תיקוני נפש מתוקים
ה׳ באדר א׳ תשע״ט
בין כישלון להצלחה מפריד קיר דקיק, כמו זה שמפריד בין גלות לגאולה. כדי לחצות אותו יש להתקרב לצדיקים.
אנשים שמרירות היא לחם חוקם אינם מצליחים להבין איך יכולים החיים להיראות אחרת. הם משקיפים על האנשים המאושרים והשמחים ומשוכנעים שאלו יצורים מכוכב אחר. איך הם עושים זאת? מה מחייה אותם? הם אינם מסוגלים להבין. מנסים להסביר להם: הנה, עשה כך ואל תעשה כך. הם מנסים, ומהר מאוד מסכמים עוד כישלון צורב: "ניסיתי ולא הצלחתי. זה לא עובד עלי".
כולנו מכירים אנשים שעושים את מה שהיינו מבקשים לעשות. אם זה ברוחניות, יש להם טעם בלימוד תורה, השמחה מנת חלקם, יש להם לב בתפילה; אנחנו רואים אותם כמו מבעד לזגוגית אטומה. הם שם ואנחנו כאן. אנשים מתייסרים בתלאות הפרנסה, רואים סביבם דוגמאות רבות של הצלחה ורוצים בכל מאודם להיראות כמותם, להרוויח, להצליח, לעבוד ולזכות ברווחה. בכל זאת בחייהם ובביתם זה לא עובד. הניסיון הקודם הוכיח. הם ניסו, לדעתם, ונכשלו וזה ממש ברור כשמש…
* * *
מה מפריד בין אותם אנשים יקרים שבכל ליבם רוצים לעשות טוב, לבין הטוב הנחשק? שאלה. היא איננה גדולה, אבל אין לה תשובה. במקום תשובה אנשים מעדיפים למחוק את הרצון מהזיכרון. לשכוח שאי פעם הם רצו, לברוח ממה שביקשו והאמינו. הם באמת מעוניינים להצליח, אבל אינם יודעים איך עושים זאת, מה הצעדים הקרובים ואיך מתקדמים. למרבה המבוכה מה שמפריד בין אדם שכזה לבין הצלחה הוא קיר דקיק, לא בשמים הוא, אבל את הקיר הדקיק הזה אדם מסרב לנסות לפרוץ, הוא מפוחד ומבוהל. בבסיס הקיר יש קושייה – איך אני עומד לזכות בדברים הגדולים באמת? כל הדברים הנפלאים עליהם הוא חולם, נראים גבוהים ורחוקים כל כך ביחס למקום בו הוא שרוי; איך צועדים מכאן עד לשם? הוא יודע איך: על ידי עבודות קשות, תעניות וסיגופים, שינוי מוחלט של כל צורת החיים. אבל הוא הרי אינו מסוגל לכך, ורק אתמול ניסה ונכשל. לכן מהר מאוד מתייאשים, מרימים ידיים וחוזרים לעיסוקים המוכרים יותר, שאינם מובילים לשום מקום…
זה בדיוק מה שאירע במצרים. מצרים לא היתה מוקפת חומה וגדרות תיל, לא היתה שם שמירה, ובכל זאת לא העז אדם לנסות ולהציג את רגלו מחוץ לגבולות בית הכלא הענק. מדוע? זה כוחו של 'כישוף'. עמוק בלב יש קושייה: איך יתכן שאצליח? איך זה יקרה לי? מתי? לקושיות שכאלו יש כוח גרוע משל כישוף.
גלות וגאולה
הסיפור שלנו הוא סיפור של גלות וגאולה, כאשר ביניהם מפרידה רק מחיצה דקה וכדי לעבור אותה בשלום צריך צדיק כמו משה רבינו. לפני שמשה רבינו מופיע במצרים יש לעם ישראל שאלות רבות. הם אינם מבינים איך נטשו אותם ככה. השאלות הללו אוזקות אותם היטב לצינוק מצרים. כאשר משה רבינו מגיע הוא לא עונה תשובות, הוא פשוט פותח את השמים, וכשהרקיעים פתוחים, למי יש שאלות? לפיכך מצווים להזכיר סיפור יציאת מצרים דבר יום ביומו, למען נזכר ונדע שגם איתנו השם יתברך נמצא תמיד בכל מצב ממש.
אבל אין די בגילוי אחד. המכות שניחתו על מצרים באו בזו אחר זו. גם לאחר המכה הראשונה והשנייה עם ישראל נותר עדיין נטול חירות. מדוע? מפני שכך דרכו של עולם. אם עשית צעד אחד לכיוון הקדושה, יעשה גם הצד שכנגד צעד של תגובה. על כל התגלות תבוא הסתרה. זה מה שגורם לאנשים לשגות שוב בטעות הישנה: אינני מצליח. הכשלון הוא אות וסימן שרק עבודות גדולות ומיוחדות יזכו אותי בהצלחה, עבודות כבדות שאינני מסוגל לבצע, ואם כך איך אצא אי פעם מעבדות לחירות?
המפתח נמצא בהבטחה האלוקית, המורכבת מארבעה לשונות של גאולה: "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי". הבטחה היא נתינת כוח מופלא: תדע נאמנה שבוודאי השם איתך. מובטח לך שתזכה ותשלים את תיקונך. מי שמצויד בהבטחה אלוקית כבר אינו מוטרד בקושיות כלשהן. הוא כבר נושם את המטרה, חי ממנה, חש במתיקותה.
מפתח הגאולה
כאן הנקודה החשובה ביותר. הדברים שאנחנו מעוניינים לזכות בהם נמצאים קרוב מאוד, ובכל זאת אנו עלולים להחמיץ אותם רק מפני שלא השכלנו להקשיב למי שמסוגל לעזור לנו. על בני ישראל המשועבדים במצרים נאמר "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה".
הידעת מדוע עדיין הינך מבולבל בגלותך? משום שאינך מטה אוזן לדבריו של משה. אם תקשיב לו, תיווכח שהכל זה מכבר בידך. בידך להיות יהודי כאן ועכשיו, לרגע אחד – ורק את זה בלבד מבקשים ממך: היה יהודי לרגע; היה טוב לשעה אחת; היה אצל השם תיכף ומיד. אנשים משועבדים כל אחד בגלותו הפרטית לכל מיני סבל ותלאות, אבל הגלות איננה הבעיה האמיתית, משום שהגאולה גם היא כאן בהישג יד. הצרה הגדולה זה קוצר הרוח, שמביא לידי עבודה קשה.
בשבועות אלו, ימי שובבי"ם, עוסק כלל ישראל בתיקון הנפש. התיקון נעשה בעיקר על ידי תעניות. גם אנו על פי דרכנו, מתענים: מתענים מקושיות, מוותרים על שאלות ומטים אוזן לשמוע את ההבטחה האלקית: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים
לכו ונחדש המלוכה
זהו סוד ה'בראשית' מיד אחר ירח האיתנים – להתחיל מבראשית, להתחדש לגמרי ולשכוח את כל העבר. כי "אפילו אם עבר האדם מה שעבר, אפילו אם עבר על כל התורה כולה, אף על פי כן אין…
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
קירוב רחוקים – א
על החובה לעסוק בענין קירוב רחוקים • כוחו של יחיד • התועלת למקרב הנפשות • התענוג הנגרם לקב"ה כביכול על ידי קירוב רחוקים • הדרכות רביז"ל בעסק הקירוב • עובדות מאנ"ש ועוד | מאמר ראשון
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…