היסטוריה: אנ"ש בציון רבי אלימלך מליז'נסק
כ״ג באדר תשפ״אהיסטוריה: אנ"ש בציון רבי אלימלך מליז'נסק
כ״ג באדר תשפ״אלרגל יום הילולת הרבי ר' אלימלך מליז'נסק זיע"א הבעל"ט נדלג לפולין, לעיירה ליז'נסק בה הוא קבור, ולקשר של אנ"ש לקברו הק', ונביא שתי ידיעות מעניינות הנוגעות לציון הרה"ק ה"נועם אלימלך" וליומא דהילולא.
אנ"ש פוקדים את ציון הרה"ק בעל "נועם אלימלך"
שמעתי באומן, אצל אנשי שלומינו, שהרבי ר' אלימלך הוא אחד משמונה הזקנים, "בעלי הזכרונות" (סיפורי מעשיות, מעשה מז' בעטלערס, יום א) … הוא היה אחד משמונה הזקנים, משמונה פרשיות התפילין (ליקוה"ל, תפילין ה).
והרבי אמר על הרבי ר' אלימלך ש"הוא גבוה יותר מספרו". ה'נועם אלימלך' כה גבוה, נורא נוראות, הנועם אלימלך זה הרי 'געוואלד'! אבל הוא, הרבי ר' אלימלך, גבוה עוד יותר!"
(טעם זקנים י"ד)
לרגל יום הילולת הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'נסק זיע"א הבעל"ט, נדלג לפולין, לעיירה ליז'נסק, בה מנו"כ של הרה"ק ה'נועם אלימלך' – ועל הקשר של אנ"ש לקברו הק', ונביא שתי ידיעות מעניינות הנוגעות לציון הרה"ק ה"נועם אלימלך" וליומא דהילולא.
נפתח במוקדם, בקטע מהספר "ליז'נסק – ספר זכרון לקדושי ליזענסק".
"הקבוצה הגדולה ביותר [של החסידים שהגיעו ליומא דהילולא בליז'נסק] הגיעה מרוסיה. הנסיעה מרוסיה לאוסטריה[1] היתה דבר של קידוש השם, דרכון לא יכול היה יהודי לקבל, אז הוא… נסע פשוט ב"שחור", ומשיצא רק מהגיהינום הרוסי[2], הרי שבאוסטרו-הונגריה הליברלית של פרנץ-יוזף הקלו עליו את הכניסה למדינה, בפרט כאשר הם ידעו שאלה הם ה"מבריחים של כ"א אדר"[3].
וכך הגיעו, מי ברגל ומי ברכב, באמונה גדולה ובלבבות כבדים… לליז'ענסק.
אולם, האורחים המרכזיים עבורינו, הצעירים, היו חסידי אומן[4], ה"חסידים המתים" של רבי נחמן מברסלב, שעל פי צוואתו לא הכתירו רבי אחריו. אבל לקברו של הרבי ר' אלימלך הם הגיעו, ואכן במספר גדול. הם הבריחו את הגבול אי שם ליד אולנוב, מרחק של כ-28 קילומטר מליז'נסק, ומשם הגיעו עם הרכבת של רזבודוב, עליה עלו בתחנת העיר ניסקו.
ידענו פחות או יותר מתי הם מגיעים, והיינו רצים ברגל לרכבת, מרחק של קילומטר מחוץ לעיר, והמתנו להם שם.
עוד בהיותם רחוקים מהתחנה, כבר שמענו את הקולות והצלילים, ומשהתקרבה הרכבת התחזקו הקולות והשתפכו וקול ניגון נשמע. רוקדים, שרים, הם ירדו מהרכבת, מפוזרים – ומיד התכנסו, יד על כתף, בקבוצות של שש, של שמונה, וכך, אחוזין זה בזה, בשירה וריקוד הם נכנסו אל העיירה.
ומנגנים טובים הם היו. הרבי, בחייו, אמר "עבדו את ה' בשמחה!". והיתה זו חיות מיוחדת לשמוע את שירתם המתלהבת, בשמחה מלווה בצער מתוק. אז היינו אנחנו, השובבים נכנסים ביניהם ורוקדים יחד איתם את דרכינו אל העיירה. ה'אומנים' לא הלכו רק על המדרכה. הם הציפו גם את המדרכה גם את הכביש, ואנחנו איתם, א מחייה! ולא פעם היה סוס עובר מצטנף בבהלה, מסיג אחור בבהלה את העגלה אליה היה רתום."
שנים לאחר מכן, לאחר יום ההילולא של שנת תרצ"ו, אנו נתקלים שוב בדיווח על היא"צ בליז'נסק, באחד מכתבי העת היהודיים בפולין, והדיווח מספר:
"יום ההילולא של הרבי ר' אלימלך בשנה זו
מליז'נסק כותבים לנו:
מדי שנה בשנה באים לליז'נסק ליום ההילולא של הצדיק הגדול הרבי ר' אלימלך אלפי חסידים מכל קצוות הארץ ומחוצה לה. אבל כבר שנים ארוכות שלא ניצפה בעיירה ציבור כה גדול כבשנה זו. יהודים נמצאים בעת צרה[5], ובשל הגזרות האחרונות יצאו אלפי יהודים לליז'נסק, לעורר רחמי שמים על ציונו של הצדיק הגדול.
…
תשומת לב מיוחדת משכו חסידיו של הרבי הגדול רבי נחמן מברסלב, אותם המכונים "חסידי אומן" שבאים כמה פעמים בשנה לציונו של הרבי ר' אלימלך, משם שרבם, רבי נחמן מברסלב, החשיב מאוד את הרבי ר' אלימלך.
בשנה זו הם הקדימו ובאו כמה ימים לפני היארצייט. בשבת הם ארגנו לעצמם מנין משלהם, שמשך אליו קהל גדול. תפילתם, המצטיינת בהתלהבות ובלהט גדולים, הותירה רושם גדול, וגם ההתנהגות הכללית המיוחדת שלהם משכה תשומת לב. בד"כ הם מגיעים לציון בחצות הלילה, שאז הם משתטחים על הציון באמירת תהלים עד הבוקר.
הערות:
[1] בתקופה עליה מדבר המספר, התקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה, היתה פולין מחולקת בין אוסטריה, ששלטה בחלק מפולין ובתוכו ליז'נסק, לבין רוסיה, ששלטה ברוב פולין (ופרוסיה, שקיבלה אף היא נתח משטחי פולין המקוריים). כך שיש לזכור שכאשר הכותב מדבר על "רוסיה" ו"אוסטריה", מדובר על גבולות האימפריה הרוסית והאימפריה האוסטרו-הונגרית טרם מלחמת העולם הראשונה.
[2] אמרה יהודית נפוצה היתה אז שהיהודים "ברוסיה אוכלים טוב, ובאוסטרו הונגריה ישנים טוב", שכן מצב הפרנסה אצל יהודי רוסיה אז היה טוב יותר מאשר אצל שכניהם יהודי אוסטרו-הונגריה, אולם הם נרדפו חמורות, לעומת יהודי אוסטרו-הונגריה ששכנו בד"כ לבטח.
[3] יש לדעת, כי בתקופה המדוברת הברחת גבול לא היתה קשה או מסוכנת באופן מיוחד, ואין דומה הברחת גבול בזמן המדובר כאן, להברחות גבול בזמנים מאוחרים יותר, בתקופת בריה"מ וכו'.
[4] כפי שכבר כתבנו בעבר, היה זה כינוי נפוץ בפולין לחסידי ברסלב, ע"ש נסיעתם לציון רביה"ק באומן.
[5] היה זה בשנה בה נגזרו גזירות רבות על יהודי פולין, בחלקם עסקנו בעבר. ראו מימי הנחל מ"ד, "בית הגנזים", ושם בהערות 4-8