ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > על כסאו לא ישב זר – א

על כסאו לא ישב זר – א

ט״ז בטבת תש״פ

בבירור ענין "צדיק האמת" המובא בספרי רבינו, והדרך להתקרב אליו, ולהבין בצורה ברורה מי הוא צדיק האמת, ואיך עברה ועוברת השארת דעתו הקדושה בעולם מדור לדור עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו | פרק א

לא באנו לחדש דבר, אלא להזכיר את הידוע והמפורסם, שעבר בקבלה איש מפי איש מרבינו הקדוש דרך תלמידו הנאמן רבי נתן זי"ע, דרך שאר התלמידים בלי יוצא מן הכלל.

עד שלפני שנים מועטות ירדה הסתרה לעולם והחושך יכסה ארץ, עד שהדברים הברורים והפשוטים נשכחו, וגם רבים המתקרבים החדשים שאינם יודעים את הדברים שתמיד היו ברורים לכל מי ששם רבינו הקדוש נקרא עליו.

בבירור ענין "צדיק האמת" המובא בספרי רבינו, והדרך להתקרב אליו, ולהבין בצורה ברורה מי הוא צדיק האמת, ואיך עברה ועוברת השארת דעתו הקדושה בעולם מדור לדור עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו.

על כסאו לא ישב זר – פרק א'

"חידוש שלא היה ולא יהיה"

כידוע, זכה רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע"א לתכלית שלימות האדם, בבחינת "אדם נאמר בעבורך", כפי שהעיד על עצמו: "הגעתי לתכלית המדרגה שאפשר להגיע בגוף אנושי (השתפכות הנפש, הנהגות אדמו"ר) השגתי 'יחידה' בתכלית מדרגה העליונה (חיי מוהר"ן רס"ז) וכל הטובות שיעשה משיח לישראל גם אני יכול לעשות" (חיי מוהר"ן רס"ו)

ואמר: "אני נהר המטהר מכל הכתמים" (חיי מוהר"ן קפט ושלב)

ועל מה שמובא בספרי המקובלים שכשאדם הראשון אכל מעץ הדעת טעמו כל הנשמות מעץ הדעת, אמר: "אבל נשמתי זכתה שלא טעמה כלל מעץ הדעת". (מעשיות ומשלים סוף אות ב') וכן אמר: "אני יודע כל הצדיקים, מאדם הראשון עד עכשיו, כל אחד ואחד מהיכן לוקחים את תורתם (כי כל הנשמות הם חלקים מנשמת אדם הראשון יש שהם בבחינת יד, ויש שהם בבחינת רגל וכו') ואני מקבל תורה ממקום שלא קיבל ממנו שום אדם בעולם" (חיי מוהר"ן שנ"ג ובהשמטה). וביאר רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל שרבינו הקדוש זכה להשיג את שער הנו"ן של הקדושה בתכלית תכלית השלימות.

וגם אמר רבינו הקדוש: "כל עצה שאני נותן, היא טובה על מה שהיה, ועל מה שיהיה, ולעולם הבא ולעתיד לבא לאחר התחיה" (שיחות הר"ן קפ"ה).

ואמר רבינו: "לא מבעיא אתם צריכים אותי אלא גם הצדיקים הגדולים צריכים אותי" (חיי מוהר"ן ר"נ). "עד שבאתי לעולם היה אפשר להגיע לשלמות בלעדי, אבל מאז שבאתי לעולם אי אפשר בשום אופן להגיע לשלמות (היינו להתקרב באמת להשי"ת) בלעדי" (חיי מוהר"ן רצ"ט)

גם אמר רבינו הקדוש: "אם היה זקני הבעל שם טוב שומע תורתי, היה אצלו גם כן חידוש, אם היה רבי שמעון בר יוחאי שומע תורתי היה גם כן חידוש גם אז" (חיי מוהר"ן בנשמט) ואמר על עצמו: "אני סבא דסבין" (המובא בכמה מקומות בזוה"ק) (שם ער"ב)

וכן אמר: "ועכשיו יש נחל נובע מקור חכמה שגם ה'עיר וקדיש' מקבל משם. (תחילת לקוטי מוהר"ן ובחיי מוהר"ן קפ"ט בנשמט)

וכל עסקו של רבינו בחייו היה לתקן את כל נשמות ישראל, וכן אחר הסתלקותו הוא עוסק בזה ביותר, כמו שאמר: מי שיבא אחר הסתלקותי לקברי, ויתן פרוטה לצדקה ויאמר את העשרה מזמורים, אניח עצמי לאורך ורוחב לעזור לזה האיש, אפילו אם עבר מה שעבר וכו' וייחד שני עדים על זה. (שיחות הר"ן קמא) ואמר רבינו הקדוש בפירוש: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח" (חי"מ מ"ז ורכ"ט)

מכל הדברים הנזכרים לעיל שהם רק מקצת טיפה מן הים משבחיו, אשר לו דומיה ותהילה, כי שגבה מעלתו למעלה למעלה מדעת אנושי, מכל הדברים הנוראים האלה מובן למשכיל שחידוש נורא כזה לא היה ולא יהיה. כמו שאמר על עצמו בפירוש והובא בחיי מוהר"ן רמ"ו: "פעם אחת היה אצלו מחותנו רבי לייב מדאבראוונע ונפטר ממנו וקיבל רשות כנהוג, ענה ואמר: יש לי בת בקרימינטשאק, תפרוס בשלומה, תאמרו לה שיש לה אבא שהוא כזה חידוש שלא היה ולא יהיה. אם הייתי רוצה לגלות מאיתי, היו כל העולם רצין אחריי".

וכל דברינו מסתמכים על דעתו הברורה והזכה של התלמיד הנאמן שמסר נפשו להתקרב לרבינו הקדוש ולהאיר דעתו בעולם, כמו שאמר רבינו בפירוש שכולנו צריכים להחזיק טובה לרבי נתן, שאילולי הוא לא היה נשאר אפילו עלה אחד לתרופה מתורתו הקדושה והנשגבה. (חיי מוהר"ן שס"ט ש"ע) ועליו סמך רבינו הקדוש את ידיו ואמר שרבי נתן יודע ממנו יותר מכולם. (אבניה ברזל י') ושיתף אותו עמו וכו' (כמובא בימי מוהרנ"ת זי"ע ח"ב, מ') ואמר שהוא ה"יהושע" שלו (טובות זכרונות).

ואמר רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל מטולטשין, שהענין הנפלא הזה של הרבי והתלמיד, חמה ולבנה, בחינת משה ויהושע, מרומז בשמותיהם הקדושים: נחמן – מ"ח נו"ן, אשר השיג בתכלית השלמות את שער הנו"ן של הקדושה. 'נתן' – שזכה גם כן להכלל בשער הנו"ן בכוח ביטולו הנפלא לרבינו הקדוש. כידוע תי"ו מרמז על הרשימה והחקיקה, שזה ענין אור הלבנה דלית לה מגרמא כלום כי אם מה שמקבלת מהחמה (כל זה מבואר בתורה א' ליקו"מ) כי הוא ביטל לגמרי כל שכלו וחכמתו בפני רבינו הקדוש עד שלא נשאר בו כי אם החכמה והדעת שקיבל מרבו, שזה ענין הלבנה שאין לה שום אור מעצמה.

רבי נתן מחייב את כולם

מכאן ברור כשמש שרק מוהרנ"ת שזכה להבין דעתו ורצונו של רבינו יותר מכולם הוא נסמך על ידו להאיר דעתו לדורות, וכל ענין ראש השנה וכן כל שאר עניני רבינו והמשכתם לדורות עד ביאת גואל צדק, הכל רק על ידו. ולאחר שעלתה נשמתו של רבינו הקדוש לגנזי מרומים חגר תלמידו הנאמן מוהרנ"ת זי"ע מתניו, להאיר את אור רבו לכל יושבי תבל.

וסבל כל מיני מחלוקות ורדיפות, ובזיונות ויסורים בלי שיעור, וכל זה מחמת שאצלו היתה כל השארת אור רבינו לדורות עד ביאת גואל, ולכן חרק עליו הבעל דבר שיניו, להסתיר אור רבינו ולהעלימו מהעולם.

וידוע בקרב אנ"ש, שב'שבועות הגדול' בשנת תקצ"ג, באו אל מוהרנ"ת שמונים מחסידי ברסלב, וגודל ההתעוררות שהיה שם, והאהבה והשמחה היו בלי שיעור, עד כדי ביטול הבחירה (שלכן נקרא בפי אנ"ש שבועות הגדול) והיה שם רבי שמעון שהיה מגדולי תלמידי רבינו והגיע אז מארץ ישראל לחו"ל, וכששמע את מוהרנ"ת מדבר דברות קדשו, התלהב רבי שמעון עד מאד, ואמר לרבי יצחק סג"ל חתן המגיד מטיראוויצא שהיה לידו: "הסכת ושמע ידידי, אני הרי מבין בצדיקים, כי הרי התקרבתי אל הרבי כשהיה בן שלש עשרה שנים בלבד, אפילו שהיו אז בחיים צדיקים גדולים תלמידי המגיד ממעזריטש. ובכן, אומר אני לך שהיום רבי נתן הוא הרבי".

ויהי כשמוע זאת מוהרנ"ת, נשא קולו וברוחב דעתו ואמיתות ליבו צעק בקול גדול: "אני יודע שאני לא הרבי! אני יודע שאני לא הרבי"!

וכל זה לא מענווה פסולה, אלא מהכרת גדולת רבינו ותוקף גבורתו וכוחו הגדול והנצחי בתיקון נשמות ישראל וקירוב הגאולה.

והעביר את המסר האמיתי לאמיתו לדורות שרבינו חי וקיים, והוא עדיין עמנו, ועם כל נשמות ישראל לתקנם ולהושיעם ולקרב את הגאולה, ושאנחנו כולנו צריכים לקבל מזה הצדיק, וכלל את עצמו כתלמיד, ורבי נתן מחייב את כולם יהיה מי שיהיה!

כי ידוע מה שהפליג רבינו הקדוש ז"ל בשבחו ואמר עליו: "נשמה קדושה שעדיין לא היתה בזה העולם" (אבניה ברזל), וכן אמר עליו שהוא חד בדרא לעניין אמירת תורה (חי"מ שכ"ד), ושהוא יודע ממנו יותר מכולם, כמובא בהקדמת חיי מוהר"ן "ואמר בפה מלא, שאין מי שיודע ממנו כי-אם אנכי מעט, ועוד כמה לשונות כאלה. ובאמת נפשי יודעת מאוד מה שאי אפשר לספר כלל". ובימי מוהרנ"ת בתיאור הסתלקות רבינו: "כי כבר העיד עלי הוא בעצמו זכרונו לברכה, שאני יודע ממנו יותר מכולם, כנרשם במקום אחר". ועם כל זאת, ודווקא מחמת זאת, הבין רבי נתן וידע את האמת לאמיתו, והעביר לתלמידיו ולכל שומעי לקחו לדורות, ש'צדיק האמת שבדור' המובא בכל ספרי רבינו, הוא רבינו הקדוש בעצמו.

וכדברי החסיד המופלא רבי יצחק ברייטר ז"ל הי"ד – אל לו לשום אדם יהיה מי שיהיה להשתדל להיות זה הצדיק האמת (חלוקי הנחל, עמוד הצדיק. ומבאר שם שעניין מפורסם של שקר המובא בספרי רבינו, זהו אחד שרוצה להיות זה הצדיק) אלא כולנו צריכים לקבל מזה הצדיק ולהתבטל לפניו כתלמידיו, בלי יוצא מן הכלל.

והנה דבר זה ידוע ומפורסם לכל אנשי שלומנו פרסום גדול מיום הסתלקות רבינו קודש הקודשים ורבי נתן זצוק"ל, ומעולם לא נפל ספק בדבר זה בין אנשי שלומנו של הדור הקודם, ודבר זה היה אל"ף בי"ת בברסלב בין אנשי רבינו, ללא שם עוררין, דהיינו שצריך להתקשר ולהתקרב רק אל "רבינו הקדוש", וכולם הבינו בפשיטות ותמימות ובלי שום חכמות כלל שכל תקוותינו וכל תיקוננו תלוי אך ורק ברבינו הקדוש, ואף אחד מאנשי רבינו מעולם לא חשב שהתיקון שלו וכל שכן של הדור, תלוי ברב או בצדיק שחי בגוף בדור הזה, ולא באף רב וצדיק אחר, זולת רבינו הקדוש זצוק"ל.

ככוחו אז – כן כוחו עתה ויותר ויותר

כמו שמרגליה בפומיהו דאנשי שלומנו מדור דור: "מי שהיה הרבי של רבי נתן הוא הרבי שלנו עכשיו". וגם היום אין שום שינוי במה שרבינו מתעסק אתנו בתיקונינו, ויתירה מכך, כאז כן עתה ועוד יותר, כמו שכותב מוהרנ"ת:

"כי לא דבר ריק הוא מכם מה שזכינו לידע ממנו ומתורתו הקדושה, הוא חיינו ואורך ימינו, תהילה לא-ל יש ויש לנו על מי לסמוך, ככוחו אז – כן כוחו עתה ויותר ויותר להצילנו מכל אויבינו ולהושיענו בגשמיות ורוחניות" (עלים לתרופה מכתב רל"ז).

ובליקוטי הלכות הל' קרחה ה"ג אות ג' מגלה מוהרנ"ת סוד נורא ונשגב כיצד כוחו של צדיק האמת רבינו הקדוש רבי נחמן זיע"א היום להמשיך את כל העולם לעבודתו יתברך הוא גדול ועצום עוד יותר מאשר בחייו, וזה לשון קדשו: "ובפרט נשמת הצדיק ובפרט נשמת הצדיק הגדול הגבוה במעלה מאד מאד שהנשמה שלו מסתלקת ועולה למעלה למעלה במקום שעולה, והגוף נקבר בתוך הארץ כמה אמות, נמצא שעכשיו הנשמה רחוקה מהגוף בתכלית הריחוק ועל כן השלום גדול ביותר ועל כן גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם כי עכשיו השלום ביותר כנ"ל, ויש לו כוח עכשיו להמשיך כל העולם כולו לעבודתו יתברך יותר מבחייו על ידי הפלגת השלום שזוכה עכשיו וכו' כי עיקר הוא השלום שהוא בחינת התקשרות והארת הנשמה בהגוף אף לאחר הסתלקות ביתר שאת ויתר עז".

עוד מגלה מוהרנ"ת ומבאר סוד עניין זה בהלכות ערובי תחומין ו' אות כ"ב: "כי צדיק שביטל גופו בחייו וזכה לעלות לבחינת 'איה' בחיים חיותו בעודו בגופו הוא אינו מת כלל כמו שאמרו רז"ל, כי מיתתו הוא רק בחינת ביטול שמבטל עצמו בביטול נפלא כדי שיעלה למאמר סתום בתכלית המעלה לעילא ולעילא וכו', כדי שימשיך משם חיות חדש ונפלא לתקן כל הנפשות כולם".

ובהלכות גביית חוב מהיתומים ה"ג אות כ' כותב מוהרנ"ת: "כי אף על פי שנסתלק הצדיק, אף על פי כן יכולין להתקרב להשם יתברך על ידו, אדרבא עכשיו יכולין להתקרב על ידו יותר, כי כל מה שנסתלק למעלה יותר ויותר לבחינת 'איה' הוא מגלה אלקותו וכבודו יתברך יותר ויותר".

ובהלכות הכשר כלים ד' כותב: "בעוונותינו הרבים מתגבר הבעל דבר כל כך כל כך, עד שצריך הצדיק לעלות למדרגה גבוה כזאת שאי אפשר לעלות אליה בחיים חיותו בשום אופן, על כן ההכרח שיסתלק בשביל זה ואז עולה למקום שעולה עד אשר לא ישקוט כי אם כלה הדבר שיגמור מה שהתחיל שיתקן הכל".

עוד מגלה מוהרנ"ת שם: "הארת הרוח דלעילא שנמשך בעת הסתלקותו אינו נפסק לעולם כי גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם. ועיקר קיום העולם הוא בזכות הצדיקים שוכני עפר כמו שכתוב בזוה"ק אלמלא תפילת הצדיקים שמתו שמתפללים על החיים לא הוה מתקיימא עלמא. כי בסוף הגלות מתגברת הסטרא אחרא ומתפשטת לאורך ולרוחב כל כך בבחינת ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו וכו' עד שאי אפשר להכניעה ולהשפילה כי אם בכוח הצדיקים שנסתלקו שהם גדולים במיתתן יותר מבחייהם שעולים עד אין סוף וגומרים ישועות ישראל בשלימות מה שלא היו יכולים בחייהם"

וממשיך שם: "אבל הצדיק בפרט הצדיק הגדול במעלה שזיכך עצמו מכל וכל הוא אינו מת כלל כמו שאמרו רז"ל. כי צדיקים במיתתן קרויים חיים כי גם אחר הסתלקותו מקושר ומיוחד בחינת חיות גופו שהוא הבלא דגרמי בעצם חיות דקדושה ומקושר ומיוחד כל חיותו עד לעילא לעילא וכו' ואז הוא עוסק בתקון נפשות ישראל יותר מבחייו מחמת שאז עולה בכל פעם למדרגות גבוהות ונפלאות ונשגבות כל כך עד שיכול לתקן הכל!"

בכל פעם שבאים על קברו הקדוש יכולין לקבל בחינת הארת פי שנים

עוד מגלה מוהרנ"ת רזין עילאין מסוד כוחו של רבינו דיקא אחרי הסתלקותו: "וזה בחינת מעלת קברי הצדיקים אמתיים כי שם על קברו שורה השארת נפשו הקדושה כמבואר בכתבי האריז"ל ונפשו קשורה למעלה למעלה כי אחר הסתלקותו אז עיקר התדבקות הרוח דלתתא בהרוח דלעילא, כי בחיים היה בלתי אפשר שירד הרוח דלעילא לגמרי, ואז הוא עיקר המשכת פי שנים, ועל ידי זה הכל יכולין להתתקן.

"וכל מה שפגם האדם יותר ויותר ח"ו הוא צריך להמשיך התיקון ממקום הגבוה עוד יותר. עד שיש שפגמו כל כך, בפרט עתה בדורות הללו שאי אפשר להם להתתקן כי אם על ידי כוח הצדיקים שוכני עפר, שעל ידי שבאים על קבריהם הק' יכולים להמשיך שהם בחינת הארת פי שנים שנמשך מבחינת גבוה ועצומה מאד שעל ידי זה גם הוא יכול להתתקן אפילו אם הוא כמו שהוא.

"כי הצדיק גם אחר הסתלקותו הוא גם כן עולה ומסתלק בכל פעם מדרגא לדרגא גבוה יותר, בבחינת ילכו מחיל אל חיל כמו שאמרו רבותינו ז"ל צדיקים אין להם מנוחה וכו' ובשעת הסתלקות יכולין לקבל פי שנים, ועל כן בכל פעם שבאים על קברו הקדוש יכולין לקבל בחינת הארת פי שנים ממקום גבוה מאד שעל ידי זה גם הוא יכול להתתקן.

"אבל העיקר שצריכין לשבר מניעות הרבה קודם שזוכין לזה לבא אליו כי המניעות רבים ועצומים מאד בלי שיעור, ועיקר הוא מניעת המוח. וגם מה שיש שאינם מאמינים בעצמם שהם יוכלו לקבל תיקון לפי עוצם ריבוי קלקולם בכל פעם בלי שיעור, אף על פי שתולין הקלקלה בעצמם – גם הוא בחינת מניעת המוח שאינם מאמינים בגדולת חסדי השם אשר לא תמנו ולא כלו לעולם ובגדולת הצדיקי אמת שיש להם כוח לתקן הכל בכל פעם יהיה איך שיהיה בפרט אחר הסתלקותם שעולים בכל פעם למדרגות עצומות כל כך וממשיכים חסדים נפלאים חדשים בכל פעם, עד שכל מי שחפץ לקבלם יכול לזכות על ידם ולהתתקן אף אם הוא כמו שהוא"

הצדיק האמת מנהיג הדור האמיתי ממית שונאי הקדושה והקליפות והסטרא אחרא במותו, יותר מבחייו

ועוד מוסיף נוראות בהלכות נזיקין ג' סעיף ח':

"כי הסתלקות הצדיק עושה תיקון גדול בכל העולמות יותר מבחייו, כי גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם ומכניעין הסטרא אחרא והקליפות הנאחזין בנשמות הנפולות בעוונותיהם, כי הצדיקים מכניעין ומבטלין אותם במיתתם יותר מבחייהם, בבחינת (הנאמר בשמשון): ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו – שהצדיק האמת מנהיג הדור האמיתי ממית שונאי הקדושה והקליפות והסטרא אחרא במותו, יותר מבחייו.

"וכן מתנהג כל ימי עולם עד התחיה, שנשמת הצדיק שמת שהיא בבחינת שינה, היא מעלה תמיד בחינת מ"נ להשכינה שהיא האמונה, ועל ידי זה היא מבררת נשמות רבות שנפלו עד אין קץ. כי יש נשמות נפולות מאד מאד שנפלו כל כך כמו שנפלו עד שאי אפשר שיהיה להם תיקון בעולם כי אם על ידי נשמת הצדיק, ודייקא על ידי מיתתו וכמובן בדברי רבינו ז"ל.

"ועל כן איתא בזוהר הקדוש דצדיקיא שכיחי בתר אסלקותי' בהאי עלמא יתיר מבחיוהי (=הצדיקים נמצאים בעולם לאחר הסתלקותם, יותר מבחייהם). כי יש בני אדם שנפלו כל כך בעוונותיהם עד שנאחז בהם הרע כל כך, עד שאי אפשר להם בשום אופן לשוב להשי"ת, רק על ידי שבאין על קברי הצדיקים האמיתיים ואז נכללין בנשמת הצדיק שמת שהוא עוסק תמיד לברר בירורים, והוא בכוחו הגדול, שגדול במיתתו יותר מבחייו, הוא יכול לברר אפילו הנשמות שנפלו מאד מאד".

"ועל ידי זה יהיו עולין אז כל הנידחין והאובדין כמו שכתוב: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצריים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים, כי כולם יהיה להם עליה ותיקון כל אחד כפי הראוי לו, על ידי הבירור שעסק הצדיק לבררם כל ימי חייו, וביותר בכפלי כפליים בכל עת מיתתו" (שם, סעיפים ח' ט').

רואים מכל האמור שכוחו של רבינו היום, הוא גדול ועצום הרבה בלי שיעור יותר מבחייו.

וכל מי שאינו רוצה להטעות את עצמו, ומבקש באמת תיקון ורפואה לנפשו, בעיינו היטב בעין האמת לאמתה בדבריו הקדושים של מוהרנ"ת, שומע את זעקת לבו הגדולה מסוף העולם ועד סופו: דעו שיש רבי קדוש ונורא בעולם אשר עוסק – עתה – לאחר הסתלקותו בתיקון העולם באופן מושלם ונורא, ומי החס על נפשו הענייה – יתקרב אליו ויזכה להציל נפשו לנצח נצחים!

"כי כל העולמות תלויים בזה – מה שנשאר בינינו"

מכל האמור, רואים שמלבד על ידי התורה הקדושה שגילה, פועל רבינו היום עניינים גדולים ונפלאים במקום ציונו הקדוש באומן, כמובא בחיי מוהר"ן: "אמר בזה הלשון: אני רוצה להישאר ביניכם ואתם תבואו על קברי וכו' וזה הדיבור יקר בעיני מאד מה ששמעתי בשמו זה הלשון בפירוש שאמר: 'אני רוצה להישאר ביניכם'. כי כל העולמות תלויים בזה מה שנשאר בינינו!" (נסיעתו וישיבתו באומן קצ"ז).

ומוסיף מוהרנ"ת בליקו"ה בציעת הפת ה': "כי הצדיק שעסק כל ימיו בתורת חסד, דהיינו שלמד תורה על מנת ללמדה, דהיינו שהיה עוסק בתורה עד שהיה מעורר שרשי נפשות ישראל שבתורה שעל ידי זה רבים השיב מעוון והגדיל כבוד ה' יתברך, זה הצדיק אפילו כשנסתלק עדיין הוא עוסק בזה להחזיר כל העולם למוטב, על ידי שממשיך על כל אחד הארה משורש נשמתו שבתורה.

"כי כל התורה שהיא כלל נשמות ישראל כלולה בנפש הצדיק כידוע. ועיקר גדולת מעלת הצדיק הוא שאפילו כשנסתלק למעלה למעלה למקום שנסתלק, יהיה למטה גם כן, להמשיך הארה לכל דרי מטה כמו שכתוב בהתורה כי מרחמם ינהגם (בליקו"ת סי' ז' עיי"ש) כי הארת נפש הצדיק נשארת על קברו הקדוש ומאירה בכל עולם העשייה כמבוא בכתבי האר"י ז"ל.

"נמצא כשבאים על קברו ששם הארת נפשו שנסתלקה לשם עם כל התורה שעסק בה כל ימיו ללמד לאחרים על ידי שהיה מעורר בתורתו שרשי נשמות ישראל שבתורה, כשבאים לשם ממשיכים על עצמו הארה משורש נשמתו שבתורה, כי שם כלולים כל נפשות ישראל ששורשם בתורה וכנ"ל ועל ידי זה חוזרים למוטב" (שם, סעיף ל').

גם בהלכות נזיקין ה' סעיף מ"ה כותב: "הדלקת נר חנוכה משתשקע החמה, זה רמז שעיקר המשכת אור התורה שהוא אור העצות, הוא ביותר לאחר הסתלקות הצדיק האמת, שהוא הרבי האמת".

הצדיק בעוצם כוחו ממשיך עתה חסדים חדשים נפלאים

עוד מסוד העניין הנורא הזה, מגלה מוהרנ"ת בהלכות מתנה ה':

"כי הצדיק כל תשוקתו תמיד לעלות מדרגא לדרגא וזה עבודתו כל ימי חייו. ואפילו כשעולה למקום שעולה אינו מסתפק עצמו בזה כלל רק חותר ומתגעגע לעלות יותר ויותר. אבל אי אפשר לעלות מדרגא לדרגא כי אם על ידי ירידה שקודם העליה. וכל הימים שהצדיק חי בזה העולם אעפ"י שהוא צדיק גדול במדרגא עצומה מאד, אף על פי כן יש לו איזה בחינת ירידה לפי בחינתו קודם כל עליה, כי אי אפשר לעלות כי אם על ידי בחינת ירידה כנ"ל.

"אבל כשנסתלק מזה העולם ושם בעולם הבא אין שייך ירידה, והצדיק משתוקק אף על פי כן לעלות בכל פעם מדרגא לדרגא, כי אעפ"י שנסתלק למקום שנסתלק וזוכה לרב טוב אשר עין לא ראתה וכו' אף על פי כן הוא חפץ לעלות יותר ויותר כי לגדולתו אין חקר. אבל אי אפשר לעלות כי אם על ידי ירידה, ושם אין שייך ירידה.

"על כן כשבא אחד על קברו וצועק על ריבוי עוונותיו שהם בחינת ירידות, אזי גורם תענוג גדול להצדיק, כי אזי הצדיק מוריד עצמו למקום ירידתו של זה שבא על קברו להיוושע שם, כי כבר הבטיחנו שאין שום ירידה בעולם שלא יוכל להעלותו ולהושיעו משם סוף כל סוף, ואזי נחשב להצדיק כאילו ירד בעצמו, ועל ידי זה הצדיק עולה עוד לעילא ולעילא, כי זוכה לחתור ולמצוא עוד חסדים נפלאים ונעלמים מאוד מאוד ולגלות אותם מההעלם אל הגילוי, באופן שיוכל להושיע ולהעלות את זה גם מאותה הירידה העצומה שירד עכשיו, שאי אפשר להושיעו ולהעלותו כי אם על ידי חסדים חדשים לגמרי מאחר שהוסיף לפגום ולחטוא עוד כל כך.

"אבל הצדיק בעוצם כוחו ממשיך עתה חסדים חדשים נפלאים שזה עיקר העליה הבאה על ידי הירידה כנ"ל, שעל ידי אלו החסדים מעלהו ומושיעו גם מזאת הירידה.

"וזה עיקר תענוג ושעשוע הצדיק יותר מכל תענוגי עולם הבא שיש לו, כשהוא עושה טובה נצחית לאיש הישראלי שירד למקום שירד. כי זה עיקר עבודתו בחייו ולאחר הסתלקותו שהוא עומד ומשמש במרום, שעיקר העבודה והשימוש, לעזור לישראל בכלל ובפרט בעת צרתם, שעיקר הצרה הגדולה מכל הצרות הוא צרות הנפש כמו שכתוב בהתורה כי מרחמם ינהגם" (סעיף כ"א).

וכותב מוהרנ"ת בליקוטי תפילות תפלה ל"ג: "ריבונו של עולם, אתה ידעת כי לא היה עולה על דעתי לבקש כל אלה מלפניך כי אף על פי שאיני יודע כל התרחקותי ממך, אבל אפילו לפי מעט ידיעתי מהתרחקותי ממך, גם כן לא היה עולה על דעתי לבקש על מעט מאלה אך אתה ה' ידעת את לבבי, כי כל דברי תחינותיי ובקשותי וכל תקותי ומבטחי עדין הוא רק על זכות וכוח הצדיקים האמתיים אשר אנו חוסים בצל כנפיהם על כן עליהם אני נשען לבקש ממך כל אלה, כי כחם הגדול מספיק אפילו עלי, אפילו בהתרחקותי העצום מאד בלי שעור וערך.

אף על פי כן בכוחם הגדול אני בטוח ונשען ונסמך ונאחז, שעדין יש לי תקוה לזכות לכל מה שבקשתי מלפניך, ויותר ויותר מזה כי רחמיך לא כלים וזכות וכוח וגבורת כל הצדיקים האמתיים אינו נפסק לעולם ואין שום סטרא דמסאבא שתוכל לעמוד נגד קדושתם ומעלתם וגבהם ותקפם וחוזקם וכוחם וגבורתם וזכותם וכוחם הגדול יעזור ויגן ויושיע לנו ולכל החוסים בהם, כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, והם נקראים חיים תמיד ותזכני להיות רגיל ביותר לבוא על ציון קבריהם הקדושים, ולהשתטח שם, ולפרש שיחתי לפניהם באמת, כאילו היו בחיים חיותם ויותר ויותר, ואזכה לעורר רחמי לבם עלי ויהמו ויכמרו רחמיהם עלי".

להודיע לכל באי עולם שיש חידוש כזה בעולם

הנה כי כן, רואים אנו שכל דברי מוהרנ"ת בהלכותיו ובתפילותיו וביותר באגרותיו הקדושים אשר כתב לאנשי שלומנו כאשר נראה להלן, (ששם לא הוצרך לכתוב דבריו ברמז מפני ההתנגדות שהיתה אז, אלא גילה בהם מטמוני ליבו בגדולת רבינו) כל דבריו הם להודיע ולפרסם לכל ישראל לדורות הבאים שכל מה שהתחיל רבינו בימי חייו הקדושים לתקן את כל הבריאה וכל נפשות ישראל ולקרב הגאולה, לא רק שלא נפסק בהסתלקותו למרומים, אלא אדרבא, דייקא לאחר שעלה למקום שעלה הוא ממשיך עכשיו ביתר שאת תיקונים חדשים ועליונים ביותר שלא היו כמותם מימות עולם.

והתלמיד הקדוש והנאמן הזה, ברוב אהבתו את ישראל ורחמנותו האמיתית עליהם הודיע לכל באי עולם שיש חידוש כזה בעולם, צדיק ורחמן אמיתי, רופא נפשות ישראל אשר יודע את שורש נשמתו של כל אחד ובידו לתקנו בתיקון נפלא וגמור. היש רחמנות גדולה יותר מזו על האדם העלוב בזה העולם?! האפשר לתת בעולם הזה מתנה נצחית מזו?!

אשרי השומע לקולו ומשליך מאתו כל החכמות של הבל ומזדרז להתקרב בתמימות ובפשיטות אל המנהיג הרחמן האמיתי, הנחל נובע מקור חכמה!

ובהלכות שלוחין ה' כותב מוהרנ"ת: "וזהו כי מפני הרעה נאסף הצדיק, היינו בעת שאתם מריעין מעשיכם ואינכם מחפשים כראוי אחרי הצדיק שאבד אתכם כנ"ל, אז נאסף הצדיק, אבל כשתחזרו ותתעוררו לבקש אחריו כראוי אז הוא נחשב חי ממש, כי הצדיקי אמת נקראים חיים תמיד"

וכל אנשי רבינו מסרו את נפשם, גופם וממונם וחפרו בכל מיני חפירות ובכל מיני מסירות נפש בספריו הקדושים ודרכו ועצותיו הקדושים על מנת להתדבק ברבינו הקדוש בכל לבם ונפשם, ולזכות ולהיות מהחסידים שאפויים בלבו של רבינו הקדוש, כמו שרבינו אמר לרבי נתן: "יש אצלי שלוש כתות חסידים, אחת שבאים לאכול את השיריים, אחת שבאים לשמוע תורה, ואחת שאפויים אצלי בלב, ואת זה אני רוצה מכם (דהיינו מרבי נתן ורבי נפתלי שהתקרבו אליו אז באותה העת), שתהיו אפויים בלבי".

"כפי סמיכתו באמת – כן הצדיק סומך אותו ביותר"

ואדרבה, בזה שמחפש עוד איזה צדיק המלובש בגוף דווקא שיעסוק בתיקון נפשו, בזה מראה שאין אמונתו וסמיכתו בשלמות על רבינו, ועל ידי זה האדם מפסיד מהתיקון הנורא והמושלם שרבינו חפץ ליתן לו, כמו שכותב מוהרנ"ת: "כי גדולת כוחו של זקן דקדושה סבא דסבין שאנו חוסים בו אין חקר, ואי אפשר לך לשער כלל. אך איך שהוא, כל מי שסמוך יותר על כוח הצדיק שיש לו כוח אמתי, כפי סמיכתו באמת, כן הצדיק סומך אותו ביותר, כי בוודאי יש שינויים רבים בין בני אדם בעניין הסיוע דלעילא" (עלים לתרופה מכתב שע"ט).

יוצא מדברי מוהרנ"ת שמי שעדיין לא מסר את עצמו לגמרי על רבינו, על ידי זה הוא עדיין רחוק מתיקונו השלם. ובמכתב ס"ו כותב מוהרנ"ת: "וצריכין לזכור זאת היטב, כי כל מה שזוכרים זאת יותר – שעיקר החיות מהצדיק יסוד עולם הממתיק בכל עת מרירות דעלמא, על ידי זה ממשיכין על עצמו חיות דקדושה ביותר, וממתיקים מעצמו המרירות בהמתקות יתרות. כי בוודאי כל אחד כפי קירובו להצדיק וכפי אמונתו בו כמו כן נמתק מרירותו יותר".

והנה נתקיים בנו בדור האחרון נבואתו של הנביא "והשלכתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'", ויש צימאון גדול לדבר ה' ובחסדי ה' הרבה אנשים חדשים זכו בדור הזה להתקרב לדרך של רבינו הקדוש אשר הוא ורק הוא עוסק בתקוננו הנצחי, ועוד עתידים להתקרב רבים.

ומאידך, לצערנו הרב הרבה מהם לא שמשו ולא ראו את אנשי שלומנו של הדור הקודם ומכיוון שבדור האחרון הזה שהחושך יכסה ארץ והפרוץ מרובה על העומד, ונעשה רוח סערה גדול בעולם והרוח סערה הזה בלבל את כל העולם כולו, והבעל דבר משתטח לאורך ולרוחב לעקור את נשמות ישראל משורשם האמיתי ומתיקונם הנצחי, ואפילו לאחר שהאדם כבר ברוך ה' זכה ונתקרב לתיקונו הנצחי, לרבינו הקדוש כנ"ל, בא הבעל דבר ומנסה להטיל מום בקודשים, ומכניס בו כל מיני דעות שונות ומשונות כאילו ח"ו התיקון של האדם תלוי בכל מיני רבנים, וכאילו חייבים להתקרב לאיזה מפורסם בדור הזה או שלא מפורסם, וכאילו התיקונים והדרך של "הנחל נובע מקור חכמה" רבינו הקדוש צריכים לעבור דרך איזה אדם אחד וכו' חס ושלום.

בשעה שאנו כותבים דברים אלו, אנו מתמלאים בושה שצריך בכלל לדבר על דברים כאלה, דברים שלא שיערום אבותינו ואנשי רבינו לדורותיהם, ויודעים אנו שיש הרבה אנשים בין אנשי שלומנו, שלא מבינים למה צריך לכתוב דברים אלו הרי זה דבר פשוט, אבל מה נעשה שהבעל דבר הכניס להרבה אנשים ספק גם בדבר שהוא היסוד והשורש שהכל תלוי בו (ליקו"מ קכ"ג).

וגם לאדם שברוך ה' אין לו שום ספק בדבר זה, נשתדל בפרקים הבאים בעזרת ה' לכתוב דברים ששייכים לכל אנשי רבינו וכן לכל יהודי, להראות גלוי לכל, למען ידעו כי קדושת רבינו וכל תיקוניו הנפלאים והנוראים המה לעולמי עד ולנצח נצחים וכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לתקן נשמות ישראל, וכל היד החזקה וכל המורא הגדול אשר עשה רבינו, הם חיים וקיימים נאמנים ונחמדים לעד ולעולמי עולמים וכמובא בדבריו הקדושים בחיי מוהר"ן "מיין פייעריל וועט שוין טלואין ביז משיח וועט קומען" (האש שלי תוקד עד ביאת המשיח)

אשרי עין אשר יביט בספרי רבינו ותלמידיו בעין האמת, אז יתלהב לבו בשלהובין דרחימותא, אז לבבו יראה ויבין כי קדושת רבינו ותיקוניו הנפלאים הם חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים, על אבותינו ועלינו על בנינו ועל דורותינו ועל כל דורות הבאים, כמו בחיים חיותו ויותר ויותר, כמבואר למעלה.

"הלא כל המפורסמים כולם יודו בעצמן ולא יבושו, שאין להם זה הכוח שהזכרנו לפניך"

וכן אנו מאמינים באמונה שלמה שרובם של המפורסמים לא עולה על לבם שדרכם עובר התיקונים של רבינו וכו', דברים שאין לעלות על הכתב, כמו שכותב מוהרנ"ת בלקוטי תפלות ח"ב כ"ח: "ואיך זוכין למצוא מנהיג כזה, איה איפה הוא, איה מקום כבודו, איה העצה והתחבולה שנזכה למצאו, כי אם אמנם גם עתה נמצאים צדיקים ומנהיגי ישראל, ה' עליהם יחיו, ויאריך ימיהם ושנותיהם אבל הלא כל המפורסמים כולם יודו בעצמן ולא יבושו שאין להם זה הכוח שהזכרנו לפניך, שהוא הכוח של משה רבינו, להאיר בנו הדעת הזה שישיג כל אחד ואחד התכלית האמתי בזה העולם מכל הדברים שבעולם, אשר לכך נוצרנו".

אמנם ודאי, בלי שום ספק אדם צריך לפעמים להתייעץ עם אדם גדול המוחזק לירא שמיים ובר דעת אמיתי וגם זכה לשמש די הצורך את אנשי רבינו האמיתיים, וכן לקבל ממנו כל מיני התחזקות והתעוררות, אבל צריך לדעת, שכל מה שאדם מתייעץ או מקבל ממנו, הכל רק על מנת שיזכה על ידי זה יותר לעסוק בספרי רבינו ולהתקרב ולהתדבק ולהתבטל יותר לרבינו, ולקיים את עצותיו הקדושים.

אבל עיקר הטעות שצריכים להישמר בשעה שמתקרבים לרב מסוים היא, שלא לתלות את ההתקרבות שלי לרבינו באותו רב שאני מקורב אליו או מקבל התחזקות ממנו. כי היכי דלא ליפוק חורבא מיניה.

וכן צריך לדעת שאני יכול לקבל התחזקות והתעוררות מכל אנשי רבינו האמתיים, ולאו דווקא מאותו אחד שאני עכשיו מקורב אליו ומקבל ממנו, רק פשוט כעת החסיד הזה יותר מאיר בי ומחזק אותי בדרך רבינו, אבל באמת אדם יכול לקבל התחזקות מכל אנשי רבינו כמובא בתורה ל"ד בליקוטי מוהר"ן. ואין לחשוב שבגלל שפלוני מאיר לי את דרכי ההתקרבות לרבינו והרגשת דעתו הקדושה, על כן כולם מחוייבים להתקרב רק אליו ובלעדיו לא היה נמשך אור רבינו בעולם, חלילה. כי זהו דבר שאין לו שחר.

צריך לזכור שבוודאי יש אצל אנ"ש אנשים גדולים אבל הם חסידים כמונו ולא יותר מזה (ובעולם האמת יכול להיות שהם יה'יו במקום גבוה מאוד אבל זה לא נוגע לנו כלל ועיקר והם לא מחלקים שום תיקונים והם לא יכולים לתקן אותנו ואנו לא מחפשים את התיקונים שלהם).

חמה, לבנה, כוכבים

כמו שכתב רבי אברהם ב"ר נחמן מטולטשין ז"ל בהקדמה לספרו 'כוכבי אור', שהוא קרא לספרו 'כוכבי אור', כי השמש לממשלת ביום הוא רבינו הקדוש, והירח לממשלת בלילה זה תלמידו הקדוש מורנו רבי נתן הנמשל ללבנה על אשר זיכך וצרף את גופו עד שקיבל בעצמו את אור השמש להזריחו גם בעומק החושך שבדורותינו אלה. אבל שאר אנשי רבינו כולם הם בחינת כוכבים.

אם כן, מדורו של מוהרנ"ת והלאה כל אחד מאנשי רבינו האמתיים הם בחינת כוכבים, וכל אחד יש לו את האור שלו שרבינו מאיר בו כפי בחינתו, ואם אדם נתקשר דווקא לאחד מגדולי החסידים, ולא רוצה לקבל את הטוב מכל אנשי רבינו האמיתיים, או על כל פנים להאמין בטוב שבהם, הוא פשוט מצמצם את האור של רבינו, והבן.

והתלמידים האמיתיים והנאמנים שמהם ראוי לקבל, הם אלו שיודעים שפלותם ומרגישים את גדולת רבינו ומכניסים בלב השומע דבריהם הרגשה ואמונה חזקה בגדולת רבינו, ותקווה טובה ואמיתית שגם הוא בעצמו יכול לזכות בכוחו הגדול של רבינו לכל המעלות והקדושות.

כמו שידוע איך היו תהלוכותיהם של אנשי שלומנו המובהקים מדור דעה של תלמידי מוהרנ"ת ועד סמוך לדורנו, שהיו בהם בעלי תורה מופלגים ובעלי מדריגה, עובדי ה' אמיתיים במסירות נפש ממש, ואורו של רבינו היה מונח על פניהם, ומהם היו גם בעלי השגה ורוח הקודש, והתנהגו בפשיטות גמורה, ודיברו עם כל אחד שיחת חברים כמצוות רבינו כדבר איש אל חברו, באהבת אמת, כתלמידים המדברים זה עם זה מגדולת רבם. והתקיים בהם מאמר רבינו: "הכנסתי בכם הרבה אמת, שכבר לא תוכלו להרים ולנשא עצמכם", והיו רחוקים כמטחווי קשת משררה ולא היו יכולים לסבול שחולקים להם כבוד ועושים מהם עובדא, כידוע. וכל זאת, מאחר וטעמו מהיין ההונגרי, מהאור הקדוש של רבינו, אשר כל מי שטועמו כבר אינו יכול לסבול הטעם המר של הכבוד המדומה אשר אחריתו עדי אובד.

"כל מה שהוא מרוחק יותר – צריך רבי גדול יותר"

ודווקא בדור ירוד כזה צריך כל אחד ביותר את רבינו, כמובא בליקוטי מוהר"ן תורה ל': "וכל מה שהוא קטן ביותר ומרוחק ביותר מהשם יתברך, הוא צריך רבי גדול ביותר, כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאוד דהיינו במצריים שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאוד דהיינו משה רבינו ע"ה.

"כי כל מה שהוא קטן ומרוחק ביותר צריך מלמד גדול ביותר כי כל מה שהחולה נחלה ביותר צריך רופא גדול ביותר על כן אין לאדם לומר די לי אם אהיה מקורב אצל איש נכבד וירא ה' אף שאינו מופלג במעלה, כי הלוואי שאהיה מקודם כמוהו, אל יאמר כן, כי אדרבה כפי מה שידע איניש בנפשיה גודל פחיתותו וגודל ריחוקו שנרחק מאוד מהשם יתברך, כל אחד ואחד כפי מה שיודע בנפשו בעצמו שהוא מרוחק ביותר, צריך לבקש לנפשו רופא גדול מאוד מאוד הגדול במעלה ביותר".

[לחצו כאן למעבר לפרק ב]

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support