העיקר בעבודת ה', בפרט להרחוקים הבאים להתקרב להשי"ת, שיתגברו בכל עוז להיות בשמחה תמיד… ועל ידי זה זוכין גם כן לבחינת קדושת הברית שעיקרו על ידי שמחה… כי יאמר בלבו: אף על פי שאני רחוק כל כך מהשם יתברך, אף על פי כן, אני מזרע ישראל ולא עשני גוי; ואני זוכה בכל יום לקיים כמה מצוות, ציצית ותפילין; וכמה דיבורים קדושים בתפלה ובתורה שאני זוכה לומר בכל יום ויום; ואדרבא, זהו עיקר שמחתי, שמרוחק כמוני יזכה גם כן לטוב כזה!"
(ליקוטי עצות המשולש, ע"פ ליקוה"ל הלכות פריה ורביה)

אמור נא, קורא יקר, האם הרהרת פעם כמה עליך להיות מאושר שנולדת יהודי? האם חשבת פעם איזה אושר אמור למלא את ליבך, את כל ישותך, רק בשל העובדה הזו, שנולדת בן לאברהם, יצחק ויעקב, שבהם ובזרעם בחר הא-ל הטוב להיטיב להם טובת נצח, טובה שאין גדולה הימנה, טובה שלגילויה המלא נזכה עת יתקיים "אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו, היינו שמחים"?

המוח האנושי קטן מדי, ומצומצם מדי, מלקלוט, להבין, איזה אושר עצום הוא, אשרו של יהודי – באשר הוא יהודי, בלא שום תוספת, רק עצם יהדותו. רק לאחר שיתגלה כבוד ה' לפני כל העולם, רק אז ידעו הכל לאיזו זכות גדולה זכינו – להיות מזרע ישראל.

לפיכך, ידידי, אם הצלחת לשכנע את עצמך כמה אינך שווה כלום; כמו גדלו חסרונותיך הרוחניים; אם רוח של עצב נושבת בקרבך כאשר אתה חושב כמה הינך נכשל להתקרב לבורא יתברך, הזכר במה שכן זכית לו, זכות שלה זכו לה מיליארדי אנשים אחרים בעולם: הזכות להיות יהודי, הזכות שבקרבך תקנן נשמה יהודית, חצובה ממקור עליון, חלק אלוק ממעל. שעל כן, מה לך עצוב? הלא אם רק תתעמק מעט בזכיה הזו, אם רק תבין אפס קצה שלה, מאליהם ינועו רגליך בריקוד של שמחה; אם רק תפנים מעט, לא יוותר בקרבך מקום לשום עצבות!

וכל כך על עצם היותך יהודי, ועל אחת כמה וכמה אם זכית גם לקיים מצוות כלשהן, אם הנחת תפילין או התעטפת בטלית, הרי קנית לך אושר נצחי שאין ביד אדם היכולת לתארוֱ, ואם אתה גם משתדל לעשות ככל יכולתך כדי להתעלות ברוחניות, ואם אתה קם גם אחרי שאתה נופל וממשיך הלאה לנסות – מי ידמה ומי ישווה, מבין כל מאושרי העולם, לאושר שלא ניתן לתארו שעליך לחוש?

אולם, האזן נא, ידידי: אל תיתן ליצרך הרע להסיתך להתייחס בספקנות לדברים אלה. צדיקים קדושי עליון זכו לשמחה זו, לאושר זה, לאותו עונג רוחני נפלא של דבקות מוחלטת בה' יתברך, כבר כאן בעולם הזה, בעודם חיים עמנו כאן, בשר ודם עלי אדמות. רק הבט בספריהם וראה אלו חיים חיו אלו – בלא שום קשר למצבם הגשמי – חיי גן עדן, חיי רוח שלמים! חיים שהם רק דוגמה לחיים אליהם תוכל לזכות אם תרצה באמת, ושלהם יזכה כל יהודי כאשר יחזור באמת לשרשו, אל מתחת לכסא הכבוד.

אכן, "שלא עשני גוי" הינו שמחה שאין כדוגמתה; "שעשני יהודי" הינו שמחה כפולה ומכופלת.

שכן, מלשון הברכה, עולה כמאליה שאלה: מדוע נוסחה הברכה בלשון שלילה "שלא עשני גוי", ולא בלשון חיוב "שעשני יהודי"? והלא לא הייתה כוונת חז"ל לשלול את אומות העולם, אלא להודות לה' על שזכינו להיות בנים לעמו.

התשובה – אחת התשובות – תהיה פשוטה מאוד: לו נוסח הברכה היה חיובי, היו אנשים שבורי לב מברכים אותה רק משום החיוב, ותוך כדי מחשבה שאינם יהודים אלא משום שנולדו כך, שהלא לא זכו לכלום, ואינם מצליחים לעבוד את ה' ולהתקרב אליו. על מנת לשלול כיוון מחשבה כזה נוסחה הברכה כך, לאמור: אכן, בדיוק כך! עצם העובדה שנולדת יהודי, כבר הינה מעלה שאין למעלה ממנה. רק משום עובדה זו, שלכאורה אינה תלויה בבחירתך האישית כלל, ראוי לך לשמוח עד לאין ערוך! ואם זכית גם להשתדל לעשות רצון ה', כי אז ודאי וודאי כפולה ומכופלת השמחה.

לכן, כאשר מנסה יצרך להשליט עליך עצבות; כאשר ינסה היצר לשכנע אותך שוב עד כמה אינך שווה כלום, צא ובדוק במעלותך, במעשים הטובים שזכית להם – כאשר תבדוק באמת, תגלה לפתע גם נקודות טובות רבות שנמצאות בך. ושמח את עצמך בהתבוננות בהם, שמחה שתעזור לך לקום ולהמשיך הלאה.

כי זכור: "נקודות טובות" אינן רק מעודדות ומשמחות. יש בהם גם הכוח להכריע באמת את מצבו של האדם לכף זכות, כפי שמלמד רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן (חלק א, תורה רפ"ב) בתורה "אזמרה" הידועה.

ברוך אתה ה'!