העיירות על ידי פורעים צמאי-דם שפרקו זעמם החייתי על כל יהודי שנקרה בדרכם.

ביום שישי, יב לחודש אדר ב' שנת תרע"ט, ביקר רבי נתן שטרנהרץ בנו של רבי אברהם שטרנהרץ בטפליק. סופר סת"ם ומגיה היה, והגיע אל העיר לרגל תיקון ספרי-תורה. סר לבקר את רבי אלטר, ולאחר שהניח את הספרים על השולחן, ישבו שניהם ללמוד 'תורה' מליקוטי מוהר"ן.

לפתע נשמעו שאגות פרא מהחלון, כנופיית רוצחים קרבה אל הבית – – –

ר' נתן ב"ר אברהם, ר' ישראל בול, ובנו של רבי אלטר טפליקר הספיקו להסתתר, אולם עליו בעצמו נגזרה הגזרה – – –

וכך כותב בנו: "אויה לי על שברי! ביום ו' י"ב ימים לחודש אדר שני תרע"ט, נהרג אבי ז"ל רבי משה יהושע, על ידי השודדים 'פעטליוראווצעס' (= מכנופיית הצורר סמיון פטליורה שנאבק על השלטון) בעיר טפליק".

ה' יקום דמו.