תכנון משבת לחול
ט״ז בסיון תשע״ט
האם מותר לאדם לתכנן תכניות בשבת – ליום מימות החול * ההבדל בין אם ניכר שהוא מתכנן תכניות ובין אם אינו ניכר * אסור לאדם להוציא בשבת בפיו תכניות – האסורות לביצוע בשבת – שמתכונן לעשותן בימות החול * באיזה אופן מותר לאדם לסכם עם חברו – או להזמין את חברו – לביצוע עבודה. (הלכה)
א.
אסור לאדם להתרכז בשבת בעניני מסחרו כדי לתכנן מה לעסוק בימות החול, אפילו אם אינו מדבר שום דיבור של עסקיו[1].
איסור זה הוא דווקא אם ניכר שהוא מתעסק כעת במסחרו כגון שנכנס בשבת לחנותו וכד' או למרכז שדהו העומד לחרישה וכדומה, אבל אם אין ניכר שהוא עסוק בתוכניות בעניני מסחרו, מותר לו לתכנן בשבת את עסקיו,[2] כגון שמטייל בגינת ביתו ומתכנן איך לשתול זרעים או איך להרחיב דירתו כיון שאין ניכר לאדם אחר שהוא עוסק כעת בתכנון דברים האסורים בשבת, מותר לו לתכנן ועם כל זה מצוה שלא לחשוב כלל בעסקיו,[3] אלא להיות במנוחה בשבת כאילו כל מלאכתו עשויה כבר.
ב.
אסור לאדם לומר בשבת בפיו את תכניותיו שמתכנן בימות החול, כגון שאומר בפיו שעתיד לעשות פעולות אלו ואלו, אם הם פעולות האסורות לעשות בשבת[4].
ואילו אם הם פעולות המותרות בשבת, מותר לו לומר שמתכונן לעשותם בימות החול, למשל: מותר לומר שמתכונן ביום ראשון לעשות סדר בספרים, לטאטא את הבנין, לשטוף את הכלים וכד' אבל אסור לומר שמתכונן לבנות וכד',
תוכניות שאסור לעשותם בשבת, אלא שהם עניני מצוה, כגון לומר שמתכונן לתרום כסף, או מתכונן לבנות לבית הכנסת או מתכונן לכתוב ס"ת או חידושי תורה, לדעת רוב הפוסקים מותר, ויש אוסרים, ונכון לכתחילה להחמיר בזה כשאין צורך בדיבורו, אבל אם דיבורו יועיל שלא יתרשל הוא או אחר בענין, כי אז לכל השיטות מותר[5].
ויש לדייק משו"ע[6] שמותר לספר דברים שיש איסור במלאכתם אם כבר עברו, דהיינו לספר שקנה כבר, בעבר, סחורה פלונית ושנסע למקום פלוני ושעבד כבר מלאכה פלונית.
ג.
מותר לאדם לסכם עם חבירו שהוא שומר היום בשבת את פירותיו של חבירו, וחבירו ישמור את פירותיו שלו, [כמו"כ אם מסכם שחבירו ישטוף כלים בערב שבת אף במקומו והוא ישטוף במקומו היום או מחר], ומותר לסכם כל זאת בשבת. ואין זה נחשב לשכירות[7].
ד.
מותר לאדם בשבת לדבר ברמז על פעולות שעתיד לעשות אף שהם פעולות האסורות בשבת, כאשר בדיבור עצמו לא מוזכרת מלאכה או פעולה האסורה בשבת[8], ומותר אפילו לסכם עם אחר ברמז שרוצה שיעבוד בשבילו, כגון ששואל 'האם נראה לך שתהיה פנוי עבורי להיום בערב' או למחר ודווקא בלשון שאלה התירו, אבל בלשון ודאי או בלשון סיכום אסור[9], כגון לומר לחבירו בוא אלי הערב, אף שלא הזכיר שזה עבור עבודה כיון שאמר בלשון החלטית, וכוונתו לעבודה, אסור, וחילוק זה בין לשון וודאי ללשון שאלה הוא בין לגבי פועל יהודי ובין לגבי פועל עכו"ם[10].
[1] שו"ע סי' ש"ו סעי' א',
[2] משנ"ב ס"ק א',
[3] שו"ע סי' ש"ו סעי' ח',
[4] שו"ע סי' ש"ז סעי' א' וסעי' ח' רמ"א סעי' ח'משנ"ב ס"ק א' וס"ק' ל"ו
[5] משנ"ב ס"ק א' ל"ו,
[6] שם סעי' סעי' ו'
[7] שו"ע סעי' י' משנ"ב ס"ק מ"א,
[8] שו"ע סי' ש"ז סעי' ח' משנ"ב ס"ק כ"ט ל',
[9] שו"ע סי' ש"ז סעי' ז' משנ"ב ס"ק כ"ט',
[10] משנ"ב ס"ק כ"ח,
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.