מה עם הבחירה?

לפעמים יכול לבוא היצר הרע לאדם ולומר לו, מה פתאום להכניס כאן את הקב״ה לתמונה? נכון שיש ענין של חשבון נפש. אבל הלא זה עבודה אישית שלך! יש לך בחירה ואתה צריך לבחור בטוב ולמאוס ברע. תתמודד עם זה לבד. מה, אתה ילד קטן שמבקש מאבא שלו את היד ללכת בלי ליפול שוב ושוב?

זו שאלה יפה מאוד, ולצערינו הרב יש הרבה שנתקעים בזה ומנסים באמת להתמודד אישית, ראש בראש, עם המון תסבוכות ותסכולים, בלי בקשת עזרה.

"ותצילני…"

נתחיל בשאלה פשוטה. איך בעצם אנחנו מבקשים מהקב״ה יום יום בברכות השחר ״שתצילני היום ובכל יום מיצר הרע מחבר רע … מלשון הרע״, מה זאת אומרת תצילני? תתמודד! תלמד ״חפץ חיים״ ותפסיק לדבר לשון הרע! ועוד יותר קשה, כיצד אנחנו מתחננים שלש פעמים ביום: השיבנו אבינו לתורתך… והחזירנו בתשובה שלימה לפניך? ממה נפשך, אם אתה עדיין לא מתחרט ואתה קשה עורף, אז מה אתה מתפלל על תשובה? תלמד מוסר! ואם אתה כבר מתחרט, אז תעשה תשובה על ארבעת חלקיה, ושלום על ישראל. מה אתה רוצה מהשם יתברך?

"הזעקת עזרה"

מבואר בספרים הקדושים, שהתפילה ובקשת העזרה להתמודד עם היצר הרע אינה נוגדת כלל ועיקר את כח הבחירה שנמסר לנו. ובאמת, בודאי שיש על האדם לעשות מצידו את המקסימום להתמודד לעשות את רצון השם, ולא לעבור על רצונו כהוא זה. אבל ברגע שהאדם מרגיש שהוא עומד להכשל, הוא מחוייב להזעיק עזרה להתמודדות שלו. וזה בעצמו שהוא פותח את פיו ופונה לבוראו לקבל סיוע זה עצמו הבחירה בטוב, שהרי הוא יכל גם לשתוק, וליפול מול האוייב. וכשהוא העדיף להתחנן לבוראו ולהזעיק 'הצלה' סניף בית דין של מעלה – הוא בחר בטוב. (ע״פ החת״ס בפרשת עקב פ״ח, יז).

הגאון רבי שמשון פינקוס זצ״ל, מספר על תורן אחד בחדר מיון, שהודיעו לו שיש להם באיזה ערב אחד אסיפה חשובה של רופאים מומחים. ועל כן, כל התורנים אמורים להיות נוכחים שם, חוץ ממנו. שהוא אמור לאייש את חדר המיון. הסבירו לו שיש שם ברגעים האלה רק שלש מטופלים שהם זקוקים למעקב שוטף ועליו לעבור כל הזמן ולבדוק שהכל תקין. בכל מקרה, אמרו לו, אם תראה שזה לא שייך לטפל בשלושתם יחד, וכל שכן אם יגיעו חס ושלום מאושפזים נוספים, אל תהסס. תזעיק תגבורת ואנחנו שולחים. הלא יש לך את המספרים של כולנו…

"אני אסתדר לבד!"

התורן שהיה בעל בטחון עצמי מופרז, הפטיר מיד בתנועת ביטול, אין בעיה, אני אסתדר מצוין. תסמכו עלי, אתם עוד תכירו אותי הלילה.

הערב התחיל דווקא ברגל ימין. התורן ערך סבב פעם בחמש דקות על כל החולים בחדר המיון. אולם לאחר כשעה, העסק התחיל להסתבך. אחד המאושפזים החל לזעוק ולגנוח מכאבים, ותוך כדי שהוא מטפל בו, הגיעו בבהלה שני חולים נוספים מתאונת דרכים אשר היו זקוקים בדחיפות לעירוי דם. התורן ניסה להתרוצץ ביניהם בחוסר ריכוז משווע. בדקות הקרובות הוא שומע מאחד המאושפזים קול קריאה דחופה. תוך כדי שנפתחת הדלת ומכניסים לו עוד אלונקה עם מטופל נוסף. אולם התורן לא איבד עשתונות, הוא לא אכל ולא שתה (ולא התקשר לבקשת עזרה). הוא עמד וטיפל במסירות נפש בכל מאושפז, שעות על גבי שעות, עד עלות השחר.

בעלות השחר, הוא מצא את עצמו מול שמונה מאושפזים אשר מתוכם נשארו רק שבע בין החיים. אחד הספיק להחזיר את נשמתו ליוצרו, מחוסר טיפול בזמן הנכון.

"תאמינו לי, אפילו כוס מים לא שתיתי!"

בבוקרו של אותו יום, כאשר נדרש לדווח למשמרת הבוקר על מצב המאושפזים, היו צוות חדר המיון המומים לשמוע את אשר אירע, עומד כאן בן אדם אחד ומטפל בשמונה מאושפזים במצב קריטי. היכן נשמע כזאת? היכן האחריות לחיי אנוש? אולם התורן שלנו טוען בלהט. תאמינו לי, אפילו כוס מים לא שתיתי כל הלילה, עשיתי את כל מה שביכולתי. והם מיד טענו ואמרו, אבל מדוע לא התקשרת לבקש תגבורת? והוא עדיין טוען בתמימותו, ניסיתי להתמודד עם זה לבד…

בתביעה משפטית שנערכה לאחר כחודש ימים מול בני משפחתו של המנוח ע״ה, ניסה שוב התורן שלנו להצטדק בטענות כאלה ואחרות, אולם הוא נענש בקנס גבוה, על המעילה בתפקיד שמירת חייהם של המאושפזים בבית החולים.

הסיפור הזה הוא על רקע אמיתי עם שינויים קלים. אבל המסר שהרב פינקוס הוציא ממנו הוא אדיר.

"למה אתה מנסה להסתדר לבד?!"

זה ברור שהאדם צריך להשתדל מצידו לעשות בכל כוחו את רצון השם יתברך. אבל ברגע שהאדם רואה שיש חריקות והעסק מתחיל להסתבך, פה הוא נכשל בלשון הרע ושם הוא מבטל תורה. כאן הוא פוגם בעיניו ושם הוא כועס על מישהו. מדוע אתה מנסה להסתדר לבד? הלא הקב״ה בעצמו אומר לנו שאלמלא הקב״ה עוזרו אין יכול לו (קידושין ל ע״ב) זאת אומרת, סיכמו אתנו, שאם חס ושלום אנחנו רואים שיש בעיות אז מבקשים עזרה. אז איזה היתממות זה לומר: אני אתמודד לבד…

מאמר זה הינו חלק מסדרת המאמרים "הפגישה" העוסקת בהתבודדות וקשר עם בורא עולם – לחצו כאן לקריאת כל המאמרים