תחילת תהליך הריפוי
ו׳ בתמוז תשע״ט
רבינו הקדוש מלמד אותנו, שהדרך היחידה לעצור את המעגל הנואש של ירידת הדעת והנפילה לתאוות היא 'להוליד מחדש' את הדעת. לשם כך צריך אדם לזעוק אל ה'. הזעקה מולידה דעת, שבכוחה הוא מתחיל להכיר מחדש מהי תכליתו בעולם והוא מתחיל לרחם על עצמו ולהיזהר שלא יאבד את האוצרות היקרים שניתנו לו.
'משוגע העיירה' קראו לו. מְהַלך היה עקב בצד אגודל, ומפעם לפעם מחליק את חליפתו המרופטת ומיישר את עניבתו המוכתמת בתנועה של חשיבות יתירה…
בינו לבין עצמו היה מקיים 'פגישות דחופות' בהן סיכם עם 'עמיתיו' על עסקאות חובקות עולם. לא לפי כבודו היה להתייחס לבני העיירה הנחותים ביחס למעמדו הרם; את צחוקם המתגלגל היה מפרש כבוּרוּת וחוסר דעה – 'מרוב טיפשותם אין הם יכולים להשיג את רום מעמדי ורוחב בינתי', היה אומר לעצמו.
בתחנה לבריאות הנפש התקשו לסייע לו; הוא לא היה מוכן לשתף פעולה; לדידו הוא הרי היחידי שעדיין נותר שפוי מכל סובביו. לאחר מאמצים מרובים הצליחו לשכנעו לקבל תרופה כלשהי.
עברו ימים מועטים והנה מיודענו גונח ובוכה, רק עתה החל לקלוט שבעצם הוא חולה. הוא מתבייש ומיצר על מצבו המר. לא, הוא עדיין לא יכול להיגמל מדחפיו ושיגעון הגדלות שלו, אבל הוא כבר מכיר בכך שהוא זקוק לטיפול.
פני הרופא האירו, "אתה בדרך הנכונה, אם הינך כבר חש בחולייך ומשווע לעזרה, הרי הגענו לנקודת מפנה חשובה, שיתוף הפעולה מצידך מובטח, וישועתך קרובה מתמיד'.
* * *
מתהלך האדם בעולם ולא חש בשיגעונו; הוא מוצא קורת-רוח ממעמדו האיתן שנדמה לו כבלתי ניתן לערעור, ולפעמים הוא מיצר על שאין הכול מכירים בגדולתו, אך אינו מבין שבעצם כל הקלחת בה הוא נתון אינה אלא שיגעון מוחלט.
בקלילות-דעת הוא מחליף עולם נצחי, מלא תענוג מופלא מאין כמוהו, בעולם חולף, מלא ייסורים וחסרונות. הוא אפילו לא חש בהפסד הנוראי – 'אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' (סוטה ג' ע"א) וככל שמוסיפים לחטוא, כן גוברת רוח השטות והוא פשוט לא קולט את הנעשה עמו, כאשר כל מעייניו נתונים רק למעמד ולהצלחה בעולם המדומיין הזה.
זוהי למעשה שרשה של גלות הנפש והגוף – "כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת" (ליקוטי מוהר"ן ח"א כא, יא). כאשר אדם אינו מקדש את עצמו – דעתו נפגמת, וכשדעתו נפגמת הוא נופל שוב לתאוות רעות, כתוצאה מכך דעתו הולכת ונחסרת, וחוזר חלילה.
רבינו הקדוש מלמד אותנו, שהדרך היחידה לעצור את המעגל הנואש הזה הוא, 'להוליד מחדש' את הדעת. לשם כך צריך אדם לזעוק אל ה'. הזעקה מולידה דעת, שבכוחה הוא מתחיל להכיר מחדש מהי תכליתו בעולם והוא מתחיל לרחם על עצמו ולהיזהר שלא יאבד את האוצרות היקרים שניתנו לו.
אך מה לעשות והחולה אינו מוכן לשתף פעולה? הוא הרי סובר שהוא בריא ואינו רואה סיבה דחופה לצאת ולצעוק, נדמה לו שדעתו דווקא רחבה היא וכי הוא משכיל לנצל היטב את החיים.
לשם כך ניתנו לנו ימי השובבי"ם הקדושים, "שבהם נוהגים הכשרים להתענות ולצעוק לה' יתברך בתפלות וסליחות", כלשונו של רבי נתן.
בפרשיות אלו אנו קוראים על ירידתו של עם ישראל לגלות מצריים וגאולתו משם, כאשר המניע העיקרי לגאולה היה ה"ויזעקו – ותעל שוועתם אל האלוקים". הצעקה היא שהולידה אצל עם ישראל את הדעת האמיתית להכיר מיהו הבורא והמשגיח, ובכוח זה הם יצאו מן הגלות.
פרשיות אלו שראשי תיבותיהן "שובבי"ם" כמו קוראים אל האדם את קריאת הלב: "שובו בנים שובבים", כלומר, שובו מחולי הנפש הזה של שקיעה בעולם דמיוני (משוגע מכונה 'שובב' בלשון המקרא), והתחילו גם אתם לקחת את התרופה היעילה של צעקה אל ה' כפי שעשו אבותינו במצרים.
הסגולה הטמונה בפרשיות אלו – שלפחות נכיר בכך שאנו חולים. זה עצמו כבר יביא להמשך תהליך הריפוי; וכהמשך דבריו של רבי נתן שם: "וכשיבין האדם בעצמו כל זאת, איך הוא שובב ומשוגע ממש, כי הולך אחרי שרירות לבו ואינו מסתכל על תכליתו הנצחי – בודאי יחוס על עצמו ויצעק הרבה לה'. ועל ידי זה יזכה להוליד הדעת, שעל ידי זה עיקר הגאולה בכלל ובפרט, בכל אדם ובכל זמן"
(ליקוטי הלכות, גילוח ה, ח)
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.