תקופת המבחן

ז׳ בתמוז תשע״ט

עתה, בחלוף ימי הפסח הקדושים ובהיכנסנו לימי ה"חולין", עתה היא שעת המבחן, בה אנו יכולים לזכות להתעלות אמיתית. כול ההתרוממות שקדמה לימי חולין אלו נועדה אך ורק להעניק לנו נקודת זינוק, כדי שלא נרפה מן ההתקדמות שלנו בעבודת ה' בתקופת ההתנסות שלאחריה.

ההתלהבות חלפה – תקופת המבחן החלה

המעבר הזה מקודש לחול, מקדושת חג הפסח לימי השיגרה – קשה מנשוא. הנה רק עתה היסבנו כבני חורין, מוקפים במצוות, אפופים בניחוח ההגדה, בהתרוממות-מה מחיי החולין – ושוב עלינו לנחות לתוך מערבולת חיי היומיום, עם אותן דאגות מוכרות ומכבידות, עם אותן התנסויות חוזרות ונשנות…

בלב מתגנבת לה מחשבת-תוגה: מה הועלנו? באותן שעות נעלות של ליל הסדר כבר ניסינו לחשוב שאולי הפעם אכן תגיע גאולת נפשנו; והנה הכול כל-כך דומה לעבר…

אולם, לאמיתו של דבר, עתה ורק עתה היא שעת המבחן, בה אנו יכולים לזכות להתעלות אמיתית. כול ההתרוממות שקדמה לימי חולין אלו נועדה אך ורק להעניק לנו נקודת זינוק, כדי שלא נרפה מן ההתקדמות שלנו בעבודת ה' בתקופת ההתנסות שלאחריה.

* * *

ימי הפסח והימים שאחריהם מהווים דוגמה מובהקת לכל הבא להתעורר מחדש בעבודת ה'.

האדם מתעורר, הוא מחליט לשנות את דרכו לטובה. בתבערת לב הוא מתייצב ומכריז: 'ברצוני לקבל עלי עול תורה'; 'אני רוצה להתחיל מעתה לשוב בתשובה'; 'מעכשיו אני מוכן לעבוד את בוראי ביתר שאת'! הוא מצפה לסיוע שמימי; הוא רוצה לפחות שאותה התלהבות בה התחיל תמשיך ללוותו בהמשך הדרך – אך מן השמים לא ממהרים להעניק את אותו סיוע מיוחל, כי האדם צריך לעבור כעת מבחן קבלה – האם הוא אכן מוכן, באמת ובתמים, לקבל עליו עול מלכות שמים?

בתחילה מקבל כל אחד במתנה דחיפה מסויימת לעבודת ה', זוהי ההתרוממות המלווה כל מתחיל שדורך על מפתן התשובה, שכן 'הבא ליטהר מסייעין אותו'. לשם כך מוענקת לו חינם הארה ראשונית שתרומם אותו מעט ותיתן לו הרגשה שהוא אהוב ורצוי אצל בוראו, כמו ההארה שיורדת מן השמיים בחג הפסח, שמספרת לנו על אהבת ה' לעמו, גם כשהיו בשפל המדרגה.

הארה זו באה מלמעלה אף ללא שהאדם זכאי לכך, כדי שישאב מכך כוח ועוז לעמוד במבחן. אך מהר מאוד היא נעלמת – והוא נאלץ להתמודד עם אותן תחושות ישנות ומוכרות; עם אותם מאוויי גוף בלתי רצויים; עם אותן מידות מקולקלות שעדיין קבועות בו; עם אותו יובש רוחני שאפף אותו תמיד; עם אותה 'קרירות' שלופתת אותו בכל עת.

זוהי כאמור תקופת מבחן, אך את האדם מטרידה בתקופה זו שאלה מנוגדת בתכלית: האם הוא ימשיך לחיות באותה התרוממות שחש בתחילה, אם לאו? וברגע שהוא נוכח שאין לו את אותה התרוממות – הוא זונח לגמרי את רצונו לשוב בתשובה שלימה.

אך הוא טועה טעות מרה. המבחן הוא הפוך: האם הוא יהיה מוכן להתחזק בכל מצב שהוא ולא ירפה מן הרצון לשוב בתשובה גם כשהמציאות תטפח קשות על פניו? האם הוא יהא מוכן להמשיך להתפלל ולצעוק אל ה' גם כשהוא ימשיך להיות שרוי במדרגה שפלה? האם הוא יקבל עול מלכות שמים בכל מצב שהוא, או רק כשהוא חש בהארה גלויה?

זהו המבחן, ורק מי שמוכן לכך יזכה בסופו של דבר להתעלות הרוחנית המיוחלת.

* * *

מדוע צריך אדם לעבור מבחן כזה?

סודו של מבחן זה נעוץ בכך, שכדי לתקן את העבר זקוק האדם לעשות 'תשובת המשקל' על עוונותיו.

כל עוון מאפיל על האמונה שה' יתברך משגיח על כול אחד וכי הוא נמצא בכל מקום – אמונה שלא מותירה מקום לחטוא.

כיוון שכך, מוטל על החוזר בתשובה לעשות את ההיפך הגמור – עליו לגלות דווקא באפילה שגם שם נמצא ה' יתברך ומלוא כל הארץ כבודו.

כאשר האדם מתחזק ומאמין שאין מציאות שבה לא ניתן להתקרב לבורא, ושגם במדרגתו הנמוכה יש אפשרות לכבד אותו יתברך, ומתוך כך הוא משתוקק לשוב בתשובה – הריהו מתקן בכך את העבר, ומגלה שכבוד ה' ממלא את הכול ואף את המקום החשוך ביותר.

* * *

המבחן של ימי ספירת העומר נועד לבחון: האם גם כאשר האדם שרוי במצב של 'עומר שעורים' – המשמש כמאכל בהמה – הוא יכול להרים אותו ב'תנופה' לבוראו, כלומר לרצות למרות המצב הקשה שלו לשוב בתשובה? האם הוא יוכל להמתין להארה חדשה גם כשהארה הראשונית חלפה ולהבין שאין לו מקום אחר להיות בו אלא על יד ה' יתברך?

ההמתנה הזאת בעצמה מטהרת ומכשירה את האדם לקבל את התורה מחדש וביתר שאת.

(עפ"י ליקוטי הלכות, פסח ט-י)

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support