"השגות אלקות, אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון… צריך לזה רבי גדול מאד מאד, שיוכל להסביר שכל גדול כזה, על ידי השכל התחתון, כדי שיוכלו הקטנים להבינו".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, ל)

השכל, אינו אלא כלי שרת להשיג ולקבל לתוכו השגות עליונות, 'השגות אלקות'. לכן גם נקרא שכלנו 'שכל תחתון', 'חכמה תתאה', לעומת ההשגות האלוקיות המכונות בשם 'שכל עליון', 'חכמה עילאה'.

כדי שהשכל התחתון יוכל להכיל את השכל העליון, הגדול ממנו עד אין-סוף, אין אפשרות אחרת אלא להתקרב לצדיק האמת, היודע לצמצם ולהלביש את ההשגות האלוקיות הגבוהות ביותר, בלבוש של תורות שיחות ומעשיות, המובנות לכל.

"וכאשר שמענו מפיו הקדוש זכרונו לברכה, שפעם אחת אמר, שהתורה שהוא מגלה, היא נמוכה אלפים ורבבות מדרגות, מכפי מה שהשיגה במקומה העליון. והן הן גבורותיו, הן הן נוראותיו, אשר השיגה יד שכלו הקדוש הרם ונישא, להלביש ולהוריד דברים גבוהים ונוראים כאלה, דברים קדושים ודקים ורוחניים מאד – להלבישם בלבושים רבים וצמצומים, עד אשר יהיו דברים השווים לכל נפש. להודיע לבני האדם גבורותיו יתברך, לגלות עצות ודרכים ונתיבות להגיע לעבודתו יתברך באמת, למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד" (הקדמת ליקוטי מוהר"ן).

* * *

כי זאת למודעי: השגות אלוקות אשר עליהן אנו שחים, אין עניינם ידיעת מושגים מתורת הנגלה או הנסתר, אלא על האור האלוקי אשר הצדיק מעביר לנו דרך תורותיו / לבושיו.

"ואפילו מי שיש לו שכל גדול, והוא חריף ולמדן גדול בתורה, בחריפות ובקיאות בש"ס ופוסקים, ואפילו אם יש לו יד בחכמת הקבלה, בספרי הזוהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל – כל זמן שלא זיכך עצמו מזוהמת הנחש ולא שבר עדיין לגמרי תאוות גופו וחומרו, ויש לו עדיין איזה אחיזה ושמץ דבר מתאוות הגוף והבלי עולם הזה – בוודאי עדיין אין שכלו שלם, ואסור לו להיכנס בחכמת השגת אלקותו יתברך כלל, כי יוכל להיכשל מאד וליפול, חס ושלום, רחמנא ליצלן. וצריך להתחזק רק באמונה ולהשליך שכלו לגמרי, ולסמוך רק על אבותינו הקדושים ועל הצדיקים האמתיים אשר כפו את יצרם ושברו את החומר לגמרי, כי רק הם זכו להשגת אלקותו יתברך בתכלית השלימות" (ליקוטי הלכות, גילוח ג, ח).

גם 'תלמיד חכם', יכול להיחשב לפעמים כ'עם הארץ' בהשגות אלוקות, שכן "עיקר שם 'תלמידי חכמים' הוא מי שמקורב להחכם והצדיק האמת, כי על שם זה נקרא תלמיד חכם, שהוא תלמיד של החכם, שהוא הצדיק האמת. ולהיפך, עם הארץ נקרא מי שלא שימש תלמידי חכמים, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. כי כשאינו מקורב להחכם והצדיק האמת, הוא בכלל עם הארץ, כי אין לו כח לקבל חכמה שהוא השגת אלקות, אפילו אם הוא למדן וחכם, ואפילו אם יש לו מעשים טובים. כי אל התכלית הנצחי שהוא השגת אלקות, אי אפשר לבוא, כי אם על ידי צדיקי אמת ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם" (ליקוטי הלכות, בשר בחלב ה, ז).

* * *

אך יש מי שעומד מנגד. קוראים לו 'עמלק'. הוא מעוניין להפוך את השכל לכלי שרת עבורו; לא להשיג השגות אלוקות, אלא להשיג הרבה כסף, ואם אפשר – גם אוכל טוב…

וכשהשכל נופל בידיו; כשהשכל התחתון, תחת אשר יהגה בתורת הצדיק וישיג את השכל העליון, הוא מתעסק בשטויות וחכמות חיצוניות – מה קורה?

נשמעת זעקה קורעת לב!

"ומי יכול לסבול את קול הצעקה והזעקה הגדולה, כשנופל בחינות המלכות, בחינות החכמה תתאה, ביניהם, חס ושלום. בבחינות 'זעקת מושל בכסילים'!" מי יכול לסבול? – שואל / זועק רבינו…

אכן, אסור לנו לכבוש את זעקתה, רק לתת לה פורקן בשדות וביערות!

את הזעקה הזאת עלינו להשמיע בימים אלו שלפני פורים; את זעקתה של החכמה תתאה, זעקתו של השכל הטרוד בכל הדברים הקטנוניים והשוליים, רק לא בהשגות אלוקיות.