המבול של ימינו…
לאחר המבול הגדול ששטף והציף את העולם, שלח נח מהתיבה את היונה פעמיים "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ". עלה הזית אשר בפיה של היונה הוא זה שסימל את סוף המבול ותחילתו של עולם חדש. וכאז כן עתה, עלה הזית מלמד אותנו כיצד לשרוד ולעבור את המבול, ולבנות את העולם מחדש.

הרצון – יסוד הכל
המדרש מספר שכמה פעמים התקשה משה רבנו במעשה המנורה, וה' הראה לו איך לעשותה. עד שהקב"ה אמר לו: "לך אצל בצלאל והוא יעשה את מנורה", וכן היה. תמה משה רבנו: אני, כמה פעמים שמעתי מה'…

ולרצות, אתם יכולים?
כשמדברים אתנו על "הקרבה" והתאמצות, אנחנו רגילים לדמיין הקרבה מעשית: התמדה עצומה בתורה שעות רבות, תפילה ארוכה בהתלהבות, קדושה עצומה ופרישות גדולה. אך כאן בפרשה אנחנו מגלים "הקרבה" מסוג חדש: הקרבת הרצון! הקרבה לה מסוגלים…

ואני תמיד אייחל: מעלת הרצון
מפרשת עקדת יצחק, ומהעובדה שמדובר במעשה שבסופו של דבר לא התבצע כלל (שהרי אברהם אבינו ע"ה הוזהר "אל תשלח ידך אל הנער"), אנו למדים על גודל מעלת הרצון, ועל החשיבות העצומה של הרצון בעבודת השם!

העיקר הוא הרצון
מהי הזכות הכה-גדולה של עקידת יצחק? איזו עבודת השם גורמת את הנחת-רוח הגבוהה ביותר לבורא? מדוע כה אהב הבורא יתברך את אברהם אבינו, עד שקרא לו "אברהם אוהבי!"? ולמה הכוונה במשפט הידוע "העיקר הוא הרצון"?