נעימות ברסלב: אשרינו מה טוב חלקינו
נעימות ברסלב: אשרינו מה טוב חלקינו
נעימות ברסלב: אשרינו מה טוב חלקינו
ניגון קודש עתיק – שעל פי המקובל הולחן על ידי מוהרנ"ת – רבי נתן מברסלב – על המילים "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו" (מתוך תפילת שחרית, באמירות שבין ברכות השחר ולפני "קרבנות", בקטע המקדים את קריאת שמע הראשונה)
השיר הולחן על ידי רבי נתן מברסלב בשנות הרדיפה הגדולות שעבר (תקצ"ה-תקצ"ח) שאז נרדף ברדיפות חמורות על ידי מתנגדיו, כמתואר ב"ימי התלאות" וביתר הרחבה בספר "באש ובמים"
מילים לשיר אשרינו מה טוב חלקינו:
אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרוּשָּׁתֵנוּ
הקטע כולו מתוך תפילת שחרית:
לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקוֹתֵינוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵנוּ, מַה כֹּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רוֹב מַעֲשֵׂיהֶם (נ"א מַעֲשֵׂינוּ) תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם (נ"א חַיֵּינוּ) הֶבֶל לְפָנֶיךָ, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל:
לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ. שֶׁנֶּאֱמַר הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטֹּל:
אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ, שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ, (נ"א עֲקֵדְךָ) שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ, וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ, קָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן:
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶךָ. אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ, אַשְׁרֵינוּ, כְּשֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת, וּבְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּמְיַחֲדִים שִׁמְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, וְאוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָֽד
(הטקסט באדיבות המאגר התורני החינמי 'תורת אמת')
גולשים האזינו גם ל:

י-ה אלי וגואלי – הרב דוד בן עמי
את הפיוט "י-ה א-לי וגואלי", נוהגים האשכנזים לנגן בשלשה רגלים, לאחר קריאת התורה ולפני אמירת "אשרי יושבי ביתך" של מוסף.…

נעימות ברסלב: ניגון ריקוד – תתקבל
ניגון ברסלבי שחיברוהו למילים "תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן" (במקור בארמית, מתוך: "קדיש",…

ניגוני התעוררות: אם זכרתיך
ניגונו של רבי סענדער טראוויצער (ויש אומרים: של ר' מנדלי ליטוואק), על המילים "אם זכרתיך על יצועי – באשמורות אהגה…

שבת בברסלב – יום שבתון
אחד הניגונים שמנגנים בשבת על הזמר "יום שבתון" (לרבי יהודה הלוי). כאן, מתוך הסדרה "שבת בברסלב" שהוציא הר"ר ישראל יצחק שפירא.…