"על ידי שאין מאמין בתלמידי חכמים הנקראים חיים… הוא נופל בחולאת אשר לא יאמין בחייו. היינו שאין שום אדם מאמין שיחיה מחולי זה… ותיקונו, שיקים אמונה הנפולה, ויאמין אמונת חכמים.
"ולהקים אמונה הנפולה הוא, על ידי… נדר, שידור איזהו נדר (ויקיים מיד), ועל ידי הנדר ישוב לאמונת חכמים".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א נז)

שתי מסכתות יוצאות דופן יש בתלמוד בבלי, לא היה מקובל ללומדן בפומבי, לכן גם הסגנון שלהן שונה מאד מסגנון שאר הש"ס, כאילו ביקשו להטיל עליהן איפול, לא בגלל שהנושא שלהן היא 'הלכתא למשיחא'; אדרבה, רוב הדינים של נדרים ונזירות נוהגים בכל זמן, בכל יהודי ובכל מקום. עניין זה, כך נראה, הוא חלק ממגמתם של חכמינו, שדרך אגב הצליחה, להוציא את הנדר ונזירות מהלכסיקון שלנו.

נדרים הם דוגמא לדבר שעקרונית הוא חיובי ואפילו חיוני, אבל לאור הנזקים שנגרמו עקב שימוש בלתי נכון בהם – שללו אותם לגמרי, ככתוב: "טוב אשר לא תידור משתדור ולא תשלם" (קהלת ה).

* * *

הנדר בא לפתור בעיה שנוצרת בפני כל מי שחפץ להתקדש ולהטהר, כיצד לשמר את הרצונות הטובים לאורך זמן; איך יזכה שכל ההתנהלות שלו תהיה בהתאם למסקנות הנפלאות שהגיע אליהן בעקבות חשבון נפש מעמיק או התעלות רוחנית. שהרי טבעם של הרצונות – להחלש, של ההתלהבות – להתקרר, ושל הבהירות – להטשטש.

כאן מגיע הנדר. הוא דואג שכל המסקנות לא ישארו על הנייר; הוא פשוט מכריח את הנודר לעמוד בהן ללא פשרות. כך שהנדר יכול לשמש כמכשיר נפלא להתקדמות עקבית בעבודת השם, כדברי חכמינו: "נדרים סייג לפרישות" (אבות ג).

* * *

ברם אליה וקוץ בה, מכשיר רב עוצמה זה עלול לההפך לרועץ בעת שימוש בלתי נכון. כאשר אדם מקבל על עצמו החלטות שאיננו מסוגל לעמוד בהן – הוא עלול לעבור עליהן ולהכשל גם באיסור החמור של אי עמידה בהתחייבויותיו, וכלשון הפסוק שכבר הזכרנו: טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם.

וגרוע מכך, אנחנו מוצאים במקורות שהמון העם היו נוהגים לנדור גם שלא למטרות טובות, אלא סתם מתוך כעס, מחאה או אפילו מתוך שנאה ואיבה, תוך כדי סילוף מטרתו האמיתית של הכלי הזה.

כך נבין מדוע חז"ל שנלחמו בתופעות הללו, גזרו אומר להתרחק בדרך כלל מנדרים ומנזירות, ושבעת קבלה טובה יש להוסיף "בלי נדר".

האם בכך נסתם הגולל על פרשת נדרים לגבינו?

* * *

רבי נתן בליקוטי הלכות מצא עבורינו תחליף לנדרים, שמצד אחד כוחו יפה לסייע לאדם לשמר את ההתעוררות שלו ולהתמיד בהחלטות; ומצד אחר אין בו הסכנה של "פן אכשל ונלכדתי בעוון נדרים" (מתוך נוסח 'התרת נדרים').

התחליף הוא – תפילה ותחנונים.

אתה נבוך ותוהה אם החלטותיך יעמדו במבחן הזמן? יש עצה! שפוך את לבך לפני השי"ת. הוא מחכה לך. הוא קשוב אליך, ומקבל את בקשותיך.

אם הבקשות החומריות לא תמיד מתמלאות, הרי בקשות על רוחניות, אנחנו מובטחים שהן תתמלאנה. וכה כתב רבי יהודה החסיד: "אם שואל אדם דבר שהוא שבח לבוראו, כגון על לימוד תורה או דבר אחר מחפצי שמים, ושופך את נפשו עליו – הקב"ה שומע תפלתו, אף על פי שאין בידו מעשים טובים" (ספר חסידים קלא).

התפילה מסייעת אפוא לעמוד בקבלות. אך בניגוד לנדר, היא איננה מחריפה את עונשו של העובר עליה; אדרבה, כעת ידונו אותו בשמיים לכף זכות, שהרי הוא כל כך רצה והשתדל; הוא אפילו ביקש והתחנן!