אופפת את עולמנו תפנית מבורכת, האנושות פוקחת עיניים לרוחניות. רבים-רבים נוהים אחר האור, מחפשים את מה שמעבר לחומר; מתרבים בעלי תשובה והניצוץ נדלק בכל פינה. נפוצה מאוד התמונה הזו של מבקש הרוחניות שאינו יודע בדיוק מה הוא מבקש. הוא שמע מושגים, התלהב ובא. האיש היקר הזה נכנס לישיבה, פותח דף גמרא, חולפים יומיים והוא נבוך: 'לא את הדבר הזה חיפשתי'. רצה רוחניות וקיבל סוגיות בארמית; חיפש אורות ומצא סברות. מה נאמר לו לבחור יוקד העיניים? נאמר לו כמובן, יהודי מתוק, רוחניות חיפשת? אשריך. אבל הידעת מהי רוחניות? הטעמת פעם ממנה? איך בכוונתך לזהות את הדבר שאת טעמו, צורתו, ותוכנו מעולם לא ביררת?!

* * *

פרשת השבוע מבטיחה לנו ברכות. ברכה זה טוב, הלא כן? מדוע אם כן נאמר "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך", וכי יש לך אדם הבורח מן הברכה עד שיש צורך לרדוף אחריו, כדי להשיגו על מנת לברכו?! אכן כן. עד כמה שהרעיון מתמיה הוא מוכר עד כאב. אדם אינו שם לב איך הוא עצמו בורח מפני הברכה בעוד שפתיו ממללות תחינה לזכות בה.

זכרנו לחיים

יהודי עומד ומבקש להיזכר לחיים טובים, להיכתב בספר ישועה ורחמים. רבי יהודי האם ידוע לך מה הם חיים טובים? שאם לא כן יתכן מאוד שגם לכשתקבל את החיים הטובים, לא תדע שהם מצויים בידך. יתכן אפילו שתמאס בהם, תשליך אותם אחר גווך. מי אינו מאחל לעצמו כל טוב? אין אדם כזה! בכל זאת אדם עשוי לאמלל את חייו בצורה ששונאיו הגדולים לא היו מעלים על דעתם לעשות זאת. קחו אדם מן השורה, הוא בוודאי לא היה מסרב לזכות בשלוות נפש, לקבל ברכה לנחת רוח, סיפוק ושמחה. אבל האיש היקר הזה ממש עכשיו רודף את עצמו, מתחרט ומתמרמר. הוא פורם שוב ושוב את שלוות הנפש שלו, מקלקל את הנחת ועושק מעצמו את הסיפוק והשמחה שהיה מאחל לכל חבריו הטובים. מדוע הוא עושה זאת? משום שאינו יודע בעצם מה הוא מבקש. כן, הוא מברך את עצמו בכל טוב אך מעולם לא התפנה לבדוק מה משמעותו, צורתו ותוכנו של אותו 'כל טוב'. מבקש חיים טובים ואינו יודע איך נראית הבריה הזו. לפיכך, על הברכות עצמן יש להוסיף ברכה – שיבואו כל הברכות הללו עליך וגם ישיגוך. לא פשוט להשיג אותך. לפעמים, יהודי יקר, אתה תפוס בדיוק כשמבקשים להשפיע עליך את הכל-טוב שהזמנת…

על מנת להשיג דבר יש בהכרח להכירו, לטעום ממנו, רק לאחר מכן יתכן לבקשו ולצפות לקבלו. בימים נוראים נבקש להיכתב בספרן של צדיקים, בספר החיים. האם ידענו האם הכרנו את אותם חיים טובים? היש לנו מושג בטוב האמיתי, הטעמנו ממנו?

אכלו מעדנים

הדברים נוגעים גם ובעיקר לכל חיפוש של רוחניות. כאמור במשל דלעיל לא יעלה על הדעת לצאת למסע חיפושים מבלי שתמונתו או סימניו של המבוקש בידך. בימים אלו כולנו מחפשים דברים שחשיבותם אינה מוטלת בספק. תשובה, קרבת אלוקים, התעלות. יתכן מאוד שאנחנו מחפשים את היהודי הטוב שאנו רוצים להיות, בה בשעה שאנו הורגים אותו. הרצונות נפלאים, אבל כאן ממש, לצידנו, נמצא הדבר הזה נכלם ומוזנח. היהדות והצדקות הם בראש ובראשונה 'עשה טוב', והטוב הזה מפוזר על כל צעד ושעל, רק להתכופף ולאסוף. הייה שמח ומאושר ביהדותך. חטוף ואכול, חטוף ושתה מעשים טובים פשוטים ונגישים. רבי נחמן מלמד להקדים את העשה טוב לסור מרע. ככל שנשקיע את עצמנו בעשיית טוב, בטעם הטוב, ממילא יסתלק הרע ויתפורר.

היכן טועמים את הטוב כדי להיות מסוגל לחפש אותו? לשם כך יש לנו ראש השנה. הפסוק "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדוות השם היא מעוזכם" נאמר על ראש השנה. היום הזה אמור להטעים אותנו בטעמו של טוב אמיתי. הטעם הזה מתעצם ונחווה בבהירות יתרה כאשר מתקבצים יחדיו סביב צדיק, בתוך קהל עצום שליבו אחד ורצונו אחד – להידבק בהשם מיום זה והלאה, תמיד. מי שטועם ולו פעם בחייו טעמה של איכות, יידע להבחין גם בין אלף אלפי טעמים טפלים בדבר האמיתי, אותו הוא מחפש. באומן טועמים מהדבר הזה.

אי אפשר לטעות במי שמצא את מבוקשו באמת. אדם שהטוב שרוי בכיסו אף הוא ייראה בהכרח טוב. מי שהשלווה במחיצתו, יהיה שליו. אם אינך חש טוב, אושר, חיים, מן הסתם הברכות הללו מתעכבות במקום כלשהו. זה הזמן ללמוד מהו טוב. זוהי טעמה של מצוות ביכורים. יהודי מצווה להעלות את פרי ביכוריו לבית המקדש, מדוע? משום שכאשר תגיע לשם בתוך המון חוגג, כאשר תתייצב עם סל ביכוריך בצוותא עם הכהן, בתוככי הבית הגדול והקדוש ולצלילי נגינת הלווים. או אז תדע בכל חושיך מהו טוב, תדע מה לבקש.