סגולת פרשת המן
י״א בשבט תשפ״ב
באמירת פרשת המן, נצטווינו לעמול בהתבוננות על מעלת מידת הבטחון אל מול ההשתדלות, שלא נטעה לבלות ימינו על הבל וריק שבהשתדלות מופרזת, וזה מה שפרשה זו צריכה ללמדנו
ודאי, גם הוא זכה לומר 'שנים מקרא ואחד תרגום' של 'פרשת המן' ב'שלישי של בשלח' ובכל יום. מי זה יוותר על סגולה לפרנסה?! בפרט עתה כאשר הוא רוצה להוסיף ב'השתדלות' ולהתחיל לקחת הלוואות רחבות כדי שיוכל להשקיע במסחר פלוני שהוא מתעתד לעסוק בו, הוא רוצה סייעתא דשמיא ושפע רב, והוא מקווה שבכח סגולה זו אכן יקבל את ההלוואות ושיוכל להרחיב את העסקים שיניבו את הרווחים הרצויים.
זוהי אכן סגולה עצומה לומר פרשת המן בכל יום, וכפי שה'טור' כותב (או"ח סי' א') "וטוב לומר פרשת המן", וב'פרישה' מביא בשם רש"ל שאמרו חז"ל (בירושלמי ברכות) "כל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו". אך עלינו להתבונן מעט, מה טיבה של אמירה זו, ומדוע ואיך היא אכן מסוגלת לפרנסה.
ה'באר היטב' כבר מביא שם בשם רבינו בחיי "שאין די באמירה אלא בביאור הפרשה", כוחה של אמירה זו היא כשנותנים לב להבין את האמור בה ולוקחים מוסר לעצמנו לנהוג על פיה. ובכן, רבותינו מלמדים אותנו מה אמור בפרשת המן:
ה'בית יוסף' כותב שם שההתבוננות בפרשה זו והתועלת באמירתה, הינה "כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה פרטית", וה'משנה ברורה' (שם סקי"ג) מוסיף: "וכדכתיב המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר, להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה", וכך גם בשו"ע הרב שם, שאמירת פרשה זו נועדה כדי "לבטוח בה' נותן לחם דבר יום ביומו".
באמירת פרשה זו אנו אמורים איפוא להלהיב לבנו באפסיות ושטות ריבוי ההשתדלות, ולעורר בלבנו את כוחה של מדת הבטחון. לא רק שהיא לא באה כדי לתת בידינו סגולה להשתקע יותר ויותר בהשתדלות ובהעמסת דאגת הפרנסה ביתר שאת, אלא כדי לתת בלבנו את 'מנוחת נפש הבוטח', שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה, ושאסור לנו לשרוף את חיינו עבור השתדלות זו.
וכך מלמדנו רבי נתן (ליקוטי הלכות, משא ומתן ד, א-ג) על טיבה של פרשה זו, בהקדימו, שכל המשכת השפע הנשפע בעולם בא על ידי הבטחון, שהאדם נושא עיניו ומסתכל לבוראו בלבד ויודע שרק הוא הזן והמפרנס, וזהו גם הכלי לשפע שיבוא בעתו ובזמנו. וככל שהאדם מזכך עצמו ומגדיל בטחונו ויודע שהשי"ת הוא הזן והמפרנס, כך מתמעט הצורך בהשתדלות ובעסק המשא ומתן.
ואת הדבר הזה ציווה הקב"ה שנזכור ונעמיד למשמרת ממה שנעשה בדור המדבר, שזכו לשפע המן מן השמים, מכח בטחונם העצום והחזק שנשאו עיניהם לשמים בלבד, ועלינו ללמוד מהם "כי בודאי ה' יתברך יכול ליתן פרנסה להאדם בלא שום סיבה בלי שום משא ומתן, וכמו שכלכל את אבותינו ארבעים שנה במדבר על ידי המן וכל דבר לא חסרו" (שם).
הסיבה שאנו צריכים לעסוק במשא ומתן ובהשתדלות, נובעת ממה שהבטחון אינו חזק כל כך אצלנו, וכשעושים איזה עסק נקל יותר להתחזק ולבטוח. אבל סוף סוף, נקודת ההצלחה והשפע תלויה כפי הבטחון שיש לנו, וכלשון קדשו שם: "ואפילו מי שעוסק במשא ומתן, אף על פי כן העיקר הוא הבטחון. כי בלא בטחון והסתכלות לה' יתברך, לא יועיל לו כל המשא ומתן שבעולם. כי העושר והכבוד מלפניו יתברך, רק מחמת שאין לו דעת להתחזק בבטחון לבד בלי שום עשייה של איזה עסק ומשא ומתן, על כן הוא צריך משא ומתן שאז בטחונו חזק ביותר. ועל כן באמת, כל מי שבטחונו חזק ביותר לה' יתברך, הוא פורק ממנו ביותר עול טרדות המשא ומתן, ועיקר הפרנסה הוא רק על ידי זה".
זו טיבה של פרשה זו אותה כדאי לומר בכל יום, וכאמור בפרשתנו שהמן נועד 'למשמרת לדורותיכם', כדי לנטוע בלבנו את האמת הברורה, שהבוטח אינו זקוק להשתדלות, וכל אחד יכול להקל מעליו את רבוי הטרדות והיגונות בהשגת פרנסתו אם ישקיע בבטחון. וכמובא ברש"י שם: "כשהיה ירמיהו מוכיחם: למה אין אתם עוסקים בתורה?! והם אומרים: נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה, מהיכן נתפרנס?! הוציא להם צנצנת המן, אמר להם: בזה נתפרנסו אבותיכם, הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו".
ורבי נתן מוסיף על כך: "כי ישראל במדבר ניזונו על ידי בטחון לבד, שזהו בחינת המן שירד להם בלי שום עשיה ועסק ומשא ומתן כלל, והכל היה בזכות משה שהוא הדעת ודורו דור דעה שהמשיך בהם דעת גדול כל כך עד שהיו מכוונים עיני דעתם להסתכל בבטחון לה' יתברך לבד עד שירד להם המן ארבעים שנה דבר יום ביומו".
זה היה ה'לְמען אנַסנּוּ' האמור במן – ש"עיקר הנסיון היה אם יתחזקו בבטחון בכל יום ויום ולא יחשבו ויהרהרו מחשבה אחרת לדאוג בשביל פרנסה, רק יתחזקו בבטחון בכל יום ויום שה' יתברך יתן להם בודאי אכלם בעתו". ועל כך יצא קצפו של משה כשהיו כאלו שהותירו מיום לחברו ולא בטחו בשלמות (שם).
ואם על בטחון נגד ריבוי השתדלות נצטוינו לעמול בכל יום בהתבוננות בפרשה זו, שלא נטעה לבלות ימינו על הבל וריק שכזה, הרי על אחת כמה וכמה שפרשה זו צריכה ללמדנו על חובת הבטחון מול השתדלות אסורה על פי התורה; להתרחק מהשתדלות שגוזלת מהאדם את קביעת העתים לתורה שלו ואת התפילה בכוונה; לברוח כמו אש מהשתדלות של פרנסה המצריכה 'כלים טמאים' רחמנא ליצלן ושאר סכנות רוחניות; לא לעסוק ברמאויות או בממון שאינו כשר בתכלית, ולהימנע מלקחת הלוואות עבור השקעות, וכפי שרבי נתן מזהיר (בליקוטי עצות, בטחון אות ד') בהוסיפו ש"אדרבא, צריך שיהיה לו בטחון חזק שאפילו אם לא ינהג משא ומתן גדול כל כך, אף על פי כן יפרנסו השם יתברך כראוי".
זוהי 'פרשת המן' שתביא עמה ברכת שפע ההצלחה בזה ובבא!
גולשים צפו גם ב:
הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.
"הלל זקנקן"
סיפור נפלא מספר הזכרון לקהילת פשדבוז', שערך משה צחי, ובו הוא מספר סיפור נפלא על ר' אפרימ'ל קרקובסקי זצ"ל - ועל יהודי יקר ותמים שהתקרב דרכו לברסלב - ה"ה ר' הלל ליבסקינד הי"ד.
המרגלית האבודה
"חלפה שעה קלה והעני הקיץ משנתו, וכשאך ראה את השלחן נקי מן השיריים, חטפו בולמוס מרוב צער וכמעט שיצא מדעתו. הוא ידע היטב את נפשו השפלה של רב החובל בן הבליעל, וכי כל הכבוד שעשה…
דקה של תפילה…
התפילה היא, ברוך השם, רחבת ידיים ומקיפה. כל אדם יכול למצוא בה נקודה שקל לו "להזדהות" איתה, על פי נטיית ליבו, שאיפותיו הרוחניות או קשייו הגשמיים. קחו לכם ברכה אחת, קטע אחד, משפט אחד בתפילה,…
כיושב בסתר
כשמבקשים מאתו יתברך אודות רוחניות, סוף כל סוף זוכים לזה ונענים. ואפילו כשחס ושלום לא יזכה לטוב הנצחי והרוחני הזה שכל כך ביקש והתחנן עליו לפניו יתברך בגלל חשבונות שמימיים, עם כל זה ועל כל…
להמיר פחד באור
כל מילה של תפילה היא השתדלות מדויקת ומקדמת, כמו לחיצה על הכפתור הנכון. המנוף הופעל, הכבל המחלץ בדרך אליך, כל הבריאה נעתקת ממקומה ומכוונת את עצמה כלפיך - לעזור לך, לכוון אותך, להביא אותך קרוב…
מבחן לאמונה
לפעמים נדמה שהצורך לחזק את האמונה ולהפנים אותה, מתייחס לתינוקות של בית רבן או לאנשים שהגיעו מחוץ לעולם המאמין. ובכן, כדי שנתפכח מן האשליה הזו, עלינו לדעת שעדיין אנו צריכים לעמול על הבסיס הזה, על…
שמע ישראל
אם נאמין באמת שאכן אב גדול לנו, והוא העומד מאחורינו, לידנו, לצידנו – איתנו! – לעזרינו, כי בעצם הוא הנותן בנו את הכח לקום שוב ושוב, להחזיר מכה תחת מכה וחרב תחת חרב, אם באמת…
עבודת השמחה בפורים
בפורים מתגלה כוחה של עבודת השמחה - כמובא בספר "מחשבות חרוץ" שהכוח המסוגל למחיית עמלק וההתגברות כנגדו הינו "שמחה של מצווה" אשר בכוחה בלבד נוכל לנצח את עמלק, כמאמר הנביא נחמיה - "חדות השם היא…
אחר פורים…
לקט שיחות ומכתבים בענין "אחר פורים", אותה תורה נפלאה בליקוטי מוהר"ן חלק ב, בה מסביר רבינו את הקשר בין פורים לפסח, באמצעות פרשת פרה הנקראת ביניהם. ורבי נתן שמבאר את הקשר שביניהם לבין רבינו הקדוש.…
פורים כל השנה
אחר שנתעוררו אצל האדם רגשי קודש של כיסופים וגעגועים לעזוב את כל הבלי העולם הזה, ולהידבק אך ורק בהשם יתברך, תמה האדם ושואל, איה הם אותם הכיסופים ביום המחרת, כשאני קם על צד שמאל, ואין…