סגירת מעגל I בדיוק 200 שנה לאחר שרבי נחמן עבר להתגורר באומן נחשפה תגלית חדשה ומרגשת: מכתב שכתב לבתו מהעיר אומן

"כשראיתי את המכתב בקעה ממני זעקה:

זה כתב ידו של הרב'ה"

תצלום שנחשף באופן אקראי, חולל בשבוע שעבר סערה שטלטלה את אמות ספיה של חסידות ברסלב: מכתב כתב-יד-קודש שכתב רבי נחמן מביתו באומן – לבתו | חיים גולדהבר על גלגולו של 'המכתב התשיעי של רבי נחמן', ועל מפעל התיעוד המיוחד של דברי ימיה של חסידות ברסלב | "מדובר באירוע מרגש מאין כמוהו", אומר הרב אליעזר חשין, המומחה לכתבי ברסלב. "מבחינתי, המכתב הזה הינו דרישת שלום חמה, אוהבת וחיה מהרב'ה"

חיים גולדהבר | 'מורשה'

באפלולית האולמות הרחבים בספרייה הלאומית שבגבעת רם בירושלים, בינות למדפים הישנים והספרים העתיקים, התחוללה ביום שלישי בשבוע שעבר סערה שטלטלה את אמות ספיה של חסידות ברסלב על שלל גווניה. תגלית שנמצאה באופן אקראי בספר, זכתה לתהודה שנגעה בנימי נשמתם של כלל שוחרי ברסלב ברחבי העולם.

"בשעות הצהריים התקשר אלי אברך בשם הרב שמואל אברהם תפילינסקי", מספר הרב אליעזר חשין, המומחה בה"א הידיעה לכתבי ברסלב, "והוא מספר לי שהוא נמצא ב'אוסף שלום' שבספרייה הלאומית, ומנהלת האוסף, ד"ר ליבס, הפנתה את תשומת ליבו לתגלית מרעישה. באחד הספרים שהגיע באותו יום אל האוסף הייחודי, היא מצאה צילום של מכתב הכתוב בכתב יד קודשו של רבי נחמן מברסלב, והיא נגשה אליו כדי לשאול, האם מדובר במכתב מוכר או שמא מדובר במכתב שלא היה ידוע עד כה.

"הרב תפילינסקי הקריא לי את תוכנו של המכתב ומיד זיהיתי שמדובר במכתב לא מוכר שלא מופיע באף מקור קודם. נסעתי במהירות לירושלים וכשראיתי את המכתב בקעה ממני זעקה: 'זה כתב ידו של הרב'ה'.

"בשבילי", מספר הרב חשין, "מדובר באירוע מרגש מאין כמוהו. כמו בפעמים הבודדות האחרות שזכיתי להחזיק בכתב יד קודשו של הרב'ה, חשתי בהתעוררות מופלאה".

מכתב זה, כתב ידו של רבי נחמן, עורר את התרגשותו של הרב אליעזר חשין, כאשר אליו נוספו רבבות חסידי ברסלב, וגם כאלו שאינם נמנים על החסידות.

משלחת מחקר פוגשת נכד

בעזהי"ת ר"ח תמוז

לכבוד אהובתי בתי הצנועה והחסודה החכמניות אשת חיל מרת אדיל תחי' ע"ש [= עם שלום] בעלך הוא חתני הרבני המופלא הנגיד מהו' [= מורנו הרב] יוסף שיחי'

מהודענא שב"ה אני בקו הבריאה כה יתן השם וכה יוסיף אמן

כראות כתב זה תראה עם ידידי ר' משה בהרב לנסוע ללאמפארסקע [- שם של פריץ מסוים] לגבות החוב המגיע לי כי היום בר"ח הזמן פרעון ואם ר' משה הוא במחלוקת עם הפריץ הנ"ל תראה לנסוע עם איש אחר גם תגבה שאר חובות היינו אצל ר' מרדכי בהרב גם אצל ר' קלמן גם בעד היי"ש בקאנטאר גם אצל ר' משה בן העני והכל תביא בעצמך לידי לק"ק אומאן ותזרז בדבר הזה גם תשלח לי החפיצים שלי ותו לא מידי רק חיים ושלום מנאי אביכם הדש"ת [= הדורש שלומכם תמיד] ומצפה לראותכם בחיים ושלו' נחמן מאומאן

ולפרוס בשלו' כל אנשי שלומינו ולהודיע לי מהחדושין שנתחדשו שם

[- ההמשך נכתב במאונך, בצדו הימני של המכתב]

ובאם שאין לך פנאי לבוא בעצמך מחמת בארדטשיב [= ברדיטשוב – העיר המפורסמת] תשלח לי המעות ע"י ר' זלמן

נחמן הנ"ל

[ההעתקה מהמכתב באדיבות 'שיבולים', עלון מרתק שמוציא לאור הרב אליעזר חשין, בו הוא מעדכן את קהל המתעניינים בחדשות ונצורות]

לאחר בדיקה מעמיקה התברר, כי מדובר בצילום של אוטוגראף (כתב-יד מקורי) של רבי נחמן מברסלב, אשר נכתב על ידו בראש חודש תמוז תק"ע, סמוך לפטירתו בח"י תשרי תקע"א, כאשר שהה בעיר אומן שבאוקראינה. העובדה שרבי נחמן, שבכל מכתביו האחרים המצויים כיום, חתם בשם 'נחמן במו"ה שמחה יצ"ו', חתם במכתבו זה בשם "נחמן מאומאן" עוררה בקרב רבים תמיהה על השוני בין המכתבים.

"חשוב לציין שרבי נחמן ייחס חשיבות עצומה לשהותו באומן ובפרט בנקודת הזמן בה עמד לפני פטירתו", מדגיש הרב חשין. "אמנם ייתכן ואביו רבי שמחה נפטר לפני כתיבת המכתב ועל כן לא הוסיף רבי נחמן את שם אביו".

הרב חשין מעלה סברה מעניינת: "ייתכן שהיות והנושאי כלים בשולחן ערוך דנים האם בשנה הראשונה לאחר פטירת האב יש לציין בסמוך לשם האב את המילים 'הריני כפרת משכבו', רק בדיבור, או גם כאשר מציינים את שם האב בכתיבה, רבי נחמן שלא היה מעוניין להכריע כצד מסוים, נמנע מלהזכיר שם זה כך שלא יוכרע כאחד הצדדים".

הצילום המרעיש התגלה בספר 'פוטוגרפינג דה ג'ואיש ניישן', ספר תיעודי שיצא-לאור לאחרונה על-ידי חוקרים באירופה, המתעד סדרת צילומים שצולמה על-ידי יהודי בשם שלמה יודובין. יודובין היה חלק ממשלחת מחקר יהודית, בראשה עמד יהודי רוסי בשם ש. אנ-סקי. אנ-סקי ומשלחתו סיירו בין השנים תרע"ב-תרע"ד בעיירות יהודיות במזרח-אירופה. חברי משלחת המחקר ביקשו לתעד את החיים היהודיים בעיירות הקטנות ולצבור מזכרות. בדרך זו הם צילמו, הקליטו ורכשו חפצים יהודיים, שיוכלו להוות עדויות לאופן החיים היהודי בעיירות מזרח-אירופה. ספרים, חפצי יודאיקה, פנקסים, מסמכים וצילומים, נותרו ממסעות אלו עד היום – והם מהווים אותות לחיים שהיו ואינם עוד.

"בין העיירות בהן ביקרו חברי המשלחת, הם עברו בעיר האוקראינית המפורסמת ברדיצ'ב", מספר הרב חשין. "בברדיצ'ב הייתה קהילה מאורגנת של חסידי ברסלב. אחד מבני הקהילה היה נינו של רבי נחמן, ר' אייזיק'ל, שהיה בעצם נכד של שתי בנותיו של רבי נחמן, אודל ושרה, שילדיהן השתדכו זה עם זו. אברהם רכטמן, אחד מחברי המשלחת, תיעד את פגישת המשלחת עם ר' אייזיק'ל, וסיפר שהוא היה 'בעל מנגן' בכינור, וניגן בסעודת 'מלווה מלכה' בה נכחו חברי המשלחת. רכטמן אף מספר, שר' אייזיק'ל שר וסיפר מסיפורי רבי נחמן, ולדבריו, באותו ביקור בברדיצ'ב, המשלחת רכשה כתבי-יד וחפצי-קודש של רבי נחמן ותלמידו, רבי נתן. אני משער שבאותו ביקור ר' אייזיק'ל אִפשר לחברי המשלחת לצלם את כתב היד, שכנראה ירש מהסבתא אודל, וזהו המקור לצילום שאותר סוף סוף, השבוע".

מוסד לתיעוד של אדם אחד

קשה להאמין, אבל אם כמעט בכל חצר חסידית ובכל חוג, קיים מכון המוציא-לאור את כתבי החסידות, הרי שבברסלב, חסידות עליה נמנים רבבות, העבודה על כתבי רבי נחמן נעשית טלאים-טלאים.

בחדר קטן וצנוע בבית-שמש יושב אברך, חסיד ברסלב, בשנות השלושים לחייו, אשר חולש על מאגרי ידע אדירים האצורים במוחו, בליבו, בעשרות קלסרים, במאות ספרים, ובמספר רב של תקליטים ותקליטורים. הרב אליעזר חשין, צבר בימי חייו כל פיסת מידע הקשורה בחסידות ברסלב, והוא מלקט בקפדנות כל פירור של משפט שנאמר בדברי ימי ברסלב, וכל בדל של אירוע בעל משמעות, שיש לו זיקה לחסידות.

"כבר 18 שנים שאני בולע בשקיקה כל דבר שעלול לסייע לי להבין טוב יותר את ברסלב. אני מנסה לדעת כיצד באמת התרחשו הדברים ומהן הגרסאות המדויקות ביותר לספרי ברסלב", מספר הרב חשין.

הרב חשין אוסף את החומרים ומעבדם באופן מעורר התפעלות. שיטת עבודתו היא ממש בגדר מדע, והוא מבסס את דעותיו באמצעות הצלבות מדויקות של מידע. לדבריו, עד שהוא לא מצליח לאמת דבר באופן שהינו ברור למעלה מכל ספק, לא מתקררת דעתו.

"בחסידויות אחרות ישנו אדמו"ר חי שמתווה את הדרך שעליהם ללכת בה", אומר הרב חשין. "בברסלב מדובר בסיפור שונה לחלוטין. עבורנו, הבנת דרכה של החסידות ודרכו של הרב'ה, הינה אך ורק באמצעות התחקות אחרי תורתו ותורת תלמידיו. בעקבות כך, כל מידע חדש המאפשר לנו לדעת על תורתה של ברסלב ועל הנהגותיהם של החסידים, מקרב אותנו יותר לרב'ה ומאפשר לנו לגמוע מהמעיין הבלתי נדלה".

הרב חשין עושה לילות כימים על מנת להוסיף ידע ולנבור במקורות, אשר יוסיפו לאוצר הבלום עליו הוא עמל. ממקום משכנו, מהווה הרב חשין מגדלור של ידע מוחשי ובדוק עד לשורשיו, לכל אדם הנושא שאלה בנוגע לאמיתות שמועה, ציטוט או כל דבר הקשור בחסידות ברסלב. לכן, גם כאשר נחשף התצלום באולם הספרייה, היה הוא זה שנקרא להכריע – האם אכן מדובר בצילום של כתב יד מקורי או של העתקה.

מסירותו של הרב חשין לתיעוד דברי ימיה של חסידות ברסלב ותורתה אינה בכדי. הרב חשין הוא צאצא של אחת המשפחות החשובות והמשפיעות בברסלב, זה שנים רבות. סבו הצדיק, רבי בנימין זאב זצ"ל, היה בן למשפחה ליטאית במקור, וצאצא של משפחה שהגיעה לארץ-ישראל בעליית תלמידי הגר"א, לפני קרוב ל-200 שנה. לאחר מספר שנים בהם למד רבי בנימין זאב בישיבת 'עץ חיים' בירושלים, בה גדל, שם הפך לתלמידו של רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, הוא התקרב, לפני כ-80 שנה, לחסידות ברסלב – ונשבה בקסמיה. ברבות השנים, הפך רבי בנימין זאב לדמות חשובה ודומיננטית בקרב חסידי ברסלב, והיה לאחד מתלמידי החכמים ומהמקובלים המפורסמים שבדור. רבי בנימין זאב, שנפטר בשנת תשמ"ט, היה מראשוני המקרבים ליהדות ואחד ממחוללי תנועת התשובה.

להבדיל בין חיים לחיים, הגאון רבי צבי חשין שליט"א, בנו של רבי בנימין זאב, ואביו של הרב אליעזר, הינו אחד מגדולי תלמידי החכמים שבדורנו, ושמו הולך לפניו כמי שידיו רב לו בכל מכמני התורה ובכלל זה, בתורתה של ברסלב. שיעורו השבועי של רבי צבי חשין, העוסק בביאור הספר 'ליקוטי מוהר"ן', זוכה לתהודה רבה, ואופן הלימוד המעמיק בדרך של עיון והיקף מדהימים, חידש דרך לימוד מיוחדת בספר זה.

הקשר המיוחד של משפחת חשין עם תורת ברסלב, אפשרו לרב אליעזר לינוק את העושר האדיר עוד מינקותו. למרות שנות לימודו בישיבה ליטאית, הרב חשין הינו חסיד ברסלב בכל נימי נפשו, ותורתה מחייה אותו בכל שעות היממה, כאשר מלבד שליטתו בכל מכמני תורת ברסלב, הוא נמשך תמיד גם להיסטוריה של חסידות זו ולדברי ימיה.

"רבי נחמן הוא אישיות שאני חי איתה כל העת, זה החיים שלי, זה המזון שלי. אני כל הזמן מדבר או חושב עליו ועל תורתו. בשבילי, הכול זה רבי נחמן ותלמידו, רבי נתן", אומר הרב חשין.

האוצר של רבי לוי יצחק

מומחיותו של הרב חשין בתורת ברסלב, הביאה אותו להשתתף בפרויקטים רבים לההדרת ספרי ברסלב. כך הוא ההדיר את הספר 'חיי מוהר"ן', ושימש כמכריע נוסחאות במספר ספרים, כדוגמת 'ימי מוהרנ"ת'. במסגרת עבודתו, הוסיף הרב חשין הערות, הארות, מראי מקומות, תיקוני גרסאות ועוד שפע של הוספות לספרים, המסייעים לדורשי לקחה של ברסלב.

"הפוטנציאל האדיר הקיים בתורת ברסלב לא הגיע לקצה קצהו של מימוש", הוא אומר. "אנחנו רק בתחילת דרך ארוכה בה, בעזרת ה', יוהדר ארון הספרים הברסלבאי".

הרב חשין מחלק את תורת ברסלב לשני חלקים: תורה שבכתב ותורה שבעל-פה. "התורה שבכתב הינה כל ספרי החסידות והכתבים שנכתבו הן על-ידי רבי נחמן והן על-ידי תלמידיו ופרשניו, ואילו התורה שבעל-פה הינה כל המסורות שנמסרו בעל-פה, מרב לתלמידו, במהלך כל דורותיה של ברסלב. "ברסלב איננה חסידות שנולדה היום. ברסלב קיימת כבר 200 שנה, ועלינו ללמוד בדייקנות איך חיו החסידים שבדורות הקודמים ולקיים את 'צאי לך בעקבי הצאן', הוא מטעים.

כאשר הרב חשין מדבר על התורה שבעל-פה של ברסלב, הוא מתכוון בעיקר לאלפיים קלטות בהן הוא מחזיק, בהן מאוכסנים דברים שהשמיע אחד מזקני החסידות – רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל. הרב חשין מנסה לאסוף ולערוך את התורה שבעל-פה של ברסלב, כך שתהיה מסודרת ורציפה.

רבי לוי יצחק בנדר היה אחת מדמויות המופת של ברסלב בדור שעבר. הוא נולד בעיירה הפולנית גרודזיסק מזובייצקי, בשנת תרנ"ז. בצעירותו התקרב רבי לוי יצחק זצ"ל אל רבי אברהם חזן, המכונה "ר' אברהם בן רבי נחמן", והפך לתלמידו הקרוב. רבי אברהם היה בנו של רבי נחמן מטולצ'ין, שהיה תלמידו המובהק של רבי נתן, תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב. רבי לוי יצחק למד מרבו את תורת ברסלב, וכאשר עלה לאחר נדודים רבים מאומן, בה התגורר, לארץ-ישראל, העמיד דור של תלמידים העומדים כיום בראש קהילת חסידי ברסלב. תלמידיו של רבי לוי יצחק, הקליטו את דבריו מידי יום ביומו, במשך כ-15 שנים – משנת תשל"ד ועד לפטירתו בשנת תשמ"ט.

"בקלטות אלו, המהוות את אבן היסוד לתורה שבעל-פה של ברסלב, ישנו מגוון רחב של נושאים עליהם משוחח רבי לוי יצחק, כאשר בדבריו הוא מבאר את תורתה של ברסלב מחד, ומאידך הוא מספר על הנהגותיהם והליכותיהם של זקני החסידים", מספר הרב חשין.

אלפי הקלטות מאפשרות את המשך הנצחת תורת ברסלב, בין ברוחניות ובין באופני יישומה בחיי היום-יום, והן המקור האמין והראשון במעלה, באמצעותו ניתן לשמור על קשר וללמוד לימוד מעמיק מזקני ברסלב של הדורות שחלפו. באחת הקלטות, אגב, נשמעת אשתו של רבי לוי יצחק שואלת את בעלה: מהו הדבר השחור המונח על השולחן – כאשר כוונתה, כמובן, לטייפ אשר הקליט ללא הרף. רבי לוי יצחק ענה לה: "זה מכשיר, שכאשר אדם מת, ניתן לשמוע את דבריו כאילו הוא חי".

מלבד רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, הוקלטו עוד רבים מזקני חסידות ברסלב מהדור שעבר, כשעליהם ניתן למנות גם את רבי אליהו חיים רוזין זצ"ל, רבי הירש לייב ליפל זצ"ל, ועוד רבים וגדולים.

"מעלתו של רבי לוי יצחק, מעבר לגדלותו העצומה", מספר הרב חשין, "הינה בכך שהוא העביר את מה שהוא ראה ושמע באופן מדויק 'כמו טייפ'. דוגמא לדיוק שלו הינה שכאשר תלמידו הקרוב, מהידועים שבמשפיעי ברסלב, רבי משה ביננשטוק שליט"א, תרגם את השיעור מאידיש לעברית עבור אילו שאינם שולטים בשפה זו, כשהיה מדובר בסיפור אודותיו שח רבי לוי יצחק בעבר, סיים רבי משה את תרגום הדברים, עוד לפני שרבי לוי יצחק סיים את דבריו באידיש. רבי לוי יצחק הקפיד על דיוק מוחלט, כאשר הוא מוסר את הדברים אותם שמע כהווייתם, מבלי לשנות ולעקם, תוך שמירה מוחלטת על מסורת ברסלב".

"בקלטות של רבי לוי יצחק", הוא מוסיף, "ישנם חומרים מרתקים רבים, שלעיתים אף אינם קשורים ישירות לברסלב. היות ורבי לוי יצחק חי באוקראינה, הוא ליקט מסורות רבות ומרתקות. הוא מספר סיפורים לא ידועים על הבעל-שם-טוב, על רבי פנחס מקוריץ, על רבי ברוך ממז'יבוז', ועוד חומרים רבים שערכם לא יסולא בפז".

המכתב התשיעי של רבי נחמן

הרב חשין, כחוקר מעמיק של ברסלב, מנסה לאתר בארכיונים נידחים קטעי היסטוריה נדירים וגרגירי מידע מרתקים הנוגעים לברסלב. "לפני מספר שנים הגיעו לידי קטלוגים של ארכיון הממוקם בקייב שבאוקראינה", הוא מספר. "בתוך הקטלוג מצאתי, יחד עם חבר, רשימת שירים שהוקלטו בברדיצ'ב על-ידי אותה משלחת של אנ-סקי ויודובין. ברוך ה' ובאדיבותו של הארכיון האוקראיני, הצלחנו לאתר חלק מהקלטות אלו, וכך מצאנו שיר של רבי נחמן, שלא היה מוכר קודם לכן. באופן זה של מחקר, חיפוש ודרישה, הצלחנו להשיג העתקות שאותה המשלחת העתיקה מהפנקס של הקהילה הברסלבית בברדיצ'ב. באמצעות החיפושים הללו, אני מנסה לאתר את כל החלקים שניתן למצוא, בפאזל המופלא המכונה ברסלב ולהשלים אותו ככל הניתן".

המכתב שנחשף עתה, אשר צולם מכתב-יד-קודשו של רבי נחמן, מהווה עבור הרב חשין תגלית אדירה, אשר בונה עוד נדבך ומוסיפה עוד נופך מיוחד לפאזל האדיר.

עד לחשיפת המכתב פורסמו, והיה ניתן לקרוא, שמונה ממכתביו של רבי נחמן. שמונת המכתבים הללו הינם המכתבים היחידים שידוע ומפורסם שרבי נחמן כתב. המכתב החדש הינו המכתב התשיעי עד כה, שזוהה והוברר למעלה מכל ספק, כי הינו מכתב מקורי של רבי נחמן.

לא כל תשעת המכתבים הללו, אותם חיבר רבי נחמן, מצויים כיום בכתב-ידו ממש. ישנם שלושה אוטוגרפים ידועים, אחד בספריית שוקן שברחביה, השני בספריית היכל שלמה והשלישי באוסף פרטי בארצות-הברית. שאר המכתבים המוכרים, ידועים אך ורק בזכות ציטוטם בספרי ברסלב. בספר 'חיי מוהר"ן', אשר חובר על-ידי רבי נתן ופורסם בשנת תרל"ד, כ-30 שנה לאחר פטירתו, מובאים שני מכתבים, ובספר המכתבים של רבי נתן, אותם ההדיר והוציא-לאור בשנת תר"צ החסיד ר' אהרן לייב ציגלמן, נוספו על שני המכתבים הללו עוד שישה מכתבים. על מנת לאתר את ששת המכתבים הנוספים, הפכו ר' אהרן לייב ציגלמן וידידו ר' יצחק מאיר קורמן עולמות, והיות והם לא מצאו מכתבים נוספים, הניחו עד להימצאותו של המכתב החדש, שאילו הם המכתבים היחידים הקיימים.
"חשיפת המכתב שנכתב באומן הינה באופן פלאי בדיוק 200 שנה לאחר שרבי נחמן עבר להתגורר בעיר זו", מספר בהתרגשות הרב חשין. "רבי נחמן עבר לאומן בה' באייר תק"ע ובדיוק כעת, מסתיימות להן 200 שנה מאותה התקופה. מדובר בסגירת מעגל מדהימה".

על מנת לנסות ולהבין מהי המשמעות של מכתב שנכתב מאומן, צריך להבין מהי המשמעות שייחס רבי נחמן לעיירה האוקראינית. דבר זה, שזור בתולדותיו של רבי נחמן, אותם נסקור בקצרה.

רבי נחמן נולד בחדרו של סבו הבעל-שם-טוב במז'יבוז', בשנת תקל"ב. בגיל 13 הוא נישא ועבר לגור ליד חותנו באוסאטין, כשהתחנה שלאחר מכן היא המקום בו הוא התפרסם, העיירה מדבדיבקה. בעיירה זו, בשנת תק"נ, בהיותו בן 18, היה רבי נחמן לאדמו"ר, ובעקבות כך נודע בתקופה מסוימת כ-"רבי נחמן ממדבדיבקה". בשנת תקנ"ח נסע רבי נחמן לארץ ישראל ונשאר בה כחצי שנה, כאשר בתקופת מלחמות נפוליון חזר למקום מגוריו, אוקראינה. בשנת תק"ס, התיישב רבי נחמן בזלטיפולי ושנתיים לאחר מכן, החלה התקופה המשמעותית ביותר עבורו, ומאוחר יותר עבור חסידיו, כאשר השתקע בעיירה ברסלב.

אחת הסיבות בעקבותיהן עבר רבי נחמן לברסלב, הייתה היות וכדבריו "אני צופה נשמה באוקראינה סמוך לברסלב" (מצוטט בספר אבני"ה ברזל). בנמירוב, הממוקמת קילומטרים בודדים מברסלב, גדל תלמידו הגדול של רבי נחמן – רבי נתן, והתיישבותו של רבי נחמן בברסלב, אפשרה את הקשר ביניהם.

ברסלב היוותה עבורו את מקום המגורים המשמעותי והחשוב ביותר, כפי שגילה שדבר זה רמוז בפסוק "והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר". על דברי המדרש, האומר "אל תקרי לב בשר אלא לב בוסר", אומר רבי נחמן, 'לב בֹסר', אותיות 'ברסלב'. ממשפט זה ניתן להבין את החשיבות אותה ייחס רבי נחמן לישיבתו בברסלב.

בשנת תקס"ה, נולד בנו של רבי נחמן, שלמה אפרים, שרבי נחמן צפה לו גדולות ונצורות והוא האמין שהוא יחולל דברים מופלאים. פטירתו של הבן, כשהוא בן שנה בלבד, הסבה שברון נפש אדיר לרבי נחמן. "כל לבבי נשבר וניתק ממקומו", אמר רבי נחמן לתלמידיו, כמובא בספר 'ימי מוהרנ"ת'.

שלח לנו אות חיים מרגש

פטירתו של שלמה אפרים, פתחה תקופה חדשה מבחינתו של רבי נחמן. בתקופה זו החל לספר את הסיפורים המופיעים בסיפורי מעשיות, ושוחח הרבה באותה עת אודות הנושא של תיקוני נשמות. בעקבות עבודת קודש זו, לתקן נשמות, החליט לאחר מספר נדודים בזסלב ובלמברג, ולאחר שגילה לתלמידיו את סוד התיקון הכללי בברסלב, לעבור לאומן – באייר תק"ע, כאשר הוא כבר חולה מאוד.

"בשנת תקכ"ח התרחש באומן טבח נוראי של אלפי יהודים על-ידי צורר אוקראיני בשם גונטה. רבי לוי יצחק סיפר שבאותו טבח, נעקדו 30 אלף יהודים. רבי נחמן עבר לאומן כדי להיקבר שם בין אותם קדושים ולתקן רבבות-רבבות נשמות, כלשונו", מספר הרב חשין.

בח"י תשרי תקע"א, חצי שנה לאחר שהגיע לאומן, נפטר רבי נחמן, כאשר מספר חודשים קודם לכן מסר לתלמידיו את הבטחתו המפורסמת, כי מי שיגיע ויגיד על קברו את 'התיקון הכללי' – הוא מתחייב לתקן את נשמתו.

"רבי נחמן שתיקן את העולם על-ידי מסירות נפשו העצומה במשך כל ימי חייו, כפי שהוא אומר בעצמו, ממשיך לתקן את נשמותיהם של עם ישראל ועל כן הוא גם בחר להיקבר באומן, כדי להמשיך בתיקון זה גם במקום קבורתו. במכתבו החדש שנחשף עתה, כותב רבי נחמן כאדם העומד לפני פטירתו. הוא מבקש לסיים עם כל החובות שחייבים לו ובעצם לחתום את חייו. לדעתי, זוהי משמעותו של המכתב", מבאר הרב חשין.

"בסוף סיפורי מעשיות, מסופר אודות בן מלך שהתרחק מאביו והתגעגע אליו מאוד. יום אחד, הוא קיבל מכתב הכתוב בכתב ידו של אביו המלך. הבן נטל את המכתב ושמח באומרו שהיות והוא מחזיק את כתב ידו של המלך, הוא מחזיק בעצם את ידו של המלך בעצמה. מבחינתי, המכתב הזה הינו דרישת שלום חמה, אוהבת וחיה מהרב'ה. בדיוק מאתיים שנה לאחר שעבר לאומן, הוא שולח לנו אות חיים מרגש".