מתוך שיעורו של הרה"ח ר' ישראל מאיר ברנר, שנמסר ביום ג' פרשת ראה תשע"ט, בענין עבודת השם של חודש אלול.

נראה את התורה של הרבי בתורה קע"ב בליקוטי מוהר"ן חלק א':

כל החסרונות שיש לאדם הן בנים או פרנסה או בריאות, הכל הוא מצד האדם עצמו, כי אור השם יתברך שופע עליו תמיד, אך האדם על-ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו, שאין מגיע עליו אור השם יתברך, ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע אור השם יתברך, ומגיע לו החסרון לפי המעשה שעל ידה נעשה הצל, (הבעש״ט גם מסביר 'השם צילך על יד ימינך' – השם צילך זה כמו צל, ימין ה' רוממה, ימין ה' עושה חיל, השי"ת תמיד משפיע טוב, אך תלוי בזה שהאדם לא יעשה צל שיסתיר ממנו האור).

והנה הצל [נעשה] מדבר גשמי שעומד נגד דבר רוחני (היינו שהוא 'דק' ממנו) כמו גשם עץ ואבן נגד אור הלבנה והחמה עושה צל, וכן ליקוי חמה ולבנה על-ידי צל הארץ, וכן החמה בעצמה נגד מה שלמעלה ממנה, הוא גשמיות, ועושה צל נגדו, ועל-כן האדם כפי גשמיותו וכפי מעשיו, כן עושה צל בעצמו שמונע ממנו אור ושפע של השם יתברך, אבל אם האדם מבטל עצמו, ואינו כלל מזה העולם, אזי אינו עושה צל (זהו גנות הגאווה, שרק כשהאדם בבחי' 'אין' אז יבוא עזרו, בבחינת "מ'אין' יבוא עזרי", כי הוא לא מונע את השפע להגיע אליו. כמה שהאדם יותר מזוכך בקדושה וטהרה, במידות טובות, בשפלות וענווה, הוא זוכה יותר ויותר לקבל את כל הטוב והשפע מלמעלה) ומקבל אור השם יתברך.

ועיקר אור השם יתברך הוא הכבוד, כי כל מה שברא הקדוש-ברוך-הוא לא ברא אלא לכבודו, כמו שכתוב (ישעיה מ"ג): "לכבודי בראתיו" וכו' (שם ו), היינו אם הוא "מלא כל הארץ", שאינו כלל מזה העולם, אזי מקבל אור השם יתברך שהוא הכבוד: וזה (משלי ג): "כבוד חכמים ינחלו", כי "החכמה מאין תמצא" (איוב כח) (מה זה החכמה מאין תמצא? שהחכמה תגיע אליו ע"י שהוא 'אין', כך אומר הנועם אלימלך. כמו שחזרנו הרבה על הפסוק "מרחוק ה' נראה לי" וכן "ממרחק תביא לחמה", שכשהאדם מרגיש שהוא רחוק מה' אז הוא יכול להיות קרוב לה', היינו כשיש לו שפלות וענווה ויודע את מקומו, אז הוא יכול להגיע גבוה, כמו שהרבי אומר בתורה ז בליקו"מ ח"ב, שלדרי מעלה אומרים 'אי"ה' שאם אדם חושב שהוא כבר הגיע אומרים לו שהוא רחוק), ועל-כן החכמים שהם אין, זוכים לכבוד, על-ידי שאינם עושים צל להפסיק, כי אין להם שום גשמיות כנ״ל.

וכשהשם יתברך מראה פנים שוחקות חיים וטובה לעולם, ולהפך להפך חס ושלום וכן הצדיק כשמראה פנים שוחקות הוא טוב וכן להפך וזה: "ראה נתתי לפניכם היום את החיים ואת הטוב את המות" וכו'. היינו לפנים שלכם.

מלמעלה יורד תמיד שפע של טוב, אולם קבלתו תלויה באדם המקבל

עניין זה שלמדנו נלמד גם בתורה ל"ו בליקו"מ, שהרבי אומר שם שמאיתו יתברך לא תצא הרעות והטוב כי אם אור הפשוט. והרבי אומר שם שלפי הכלים והתנהגות האדם, נעשה הצירוף מהאור הפשוט אם לברכה ולקללה ח"ו. כי למעלה יורד אור פשוט ואין עדיין ציור האור כלל, ושם הכל רק שפע, והכל תלוי לפי הציור שמציירים את האור למטה, כשהוא מגיע.

ובלעם לקח הצירוף ורצה לצייר לקללה. ובספר 'הגן' מביא הקושיא משם האר"י הק' איך 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה', הרי למעלה אין שייך קללה, ואיך נותן הקללה? אך העניין הוא כמו שהרבי מבאר, שמלמעלה יורד אור פשוט אלא שהוא 'מצטייר' לפי הכלים שלנו, ואם נעשה ח"ו 'צל', נפסד האור והברכה.

וה'דעת זקנים' אומר על הפסוק "מה ה' שואל מעימך", שאם האדם מתרגל לבקש מהשי"ת, הוא מצייר אור לקבל תמיד שפע. וזה חיזוק עצום, שעל ידי תפילה ובקשה אפשר לזכות תמיד להמשיך ולצייר האור לברכה ולקבלת השפע ברוב טוב וחסד מיד אמן.

האם 'עבודת אלול' שייכת גם לאנשים טרודים כמונו?

אנו עומדים בימי חודש אלול. פעם אחת שלחני אדם גדול להמגיד מישרים רבי שלום שבדרון. היה זה בחודש אלול, והוא, רבי שלום, לא דיבר, ובכל העניין שבגללו נשלחתי אליו, ענה לי רק בכתב, כי לא דיבר מאומה מר"ח אלול עד יוה"כ. וכן ראינו בעינינו אצל ידידנו הירא ושלם רבי נחמן גלינסקי ז"ל, שלא דיבר כלל מר"ח אלול עד יוה"כ. ואף אם אנו לא עומדים בדרגות אלו, אנו צריכים לספר זאת ולדבר מזה, כדי שנדע לפחות שהיו כאלו יהודים, ובהמשך נרחיב איך ומה שייך אלינו. עוד זכינו לראות את רבי יחזקאל לוינשטיין ואת דרשותיו חוצבות להבות בחודש אלול על פחד ה'משפט'.

דיברתי היום עם רב אחד גדול בתורה, שפעם היו מדברים על אימת חודש אלול וכו' מה שייך בדור שלנו לדבר לכאורה מזה, על אימת הדין? ואם נתחיל לדבר מספר שערי תשובה המדבר שם נוראות מדין וגיהנם וכו', אנשים הלא מפחדים לפתוח ספה"ק ראשית חכמה, המדבר מפחד הדין ומעונשי החטאים וכו', ובדור חלש כזה, כמה פחד יש לכל אחד להתחיל בכלל, וכל לב מבקש ה' – היכן דרכי התשובה של חודש אלול בהם נוכל אף אנו לילך, ואיך נזכה לחודש אלול אמיתי וכו',

עבודת השם של חודש אלול לאור תורת החסידות

אך אנו יודעים מגדולת הבעש"ט הק', מה שגילה וחידש בעולם להסתכל על הטוב, ועל כל נקודה טובה וכל מצווה ומצווה, לעשות ולחטוף טוב והרע יפול ממילא. רבי לוי יצחק סיפר שהיה באומן אחד שסיים כל הליקוטי הלכות בחודש אלול (!), וכולם היו אומרים אמירות ותהלים ותפילות כל החודש אלול. היכן היה בכלל זמן לדבר או לעשות עניין אחר בחודש אלול? היה אווירה של התרוממות שלא ניתן לשער!

אבי מורי זצ"ל סיפר לי שלמד חברותא עם הרב ספרא שהיה מתגורר בכפר אתא, ומלפנים היה רב בק"ק פרנקפורט, ופעם כשנכנס לרבי ה'בית ישראל' מגור בחודש אלול, שאל אותו אם הוא זוכר אותו בכנסיה הגדולה של אגו"י, שנפגשו שם יחד, ובינתיים כבר עברו עשרות שנים ושנות מלחמה שנהרגו רובם וכו', וענה לו הבית ישראל באימה 'בחודש אלול אין לי זמן!', ונכנסו הדברים עמוק בקרבו.

ואבי מורי, שהיה החברותא של אותו רב, היה מספר זאת בשמו במורא, כל השנים בהגיע חודש אלול. אך אנן בדידן, מה נאמר ומה נדבר? הלוואי שנתחזק פעם אחת ביום, ברחוב, להזכר שחודש אלול היום ולהזהר יותר בשמירת עיניים! זה יהיה תיקון גדול מאד, שבחודש אלול נקבל על עצמינו קבלות טובות של יראת שמיים, כמו לא להתערב ולעסוק במחלוקת ושאר הנהגות קדושות פשוטות מאד, שאנו יכולים לקיים. לא הנהגות גבוהות שאיננו יכולים לעמוד שם, וזה יהא תיקונינו בכח הצדיקים לקראת ר"ה.

אפשר להמליץ טוב, שהוסיפו אמירת הפרק 'לדוד ה' אורי', שיהיה לנו הזכות להוסיף עוד פרק תהילים כל יום בחודש אלול, אם רק זה כבר דיינו…

אגב נציין ההבטחה הנוראה שיש בסידור ר' שבתי… וכן יש סודות רבים איך נרמזים חודש אלול ור"ה וסוכות וכו' בפרק זה (לדוד ה' אורי), אך על כל פנים נלמד לילך לקיים נוראות החודש אלול בקיום נקודות טובות השייך לנו, להוסיף ולחטוף עוד ועוד נקודות טובות וענייני תשובה על הדרך הקודש של לחטוף נקודות טובות, שזה כן שייך אלינו תמיד ואת זה אנו יכולים לקיים.

נותן לפניכם 'היום', מהו 'היום'?

מובא בזוהר הקדוש, שהפסוק 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום', רומז על ראש השנה, וכשמגיע חודש אלול, זה הכל הכנה ל'היום' הגדול, שנזכה בו באמת לדרך הברכה.

בבעל הטורים מרמז על ה'היום' שהוא מעמד הר סיני, להזכר תמיד במעמד הר סיני 'למען תהיה יראת ה' על פניכם תמיד לבלתי תחטאו', וזהו 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום', שיהא תמיד על ליבנו ונראה ונחשוב תמיד: 'ראה' – להתבונן היטב שיהיה על פנינו תמיד מעמד הר סיני, קבלת התורה וקיום המצוות, לידע תמיד שליחותינו כאן בעולם, שנסתכל ונדון עצמינו תמיד שכל מעשה ומעשה שאנחנו עושים כאן בעולם, שיהא מזה 'נותן לפניכם', שתביא על ידי קיום מעשיך לבחינת 'נותן לפניכם', מה שהרבי אומר בתורה שאנו למדים כאן: לצייר תמיד את האור ולהשפיע עם מעשינו תמיד רק טוב. כי כשהאדם עושה פעולה שלא כהוגן, הוא מכריע ח"ו את כל העולם לכף חובה או להיפך לכף זכות. והאדם צריך תמיד להשפיע במעשיו אך טוב וחסד ולצייר את האור לטוב, ולא לעשות ח"ו צל מלקבל את הברכות המושפעים משמים, וזהו המשך הפסוק על כל הברכות שיומשכו באם נראה לילך ולצייר את האור תמיד לטוב.

'היום אם בקולו תשמעו' – כלל גדול בעבודת ה'

מדי עסקינו בעניין 'היום', נראה את הכלל גדול בעבודת השם המובא בסימן רע"ב בליקו"מ:

היום אם בקולו תשמעו (תהלים צ"ה), זה כלל גדול בעבודת השם, שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום, הן בעסק פרנסה והצטרכותו, צריך שלא יחשוב מיום לחברו כמובא בספרים, וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה, כי כשרוצין ליכנס בעבודת ה', נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד, ואי אפשר לו לישא משא כבד כזו. אבל כשיחשוב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל, וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום, לאמור: מחר אתחיל, מחר אתפלל בכוונה ובכוח כראוי, וכיוצא בזה בשאר העבודות, כי אין לאדם בעולמו כי אם אותו היום ואותו השעה שעומד בו, כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי. היום אם בקולו תשמעו, 'היום' דיקא, והבן.

אבן היסוד לעבודת השם של חודש אלול

למדנו עכשיו את אחד היסודות הגדולים של הרבי! והיסוד הזה הוא גם יסוד גדול כדי שנהיה חכמים אמיתיים לקראת הראש השנה, שנחשוב כל יום על ה'היום אם בקולו תשמעו', שיהיה חשוב בעינינו רק אותו היום ולא נחשוב על יום אחר.

על הפסוק "ועתה ישראל מה ה' אלוקך שואל מעימך" וכו', מפרשים הצדיקים 'ועתה' – הכוונה שיהיה חשוב בעיניו רק 'עתה', הרגע הזה והשעה הזו שעומד בו. 'השם' – שיקיים מיד באותו הרגע את היראת ה'. זה מה שהכתוב אומר: "ועתה ישראל מה ה' אלוקך שואל מעימך כ"א ליראה" – ש'עתה', עכשיו, באותה השעה, ראה לדבק עצמיך ביראת ה'. לא לדחות את היראת שמים למחר.

כי כל יום יורד שפע מיוחד מהשמים, כמו שרבי נתן אומר בהלכות תפילת המנחה, שכל יום יש יציאת מצרים חדשה, כל יום יש גאולה חדשה, על ידי כל ברכה וברכה, על ידי כל מצוה ומצוה האדם ממשיך על עצמו שפע חדש.

ר'אה א'נכי נ'ותן ל'פניכם ה'יום, גימטריה רפ"ח. כל יום יש רפ"ח ניצוצין שהאדם צריך לתקן באותו יום. וזהו "ראה אנוכי נותן לפניכם היום", שהמתנה הכי טובה שיש, היא שהאדם ידע על המתנה של ה'היום', שכל יום הוא יום בפני עצמו, עולם חדש, תיקונים חדשים ושפע חדש, שיכול לזכות באותו יום עצמו.

וכשאדם חי את זה, זוהי הברכה! בכל יום ויום יש לנו בחירה חדשה, וזהו הברכה וקללה. אם נזכה להכיר ביום הזה ובגדולתו, ולנצלו כראוי, או ח"ו, אם אין לו שכל ואינו מאמין בגודל נשמתו, וכמה תיקונים תלויים בו ובאותו היום דייקא, ואז הוא לא מנצל את יומו מגודל קטנות אמונתו – זהו ח"ו הקללה.

וזוהי המתנה הגדולה בחודש אלול שנתחיל לדעת 'היום'…

רבי נתן אומר על הפסוק "אני היום ילידתיך", שידוע מהזוהר הקדוש, שפסוק זה נאמר על יום הבר מצווה, שעד אז היה קטן ולא היה בר דעת ולא ניתן לו דיבור וכו', אך מאותו יום השי"ת אומר בני! אני היום ילידתיך, שאל ממני ואתנה! וכו' ואומר על זה רבי נתן: שכל יום שהאדם עושה תשובה ומתחדש, הוא נעשה כבריה חדשה ויש אצלו את אותה בחינה: 'בני! אני היום ילידתיך!'…

התבוננות על המתנה העצומה של חודש אלול

בהגיע ימי אלול, גדולי בעלי המוסר היו מדברים על המשפט הגדול בפחד גדול מאד, מאימת הדין וכו'. אך אנו כשלעצמינו, צריכים לדעת ולצייר לעצמינו במח, שהנה עוד חודש יש לנו משפט, שמצאו עלינו עוולות וגזילות. והולך להיות משפט, והעונש שצריך להיות על דברים כאלו הוא נורא ואיום. אך השי"ת, ברוב רחמנותו, נותן לנו מתנה – את חודש אלול, חודש שלם שאם נתנהג בו כדבעי, בדרך ההתחזקות שדיברנו, ובכח הצדיקים ועצותיהם הק', נזכה שיכופרו לנו כל העוונות ויימחקו כל העוולות, ונגיע ליום המשפט, שהוא ימי ראש השנה הקדושים, נקיים וזכים.

רבינו האר"י הק' מביא שבחודש אלול אפשר לתקן גם על הגילגולים הקודמים, יש כח גדול ונורא מאד וסודות עצומים בגדולת החודש הזה והרחמים העליונים וכו', ויש תיקונים נוראים. מקובלים היו צמים בחודש זה עם כוונות וצירופים עם הכוונות והמילואים וכו' וכו', וזה דברים נוראים, אך אין אנו שייכים לזה. רק העיקר לילך בדרכי רבינו הקי ללכת בנקודות טובות, לא להסתכל רק על הרע, לא להסתכל על החושך, רק ללכת בדרך ש"מעט האור דוחה הרבה מן החושך".

קבלות טובות בחודש אלול השייכים אליך..

גם אם אתה לא כל כך יכול להוסיף בלימוד דף גמרא נוסף בכל יום של אלול, תוסיף לפחות כמה פרקי תהילים, או שתיקח על עצמך ללמוד מסכת ראש השנה, או קבלה אחרת שאתה יכול לקבל על עצמך לחטוף עד ראש השנה. במופלא ממך אל תדרוש, אל תקבל על עצמך קבלות שאינך יכול לעמוד בהם, אבל גם אתה יכול לקיים את עבודת השם של חודש אלול! לפחות תקבל על עצמיך קבלה שכן תוכל לזכות לעמוד בה כראוי, ולהתכונן ברצונות קדושים של תשובה של חודש אלול.

'ראה' כמדבר ליחיד, 'לפניכם' כמדבר לרבים

'בשם כל ישראל' שאומרים לפני כל מצווה ותפילה, הכוונה שכל מצווה ומצווה שיעשה ישפיע טוב על כל כלל ישראל, לכן אומרים את זה לפני כל מצווה ותפילה, בפרשת ראה מוצאים עניין זה, איך שכל אחד משפיע על כל כלל ישראל ועל כל הבריאה כולה כמו שמובא ב'כלי יקר', וכעין זה מובא ב'עבודת ישראל' והחתם סופר ועוד, ש'ראה' זה לשון יחיד, כמדבר לאדם יחיד, ו'לפניכם', זה לשון רבים, כמדבר לרבים. ואומר ה'כלי יקר' שהפסוק בא לומר שכל אחד יראה לנפשו שיש עוונות וזכויות שקולים מחצה על מחצה, וכל מעשה שיעשה הוא מכריע את כל העולם כולו, וזה מה שאומר רבינו בתורה זו, קע"ב, שכל העולם תלוי בו איך ימשיך את האור לטוב ולברכה ושלא יעשה צל, כי האור הטוב והשפע יורד לכל העולם אך תלוי שלא יסתיר את כל הטוב הזה ח"ו.

לעורר השופר הגדול של משיח, ע"י קול השופר ה'קטן'

הזוהר הקדוש אומר על הפסוק "והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול", שאם יש שופר גדול הרי יש גם קטן, יש שופר קטן שזה קול השופר שאנו תוקעין בו כבר מתחילת חודש אלול, שעל ידו אנו מעוררים זכות גדול למעלה של שופרו של משיח ושל עקידת יצחק, שמהאיל של יצחק נעשה השופר גדול, ומיצחק שהוא הדינים נעשה המתקה גדולה, שזהו בחי' 'ישחק' צחוק עשה לי אלוקים, שנעשה צחוק גדול כביכול למעלה מגודל ההמתקה שנעשה מהדינים.

'אנא זמין למהוי' – זהו השמחה שיש לנו תקווה

מן הראוי להוסיף מה שמביא רבי נתן בליקוטי הלכות, הלכות הודאה, על עניין "אנא זמין למהוי", שהוא הסוד של חודש אלול המובא בתורה הזאת: ומפרש רבי נתן שזה עניין השמחה שהנה יש לי תיקון, כי "אנא זמין למהוי" ובוודאי יש לי תיקון ותכלית טוב, וזהו תכלית השמחה, ויש בזה אריכות ואין הזמן מספיק, אך עכ"פ נלמד מזה איך לקחת את החודש אלול כראוי באמת באופן של עבודת ה׳ בשמחה, שהנה מתקרבים אנו להשי"ת, וזהו עיקר השמחה שיש לי תקווה ואני יכול עוד לחזור בתשובה.

והשי"ת יעזור שנזכה באמת כמו שהרבי מזכיר ש"עוז והדר ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון" זה ר"ת אלול וזה מרמז על חודש אלול. שנזכה שיהיו לנו לבושים אמיתיים לחודש אלול, שנזכה לחזור בתשובה לפניו יתברך באמת, תשובה אמיתית של חודש אלול, ונזכה לכתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים אמיתיים, לחיות בתשובה אמיתית כל ימי חיינו ולגאולה שלימה בקרוב אמן.

(תומלל מתוך שיעור של הרה"ח ר' ישראל מאיר ברנר, ומתפרסם כאן בשינוי עריכה קלים, על אחריות העורכים בלבד)