רבי אהרן מברסלב המכונה "רבי אהרן דער רב" (רבי אהרן – הרב)

מגדולי תלמידי הרב הקדוש רבי אהרן מטיטַיֶיב, היו רבי משה, רבה של קְרַסין, ובנו רבי אהרן (שלימים נודע כרבי אהרן הרב דברסלב). על זה האחרון אמרו יהודי קרסין: "יפה כח הבן – מכח האב", תורה ועבודה התאחדו אצלו, ועוד בחיי אביו מילא את מקומו על כס ההוראה.

ויהי היום, ואל רבי אהרן מגיע מכתב מדודו היושב במֶדוֶדיבקה, בו הוא מבקש ממנו לבוא ולפשר בין שני סוחרים שדין תורה מורכב נתגלע ביניהם. הוא נענה לבקשת דודו ונוסע לעירו.

במדוודיבקה, במרחק שלושה בתים מבית הדוד, שוכן רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, ורבי אהרן זוכה להתוודע אליו. בפגישתם הראשונה, היה זה בערב ראש חודש שבט, ראה רבינו שרבי אהרן רועד מקור, אמר לו בצחות: "אצלי תחמם את הידיים…" ומייד ביאר דבריו: "הכתוב אומר 'ויהי ידיו אמונה'; אצלי העיקר הוא אמונה".

במשך לילה שלם שוחח עימו רבינו, בין השאר נסבו דבריו על מידות טובות – "נקי כפיים ובר לבב" – הנדרשות מיושב על כסא הדיינות. רבי אהרן, שראה כי כל דברי רבינו נאמרים ברוח הקודש, קם ממקומו בהתפעלות ואמר: "רואה אני שאתם עוד תהיו רבי גדול. מבקש אני מכם אפוא, שבעולם הבא אזכה להבין את שיחות החולין שלכם!"

בנסיעתו הקרובה עם אביו אל רבי אהרן מטיטייב, שכבר בא בימים, אמר לו הצדיק: "רואה אני עליך שטעמת טעם חדש בעבודת ה'. ספר לי היכן?" שח לו רבי אהרן על הרבי הצעיר ממדודיבקה היודע מחשבות כל הבאים אליו. הרים הצדיק עצמו מכיסאו ואמר: "ידעתי מכבר שבעל השגה הוא, כעת אני מבין  שמעת בואו מארץ ישראל, השגותיו גבהו לאין שיעור!" והוסיף: "טוב לחסות בצל קדשו".

לא חלפו ימים רבים, רבי אהרן מטיטייב נסתלק לבית עולמו, ורבי אהרן היה לאחד ממובחרי תלמידי רבינו הקדוש, שהעיד על קדושתו: "הוא הלך לחופתו בכתונת נקיה" – – –

בהשפעת רבינו נתמנה רבי אהרן לרב העיר ברסלב (ועל שמה הוא מכונה "רבי אהרן דער רב" – רבי אהרן הרב), ופעם אחת התבטא: "אפילו לסוסים שהביאוהו לעיר ברסלב, עלינו להודות".

ידידות אמיצה שררה בינו ובין רבי נתן, בחיר תלמידי רבינו. עוד בתחילת התקרבות רבי נתן, אמר לו רבינו: "מעתה תקיים 'עשה לך רב' – אני אהיה לך לרב, וכשיבוא רבי אהרן יהיה הוא לך לחבר ותקיים בו 'וקנה לך חבר'". ואכן, תדיר היה רבי אהרן רגיל לכנות את רבי נתן: "חברי" ולאחר הסתלקות מוהרנ"ת זעק רבי אהרן ובכה: "חברי היקר! כל האוצרות של הרבי נותרו אצלך!"

כששלח רבינו פעם אחת את רבי נתן בשליחות מסוימת אל רבי אהרן, שאלו רבינו כאשר שב: "מה עושה אהרל'ה שלי?"

"ראיתיו ועיניו אדומות מבכי", השיב רבי נתן.

"עליו נאמר", נענה רבינו, "'כיושב סתר לחלות פני מלך – מראה כהן', הפייטן, ברצותו לתאר את הכהן הגדול בשעתו הגדולה, משווה אותו לזה היושב בפינה נסתרת ושופך את לבו לפני בוראו".

פעם גילה רבינו לרבי אהרן מברסלב כי יסתלק מן העולם בחודש אב. אי לכך, מדי שנה בשנה, בראש חודש אלול, נהג רבי אהרן לעשות סעודה גדולה; הן מובטח הוא שיחיה שנה נוספת!

בחודש תמוז תר"ה, השנה שבה הסתלק רבי נתן, נפל רבי אהרן מברסלב  למשכב, קרא לבניו ואמר להם: "אומרים שאני גאון ולמדן, אי לכך מובן שבחרתי לי דרך חיים טובה ביותר, הלא היא התקרבותי לרבינו. את הדרך הטובה הזאת ברצוני להוריש לכם".

ביום א' לחודש אב שנת תר"ה, בהיותו בן שבעים שנה, נסתלק רבי אהרן לשמי מרומים ונטמן בברסלב. "פטירתו", אמרו אנ"ש, "נרמזה בתורה (במדבר ל"ג ל"ח): 'ויעל אהרן… וימת שם… בחודש החמישי באחד לחודש" – – –