ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > ניסן – מתנה נפלאה

ניסן – מתנה נפלאה

י״ח בתמוז תשע״ט

דווקא בחודש ניסן עלינו לזכור את הכלל: אסור להתנות את התפילה או את הלימוד בכך שהם יהיו מסודרים ומיושבים כל צרכם, כיוון שכך ורק כך היא דרכה של תשובה: מתוך כל הקלחת ובאמצע כל הבלבולים 'חוטפים' תפילה. בין קרצוף למשנהו, בין טרדה לחברתה, בהמתנה לתור משתרך, תוך כדי ריצה מבוהלת לחנות פלונית 'זורקים' אנחה כלפי מעלה, מדברים ומבקשים לה' עם ובלי לב.

מתנה נפלאה – חודש ניסן

כל החודש הזה מקודש בקדושה מיוחדת, "ועל כן נוהגין בחודש ניסן יום טוב בכולו ואין אומרים בו תחנון, כי כל החודש כולו הוא בבחינת 'ראש חדש' ועל כן נקרא 'ראש חדשים' כמו שכתוב 'החדש הזה לכם ראש חדשים' " (ליקוטי הלכות, ר"ח ג, א).

לא לחינם אמרו על חודש ניסן "החודש אשר ישועות בו מקיפות, החוסים בו מתקיפות" (מתוך 'יוצר' לפרשת החודש), כיון שזהו זמן מסוגל ביותר לתפילה ולשפיכת שיח בתשוקה וגעגועים לפני בורא העולם.

עשבי השדה והצמחים שמתעוררים לחיים בתקופה זו גם הם נכספים להכלל בתפילתו של מי שיוצא להתפלל ולהתבודד ביניהם, והמלאכים שממונים על הצמחים מוסיפים לו כוח בתפילתו ומעוררים את זכויותיו כדי 'להמשיך ישועה' (שיחות הר"ן צח).

* * *

חודש ניסן הוא גם זמן מיוחד לתשובה, וכפי שרבינו הקדוש מגלה (בליקו"מ ח"א מט): "גם ניסן הוא 'ראש השנה' והם ימי תשובה, כי 'בניסן עתידין ליגאל' (ר"ה יא) ואין הגאולה אלא על ידי תשובה".

אלא שלפעמים דווקא הרצונות הטובים שלנו מעכבים אותנו מלשוב בתשובה…

שכן הרצון שבוער בקרבנו תובע שלמות, האדם רוצה במפגיע לחזור בתשובה שלימה, וזו מתפרשת אצלו כהליכה בדרך הטובה בלי טלטלות שיזיזו אותו ממקומו הטוב.

הוא גם מוכן לקבל עצה שעליו להתפלל ולבקש מה' שיחזירנו בתשובה, אבל הוא רוצה לפחות שהתפילה תהיה עם חמימות וכוונה נכונה, עם מוח ולב.

השלימות הזאת, היא המונעת לפעמים מלשוב בתשובה.

אך רבינו הקדוש מגלה, שכך הוא דרכו של השי"ת – דווקא כשהאדם רוצה לשוב בתשובה, מנסים אותו תחילה בהרחקה, מזמנים לו עיכובים וטרדות שמחייבים המתנה ממושכת.

רק כך נוצר אצל האדם ה'כלי' שבעזרתו יוכל לשוב בתשובה (ראה ליקו"מ ח"א ו וח"ב מח ועוד רבות), ומי שלא מוכן לכך ודורש עבודה מושלמת ומתוך כך הוא מזלזל באותם ימי המתנה טרופים ומבולבלים – מפסיד בעצם את ההזדמנות הנפלאה לשוב בתשובה.

* * *

אם בכל השנה יש לזכור כלל זה, הרי על אחת כמה וכמה בימים אלו שנועדו במיוחד לשוב בתשובה.

חודש זה לצד סגולותיו ומעלותיו מוקף גם ב'חבילות' של טרדות. ביעור החמץ, ההכנות לחג, אפיית המצות ועוד, מביאים עמם יגיעה עצומה ומבורכת. אלה אומנם טרדות של מצווה אבל עם כל זה המוח עמוס, העייפות סוחטת, הכל מסביב כל כך לא מסודר…

בזמנים שכאלו עלינו לזכור את הכלל: אסור להתנות את התפילה או את הלימוד בכך שהם יהיו מסודרים ומיושבים כל צרכם, כיוון שכך ורק כך היא דרכה של תשובה: מתוך כל הקלחת ובאמצע כל הבלבולים 'חוטפים' תפילה. בין קרצוף למשנהו, בין טרדה לחברתה, בהמתנה לתור משתרך, תוך כדי ריצה מבוהלת לחנות פלונית 'זורקים' אנחה כלפי מעלה, מדברים ומבקשים לה' עם ובלי לב.

לא מחמיצים שום הזדמנות להתפלל או ללמוד, שכן כל רגע בחודש זה יקר מפז, כל נקודת רצון וכל דיבור של תורה תפילה ובקשה שווים עתה הון כפול ומכופל. זה הפתח לתשובה וליציאה מן הגלות הרוחנית והגשמית גם יחד.

* * *

"עיקר יציאת מצרים" – אומר רבי נתן – "היה על ידי ריבוי הצעקות והזעקות שצעקו בני ישראל אל ה', כמו שכתוב, 'ונצעק אל ה' אלוקינו וירא את עניינו', וכתיב, 'וייאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים' ", זה היה הקוד שפרץ את בריחי הארץ הסגורה והמסוגרת שהייתה בית עבדים איום לאבותינו.

אין צורך להתעמק כדי להבין שאנחותיהם וזעקותיהם לא היו מסודרות כל כך; הן בוודאי לא נשאו אופי של תפילות זַכות; אלו היו זעקות ואנחות קטועות ומבולבלות, תוך כדי נגישׂות אכזריות ומכות על גווים שחוחים ממשא חומר ולבנים – ודוקא אנחות כאלו הכריעו את הכף.

* * *

"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז, טו). גם בימינו מוכן ומזומן חודש זה לניסים ונפלאות, ובו נפתח פתח מיוחד לתשובה.

צריך רק לבער את ה'חמץ' הפנימי שמעורר בנו גאווה ומונע מאיתנו את ניצולן של הדקות והשניות המבולבלות וחסרות הסדר שדווקא בהן ניתן לחטוף נקודות קדושות ודווקא בהן טמון סוד התשובה והגאולה.

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support