תקציר: מתומלל מתוך שיעור של הרה"ח הרב מאיר שלמה ז"ל, על הראש השנה של רבינו, ועל הקשר בינו לבין היכולת של כל אדם להתחיל מחדש, בכל זמן ובכל מצב.

רבי נחמן מברסלב קרא והכריז "כל העניין שלי הוא רק ראש השנה!", "הראש השנה שלי עולה על הכל" (חיי מוהר"ן, ת"ג) ועוד לשונות כאלו, שמהם עולה שכל עניינו של רבי נחמן הוא היום הזה של ראש השנה.

כלומר, שכל הדברים שעניינם הוא ראש השנה מתגלים ביתר שאת ועוז, ומתעצמים במשנה תוקף, אצל הצדיק ואצל המקורבים אליו, ובפרט מתגלה ומאיר אצל מי שזוכה להיות אצלו בימי ראש השנה.

"היכן אני בעולם?"

מי שניסה לעבוד את הבורא, גיבש לעצמו במשך השנים דעה מסוימת שמקורה בניסיון, כלומר הניסיונות שלו לעבוד את השם. ההצלחה מחד והכישלונות מאידך, נותנים לאדם מימד: "היכן אני נמצא ".

אבל הבעיה היא שגם היצר הרע משתתף בעריכת המסקנות, והוא דואג בשיטתיות לטרפד כל ניסיון ורצון להתחיל מחדש.

"זה אני!"

אדם במשך השנים הולך עם סטיגמה על עצמו: 'זה אני!', ולא נראה שישנה אפשרות לשינוי דרסטי במצבי. אני אדם ריאלי, מציאותי, לא תמים ונאיבי (כביכול), שהרי יש לי ניסיון חיים, ואין חכם כבעל הניסיון. ומכיוון שאני מכיר את עצמי, למה שאנסה לחשוב שפתאום יכול לבוא שינוי ולהפוך אותי לאדם מרומם יותר?

ובפרט, כשאדם הולך ונזכר איך במשך תקופה שלמה היו לו רצונות טובים וחזקים לזכות לעבוד את הבורא בכל מיני תחומים, כמו לבוא לתפילה בזמן, לקבוע סדרי לימוד, להספיק כך וכך; או להיות חזק ועקבי בהתבודדות, בעשיית חסדים וכדומה. אבל כל ההתחלות וההתחדשות לא החזיקו מעמד לאורך ימים, ולא חלפה תקופה ארוכה (או אפילו קצרה…), והנה שוב נפלתי.

אולי באמת אין מה לעשות?

ואז נכנסות מחשבות, שאולי אין כל כך מה לעשות, מכיוון שיתכן שיש לי חוסר נחישות, או יתכן שאין לי מספיק כוח לעמוד בהחלטות שלי. בפרט שבעבר כבר ניסיתי כמה פעמים וקיוויתי שההצלחה תאיר פנים אלי, אבל היום אני כבר יודע שזה משהו זמני, בר חלוף, ולכאורה זה לא יחזיק מעמד.

נכון שבדרך כלל בהתחלה יש תנופה ואור מההתחדשות, ואז יש כמה ימים קצת מוצלחים, אבל אחר כך אני שוב חוזר לאותה שגרת חיים. ממילא, עדיף לי מראש לא להלך בגדולות, ולא לנסות להיכנס למקומות שחוסר ההצלחה בהם כבר לא מוטל בספק…

לא כדאי!

וכך, כשאדם מגיע להתחדש, המחשב מעבד אוטומטית את כל הנתונים, כל הזיכרונות, כל התוצאות, כל הניסיונות והמסקנות, ופולט תוצאה סופית מאוד ברורה: לא עוד ניסיונות שווא! לא עוד ניסיונות ואכזבות! לא כדאי! לא!…

וכשמגיעים להתמודדות מול כל הטענות המשכנעות של היצר הרע, אז רוב הסיכויים שהאדם ישתכנע ולא ייקח את הסיכון לעורר לעצמו מוטיבציה חדשה ורצון מחודש להיכנס שוב בעבודת השם ולהתחיל מחדש.

מצב חדש לגמרי!

ועל זה בא רבי נחמן מברסלב ומגלה, שבראש השנה נוצר מצב חדש לגמרי, שהאדם מסוגל מאוד להתחדש. כיוון שראש השנה הוא נקודת ההתחלה של כל הבריאה. כמו שבאביב רואים איך שהבריאה מתחדשת והכל פורח, כך בראש השנה זה התחדשות המוחין, שאנחנו מקבלים עלינו מחדש את עול מלכותו יתברך באהבה וברצון, ואז נמשך לכל אחד שכל ומוח ולב חדש לעבוד את הבורא כראוי.

ראש השנה אצל הצדיק – התחדשות

בפרט מי שזוכה להיות בראש השנה אצל הצדיק, שכל עניינו הוא התחדשות, בוודאי זוכה לקבל כוח מיוחד להתחיל מחדש, שעל כן רבי נחמן נפטר בחודש תשרי, כיון שהוא כל הזמן עולה לדרגות חדשות.

שכן מבואר בספר "כוכבי אור" (בשם המקובלים), שהתחלת עליית הנפש בחודש של היארצייט היא מתחילת החודש, מראש חודש. לכן עניינו של רבי נחמן, שהוא התחדשות, מאיר מראש השנה.

"חסדים חדשים לגמרי!"

ובכל פעם שמגיעים לצדיק מקבלים תיקון מחדש. והצדיק עולה בכל פעם לדרגות יותר גבוהות וממשיך רחמים יותר גדולים, והוא מפריש לאדם דרך לפי שורש נשמתו (ליקוטי מוהר"ן תורה ד), ובכל פעם הצדיק ממשיך דרך חדשה מלאה ברחמים, שעל ידי זה דרך התיקון יותר קלה ומאירה, וממילא כל אחד מקבל כוח להתחדש ולהיכנס שוב לעבודת השם. כך כותב רבי נתן: "על כן כשבא אחד על קברו וצועק על ריבוי עוונותיו, שהם בחינות ירידות, על ידי זה הצדיק עולה עוד לעילא ולעילא לפי בחינתו, בבחינת ירידה תכלית העלייה, כי זוכה לחתור ולמצוא עוד חסדים חדשים לגמרי, נפלאים ונעלמים מאוד מאוד, ולגלות אותם מההעלם אל הגילוי, באופן שיוכל להושיע ולהעלות את זה גם מאותה הירידה העצומה שירד עכשיו" (ליקוטי הלכות, הלכות מתנה, ה).

הצדיק מחזיר את האבדות

התחדשות אמיתית רבי נחמן נותן לכל אחד על ידי שמחזיר לו את האבדות. כל אדם איבד הרבה דברים מתחילת חייו ומגלגולים קודמים, והאבדות הללו הן ניצוצות של האדם, חלקי נפש רוח ונשמה שלו שנאבדו ונזרקו לסטרא אחרא. וכשמגיעים לצדיק שאצלו נמצאות האבידות של כל העולם (ליקוטי מוהר"ן, קפ"ח), הוא מחזיר לכל אחד את האבידות שלו, ואז האדם מקבל חלקי נפש רוח ונשמה חדשים, על ידי זה נמשך לאדם התחדשות חדשה לגמרי.

הפעם אני אצליח?!

וגם אחרי שהאדם רואה שזה זמן ומצב מסוגל מאוד להתחיל מחדש, אבל בכל אופן קשה לו מאוד להיכנס באמת ולהתחיל שוב, מכיוון שכל אחד מלא ושבע מכישלונות העבר, וקשה מאוד לאדם להתרומם ולשכנע את עצמו "הפעם אני כן אצליח!".

שהרי האדם חושב לעצמו, "כבר חזרתי ואמרתי לעצמי כל כך הרבה פעמים שהפעם אני מתחיל, שהפעם אני מחזיק מעמד, אבל התוצאות שוב חזרו על עצמן, והמציאות טופחת על הפנים ולא משאירה מקום לאשליות ולתקוות רחוקות".

להתחיל מחדש – בכל רגע

על כן צריך לדעת, שההתחדשות אינה בהכרח דבר שיחזיק מעמד לאורך ימים. להתחיל מחדש אין פירושו שמעכשיו ילך לי כרצוני כל החיים. אלא, התחדשות פירושה שנכנסים שוב, ומתחילים מחדש בתנופה חדשה. אף על פי שבעומק נפשו האדם צריך להיות מוכן וערוך לכך שיכול להיות שהאור הזה ייעלם, אבל למרות זאת ולמרות הכל, הוא מוכן להתחיל מחדש, כי עצם ההתחדשות משנה את האדם לגמרי ומזככת אותו, עד שבאמת הוא נהיה אדם חדש, וממילא יש לו הבנות חדשות ולב חדש, וקרבת אלוקים חדשה לגמרי.

ה'אתערותא דלתתא' – ההתעוררות מלמטה שרוצים מאיתנו, היא עצם זה שהגענו לצדיק לראש השנה ואנו משתטחים על קברו הקדוש, ומתפללים לה' וכוספים להתחיל מחדש. ואז על ידי ראש השנה, והקיבוץ הקדוש, ובכוח הצדיק, נכנס בכל אחד רצונות חדשים לעבוד את השם, ואז כל אחד יכול להיכנס לחיים חדשים.

איפוס כללי…

כי העבר נמחק ואינו קיים כלל, ואצל כל אחד ואחד נעשה 'איפוס כללי' והוא כביכול מקבל "מנוע חדש", ונעשה התחלה חדשה לגמרי, בכל מקום ובכל מצב. ועל ידי זה מתחזקת אצל האדם האמונה בעצמו, שהוא מסוגל ויכול לזכות להתחלה חדשה ואמיתית, לקבל עליו עול מלכותו יתברך מתוך יראה ושמחה, ואמונה חדשה בבורא ובכוח הצדיק ההולך לפנינו.

ויהי רצון, שאכן נזכה להתחיל כל פעם מחדש באמת, בזכות וכוח צדיק האמת – רבינו הקדוש.

ועי"ז נזכה כולנו לשנה טובה וחדשה.