תורת רבינו הקדוש
ט׳ בכסלו תשע״ד
תורתו של רבינו הקדוש אינה אלא 'מרשם' על מה להתבודד… תורה שהלומד בה מושך אותה בתחנוניו ומקבל אותה מחדש מן השמים בקולות ובברקים, בזעקות ושוועות בשדות וביערות או בכל פינה מוצנעת שבה הוא מתפלל על מה שלמד למשל בעמוד היומי…
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו
לתחילת המחזור החדש של לימוד
הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן
תורתו של רבינו הקדוש אינה אלא 'מרשם' על מה להתבודד… תורה שהלומד בה מושך אותה בתחנוניו ומקבל אותה מחדש מן השמים בקולות ובברקים, בזעקות ושוועות בשדות וביערות או בכל פינה מוצנעת שבה הוא מתפלל על מה שלמד למשל בעמוד היומי…
זה הזמן המתאים להעלות על השולחן נושא ידוע אך נשכח: השימוש הנכון בתורותיו של רבינו הקדוש.
הספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' אינו איזה 'מאגר מידע רוחני' נפלא, אלא ספר חי הפועל את פעולתו על לומדיו ומאיר את אורו על נשמות העוסקים בו. ולכן יש גם לספר זה 'הוראות הפעלה'.
אחת ההוראות החשובות ביותר, אותה נתן רבינו הקדוש לכל הלומדים בספריו הוא:
"כשלומד או שומע איזה מאמר תורה מצדיק האמת, אזי יעשה מזה תפילה. דהיינו, לבקש ולהתחנן לפניו יתברך על כל מה שנאמר שם באותו המאמר: מתי יזכה גם הוא לבוא לכל זה, וכמה הוא רחוק מזה. ויבקש מאיתו יתברך, שיזכהו לבוא לכל הנאמר שם באותו המאמר" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, כה).
ואכן כשנוהגים כך, מתגלה האור המתוק, המוסר המופלא וההתעוררות העצומה הטמונים בין שיטי הספר הקדוש. כאשר העיד רבינו הקדוש ואמר: "המוסר של התורה שלי נפלא ועצום מאד. אילו היו אומרים זאת התורה בלשון אחר, בלשון מוסר, היה מעורר ומשבר את הלב מאד, כי כולה מוסר השכל, מוסר גדול ונורא מאד. על כן צריך ליזהר לקיים מה שהזהרתי אתכם לעשות מן התורה תפילה. כי תיכף כשמתחילין להכניס זאת התורה בתוך דברי התעוררות ושיחה של תפילה – בודאי תעורר ותשבר את לבו מאד!" (שיחות הר"ן, קצו).
* * *
עומק הדברים הוא:
הצורה האמיתית והמקורית בה אמור האדם לקבל תורה, הוא בהתעוררות מוקדמת מצידו, מה שנקרא 'אתערותא דלתתא'. כלומר, שיתעורר לכסוף ולהשתוקק לה', לזעוק ולצעוק, לנהום ולערוג אליו, עד אשר ישפיע לו ה' ברחמיו תורה מן השמים ויורהו את הדרך הישרה והנכונה.
כך נהגו האבות הקדושים והצדיקים הקדמונים "אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן יוסף דוד וכל הצדיקים הקדמונים, שעסקו בתפילה והתבודדות הרבה להתקרב להשם יתברך… והוכרחו לעסוק בתפילה הרבה כל האבות עד משה שזכה בריבוי תפילותיו בחינת 'תפילה למשה' – להמשיך תורה" (ליקוטי הלכות, ר"ח ה).
אנו קיבלנו את התורה מן המוכן בלי התעוררות מיוחדת מצידנו, ולכן אנו סובלים מה שסובלים. שכן כאשר התורה ניתנת בצורה כזאת, באתערותא דלעילא בלבד, נאחזים בה 'דינים'. כך קרה לישראל במדבר "שקלקלו הערב-רב והחטיאו גם את ישראל… עד שבא דוד המלך עליו השלום, שהוא משלים את השבעה רועים והוא היה שורש נשמת משיח, והוא התחיל לעורר זה הדרך לעשות מהתורות תפילות, שזהו בחינת תהלים.
"אבל עיקר הגמר יהיה בימי משיח, שאז יתחדש הדרך הזה לגמרי, ועל ידי הדרך זה לא נבוש ולא נכלם לעולם, כי איך שהוא נשוב לה' יתברך" (שם).
זוהי תורתו של רבינו הקדוש, תורה שאינה אלא 'מרשם' על מה להתבודד… תורה שהלומד בה מושך אותה בתחנוניו ומקבל אותה מחדש מן השמים בקולות ובברקים, בזעקות ושוועות בשדות וביערות או בכל פינה מוצנעת שבה הוא מתפלל על מה שלמד למשל בעמוד היומי…
במחזור הבא של העמוד היומי נדאג לקבל את הספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן ב"אתערותא דלתתא". נהפוך כל עמוד לשיחה של התבודדות:
"'אהה השם, מתי נזכה לזה? כי כל ימינו פורחים והולכים כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת וכחלום יעוף וכו', ואין לנו במה לתפסם ולהחזיקם שיהיו נשארים קיימים לנו שנחיה בהם לנצח, כי אם על ידי תפילה ותחנונים; והעיקר על פי הדרך הקדוש הזה, שהוא ישן וחדש מאד, שהוא 'לעשות מהתורות תפילות'" (עלים לתרופה, שעב).
גולשים צפו גם ב:

ר' הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

כד אתי יתרו…
אפילו אם יודע בעצמו שמעשיו מקולקלים הרבה וכבר נכשל במעשיו פעמים אין מספר, אף על פי כן זה היום הוא חדש לגמרי ויכול גם ממקומו שהוא שם להגדיל ולקדש שמו יתברך, אפילו הגרוע שבגרועים

כשעמלק מגייס את השכל
אכן, אסור לנו לכבוש את זעקת המלכות הנפולה, רק לתת לה פורקן בשדות וביערות! את הזעקה הזאת עלינו להשמיע בימים אלו שלפני פורים; את זעקתו של השכל הטרוד בכל הדברים הקטנוניים והשוליים, רק לא בהשגות…

משנכנס אדר
מרדכי הצדיק, שאורו מאיר בכל שנה ושנה בימי הפורים, מתהלך לפני אותם שנשו, נפלו והתרחקו מבורא עולם, המסתתר מהם, כביכול, והופך את אותן הסתרות לדעת, לתורה גבוהה ועליונה ועל ידי זה זוכים גם אותם אנשים…

טעם זקנים – לשה"ק – י"א
לצפיה ולהורדה: קונטרס "טעם זקנים", מאוצר שיחותיו הנפלאות של הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר ז"ל, בתרגום ללשון הקודש, קונטרס י"א: תורת רביה"ק, סיפורים מדורות עברו ומאוצרות אנ"ש שבאומן...

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

תתחיל עכשיו!
עבודת ה' אינה רק לאותם הרחוקים כבר מכל תאוות והבלי עולם הזה, אלא אדרבה אפילו למי שעדיין לא התחילו כלום בעבודת ה', שעליהם להתחיל מהארציות והגשמיות שבהם הם נמצאים

פורים, הלימוד הנצחי
פורים הוא הכל. הוא הגלות והוא הגאולה, הוא היאוש והוא התקוה, הוא הנפילה והוא הקימה. פורים הוא הזכרון והשכחה ו"ארור המן וברוך מרדכי", איך ממשיכים אותו הלאה, לכל ימות השנה?

למחות את עמלק שבלב
כל מה שאפשר לזכות לו בפורים, תלוי בדבר אחד: שלא נרפה, לא נתייאש, לא ניפול ולא נתקרר. רק נתעקש, נתפלל ונייחל תמיד, בכל מצב!

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…