חידה ושמה שינה
אחת החידות בחיינו היא השינה, הרבה אנשים היו שמחים לוותר עליה, אבל אי אפשר בלעדיה, לילה לילה מוכרח כל אדם לקטוע את רצף הפעולות שלו ולעלות על יצועו ולא לעשות כלום. לא חבל לבזבז כמעט שליש מהחיים? על מה? על כלום.
החיים האמיתיים
כשאנחנו זוכים לקום בבוקר עם החלטה חדשה או להיזכר בצהריים שצריך להתחדש, רק אז התחלנו לחיות את אותו היום! "כי זה עיקר החיים, כשמתחילין לעבוד את ה' בכל פעם מחדש כאילו לא התחיל עדיין בעבודתו…
אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…
חובת ההתחדשות
ההתחדשות באמונה בפרט ובעבודת השם בכלל, אינה איזו פריבילגיה או המלצה, אלא חובה מוחלטת, שבלעדיה אי אפשר להתעלות באמת בעבודת השם כראוי, כפי שמסביר המאמר שלפנינו
בלי חדשות אני לא יכול לחיות
איך חוזרים לחיבור הפשוט, כמו שהיה לנו בילדות, בלי קביים של חומרי טעם וריח, בלי קליפים מתחלפים וכותרות חדשות שמשאירות אותנו רוויים בכלום, עייפים ממידע וחוויות וקהי רגש?
איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.