"ורקדנו, כמו שברסלבר חסידים יודעים…"

שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך ימים יולדו, עת אשר הציון הקדוש היה רק מושא לכיסופים וגעגועים ותפילות; עת "ראש השנה באומן" היה רק זכרון רחוק – וציפיה גבוהה; עת אשר בין אנשי שלומינו בכל רחבי העולם ובין הנחל הנובע הפרידה החומה הקומוניסטית הבצורה.

מעט מן המעט, חשים אנו בכיסופים אלה בשנים האחרונות, בשנת הקורונה הראשונה והשניה, וכעת, בשל המלחמה האיומה המתחוללת באוקראינה, ומעיבה כבר כעת על קיום הקיבוץ הקדוש בראש השנה.

ובכן, הרי לנו סיפורה של קבוצה מאנ"ש, שזכו בשנת תשכ"ד, בעצם ימי הקומוניסטים להבקיע – בצורה חוקית ורשמית – את מסך הברזל, ולהגיע לציון רביה"ק, כפי שסיפר המפורסם בשערי אנ"ש הרה"ח ר' צבי אריה רוזנפלד ז"ל לאחד מכתבי העת בארה"ב כאשר חזר מהנסיעה (פורסם במקור ביידיש, ומתפרסם כאן בתרגום ללשה"ק).

קבוצת חסידים שבה מביקור בקברו של רבי נחמן מברסלב באומן, אוקראינה

מאת י. שמואלביץ'

קבוצה של אחד עשר חסידי ברסלב מניו יורק ביקרו כעת בקברו של רבי נחמן מברסלב באומן, פלך קייב. שמונה מהם שבו משם לארץ ישראל ושלשה שבו לניו יורק לפני ימים אחדים.

אחד מהם הוא הרב צבי אריה רוזנפלד בן ה-41 מפלטבוש. הרב רוזנפלד, שלמד ונסמך להוראה בישיבת בית יוסף בבורו פארק, הוא מלמד בתלמוד תורה בברוקלין, ניו יורק. הוא מנהל מדי שבת מנין שמתפלל בנוסח חסידי ברסלב, ויש סביבו גם קבוצת צעירים, שהתקרבו לחסידות ברסלב.

הרב רוזנפלד הוביל כעת את הקבוצה שביקרו כעת באומן.

הוא מספר, שכאשר הגיע לארצות הברית, בשנת תרפ"ג, הוא היה בן ששה חדשים. אביו, ר' ישראל אבא רוזנפלד, היה חסיד ברסלב נלהב. הוא היה נוסע מדי שנה, לראש השנה, לקברו של רבי נחמן מברסלב, כפי שנהגו כל חסידי ברסלב, כדי לשהות שם בראש השנה. הרבי ציווה את חסידיו, שישתדלו ויתאמצו לבקר בארץ ישראל – ולעלות להשתטח על קברו.

"לארץ ישראל אני נוסע כל שנה", אמר לי הרב רוזנפלד, "אני מבקר שם בישיבת ברסלב אור הנעלם  שבירושלים, וכך עושים גם חסידי ברסלב נוספים מארה"ב. אבל מאז ומעולם השתוקקתי להיות על קברו של רבי נחמן מברסלב, באומן, לא רחוק מקייב. אבל איך מגיעים לשם, ברוסיה הסובייטית? והרי זה כרוך במסירות נפש".

בכל פעם שהוא פנה לקונסול הסובייטי בניו יורק, וביקש ויזה על מנת לנסוע לאומן, הוא נענה בשלילה. מהקונסוליה הסובייטית ענו לו שאומן היא בין 70 הערים ברוסיה הסובייטית אליהם תיירים אמריקאים אינם יכולים להכנס. אבל הרב הצעיר הזה לא זנח את תכניתו, להגיע למטרתו הקדושה.

לפני כמה חדשים, מספר הרב רוזנפלד, הוא נתקל באיזה דיווח עיתונאי על יהודי בשם גבריאל ריינר, העומד בראש סוכנות תיירות אמריקאית, שהצליח לפתוח את מסך הברזל עבור תיירים אמריקאים.

מר ריינר דנן היה מהראשונים לחתום על הסכם עם סוכנות 'אינטוריסט' הסובייטית שאיפשר לתיירים אמריקאים לבקר בבריה"מ … ובקיץ האחרון סידר גם מר ריינר אישור עבור רב מניו יורק לנסוע למז'בוז' שבאוקראינה, לבקר את קברו של רבי ישראל בעל שם טוב.

פנה, אם כן, הרב רוזנפלד למר ריינר. היה זה בחודש נובמבר האחרון. ריינר טס אז למוסקבה עם קבוצת אנשי תעשיה אמריקאים. במוסקבה הוא עשה כמה השתדלויות עבור חסידי ברסלב מניו יורק – והצליח.

"כאשר מר ריינר היה במוסקבה" – מספר הרב רוזנפלד – "אנחנו כאן התפללנו אלפי תפילות, שמאמציו ישאו פרי, וכאשר הוא התקשר אלינו והודיע שהצליח להשיג עבורינו אישורי כניסה לאומן, רקדנו משמחה, כמו שחסידי ברסלב יודעים…"

קבוצת החסידים יצאה מניו יורק במוצאי שבת ה-7 בדצמבר. הם הגיעו לפריז ביום ראשון בבוקר, ושם נאלצו להמתין עד יום שלישי, בשל תנאי מזג האויר. ביום שלישי הם טסו במטוס סובייטי, ובאותו יום הגיעו למוסקבה. משם הם טסו מיד לקייב, אליה הגיעו ביום שלישי בשעת לילה מאוחרת.

מיד כאשר נכנסו החסידים למלון בקייב, הם הדליקו נר ראשון של חנוכה. הרב רוזנפלד מספר שהם הביאו איתם מזון כשר ומוצרים יבשים, וזה מה שאכלו במשך כל שהותם ברוסיה הסוביטית.

ביום רביעי, בשעה 8 בבוקר, יצאה הקבוצה הברסלבית מקייב לאומן באוטובוס מיוחד. אליהם נלוו שלשה מתורגמנים. הנסיעה [מקייב לאומן] ארכה 5 שעות.

כאשר הגיעו לאומן, עלה לאוטובוס ראש העיר אומן יחד עם כמה מלווים. ראש העיר, צ'רנייבסקי, קידם בברכות לבביות את האורחים מאמריקה. יש לזכור כי זו הפעם הראשונה שתיירים מאמריקה, ועוד חסידים, מורשים להכנס לאומן מאז מלחמת העולם השניה.

האוטובוס טייל באומן, וראש העיר סיפר על העיר, בדרך הוא סיפר גם שכיום גרים באומן כמה יהודים, רופאים, מהנדסים וכדומה. ידוע הדבר ומפורסם כי אומן היתה פעם מרכז יהודי שוקק חיים ובו חיים יהודיים ענפים, היה זה מרכז לחסידות, ומרכז למנגנים. יהודים מכל אוקראינה נהגו להזמין את המקהלות והמנגנים המפורסמים מאומן, שנהגו לנגן בכל מקום בחתונות יהודיות.

בסופו של דבר הגיע האוטובוס עם ראש העיר והחסידים סמוך לרחוב פושקינה, שם נמצא קברו של רבי נחמן מברסלב … מבית הקברות היהודי הזה לא נשאר הרבה, אבל המצבה והאוהל שעל ציון רבי נחמן – נותרו, אלא שבעת מלחמת העולם השניה נהרסו גם הם.

הרב רוזנפלד מספר שקברו של הרבי נמצא כיום בגינה קטנה, סמוך לבית שבו מתגוררת אשה אוקראינית וביתה. המקום מגודר, ועל הקבר עצמו יש שכבת בטון, ללא שום כיתוב. כאשר החסידים הגיעו, קיבלה אותם בעלת הבית בשמחה.

החסידים שהו על קבר רבם כשעה וחצי. היה כפור מקפיא, והם אמרו את התפילות והתחינות המתאימות, בנתיים גם השתטחו על הקבר. כל אותו הזמן היו איתם גם ראש העיר ומלוויו.

באותו ערב, ערך לכבודם ראש העיר סעודה. במסעדה גדולה באומן נאסף קהל מקומי גדול, השולחנות היו ערוכים במזון ומשקאות, אבל הם כמובן התנצלו שאינם יכולים לאכול מאום שכן האוכל אינו כשר…

זה היה המחזה שנראה כעת לראשונה מזה עשרות שנים בעיר אומן, העיר שבעבר היתה מרכז יהודי כה מפורסם.

* * *

חסידי ברסלב אין להם בעולמם אלא רה"י קה"י – ראש השנה היום, קיבוץ היום… שעל כן, יש בפרסום הדברים כעת גם משום קריאה לאנ"ש – כפי שכבר נעשה מעל גבי הגליון הקודם וכפי שכבר קראו זקני אנ"ש שיחי': הרימי בכח קולך, הרימי אל תיראי, למען תיפסק המלחמה ושפיכות הדמים, ולמען יפתחו שוב בשובה ונחת הדרכים לציון הקדוש – ולמען יתקיים הקיבוץ הקדוש על הציון הק' כסדרו, בשלום ושלווה והשקט ובטח.