תורה שנלמדת בהתקשרות לצדיק
כ׳ באדר א׳ תשע״ט
" 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' – היינו שהוא למדן בתורה, ועובד את ה', ועל ידי זה הוא מצייר אותיות התורה לטוב – אזי 'תורה יבקשו מפיהו', שאותיות התורה מבקשין לקבל נקודות ולהצטייר מפיו".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א, לא)
חכמינו הזהירו אותנו: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות – יבקשו תורה מפיהו; ואם לאו – אל יבקשו תורה מפיהו!" (חגיגה טו ע"ב). שכן לימוד התורה אינו ענין של חכמה גרידא, ולכן אי אפשר להסתפק בשמיעת שיעורים עמוקים מפי למדן מופלג. אלא צריכים לחפש רב הדומה למלאך ה' צבאות כדי לקבל תורה מפיו!
רק אז, כשהתורה נלמדת מפי אותו רב הדומה למלאך ה' צבאות, גורמת התורה לאדם להיות דבוק באמת בנותן התורה; רק אז, מבעירה התורה בלבו של הלומד אש של כיסופים וגעגועים להתקרב אל ה'. אחרת, אם ילמד את התורה מפי כל למדן, לא תביאהו התורה להיכן שהיא צריכה להביא, ולא תזכירהו התורה את אשר היא אמורה להזכיר לאדם…
ובכן, מי הוא אותו "מלאך ה' צבאות" אשר תורה יבקשו מפיהו? – רב שהוא גם למדן וגם צדיק. "כי מה שהוא למדן בתורה, הוא בחינת 'מלאך'; וצריך להידמות לקונו להיות חסיד במעשים טובים, וזה בחינות 'ה' צבאות'" (ליקוטי מוהר"ן, כאן). אבל מי שהוא רב רק מכוח למדנותו ויגיעתו בעמקי הסברות, ואין יראתו קודמת לחכמתו – אל יבקשו תורה מפיהו, ו"הוא בחינות 'אחר שקיצץ בנטיעות', על ידי שסבר שמלאך מט"ט בעצמו הוא רשות חס ושלום. אך באמת, מט"ט בעצמו, בלי הקדוש ברוך הוא, אינו כלום ואין לו שום רשות. כך התורה, בלא מעשים טובים אינה כלום; אדרבא – לא זכה כו'".
אותיות התורה הקדושה, צריכות להתנקד בנקודות הכס"ף… הכיסופים והגעגועים הם אלו שמתניעים את אותיות התורה שיפעלו את פעולתן הרצויה על הלומד אותן; וכשלומדים אותן מפי רב שאינו משלב את ה"מלאך" יחד עם "ה' צבאות", את ה"למדן" עם ה"צדיק" – אין התורה הנלמדת מתנקדת בניקודה הנכון, ואינה מעוררת באדם כיסופים וגעגועים אל ה' כלל. רק כאשר התורה נלמדת מפי רב הדומה למלאך ה' צבאות, אשר אצלו הלמדנות והצדקות קשורות 'בחד קטירא', בקשר בל ייפרד, אז מצטיירת התורה בציורה הנכון ומתנקדת בניקודה הנכון.
* * *
גם אם לא מצאנו עדיין בפועל את ישיבתו של אותו רב הדומה למלאך ה' צבאות, עלינו להתקשר על כל פנים בלימודנו לאותו צדיק האמת הדומה למלאך ה' צבאות, כך שבכוח ההתקשרות אליו יתוקן לימודנו ויתנקד בניקוד הראוי.
"ועל כן צריך כל למדן לפשפש במעשיו, ולהסתכל בעצמו אם הוא נקי מן החטא, ואם הוא קדוש בשמירת הברית כראוי. ואם יודע בעצמו שעדיין לא הגיע לזה, מכל שכן אם הוא רחוק מתיקון זה כמו שהוא רחוק, כמו שמצוי עכשיו בעוונותינו הרבים – צריך לידע שעדיין אין לתורתו שלימות כי אם על ידי הצדיק הגדול הקדוש באמת בקדושת הברית בשלימות, שכשמקשרין עצמם אליו, אזי נכלל 'למדן' ו'צדיק', ואז יכול להתתקן על ידו, שיזכה לכיסופין טובים ולצייר אותיות התורה לטוב על ידו. ועל כן צריך כל אחד לחפש ולבקש מאד אחר רבי אמיתי כזה, שזהו בחינת 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו'" (ליקוטי הלכות, הודאה ה, ז).
כשהתורה שלנו תילמד מתוך התקשרות לצדיק – יביא אותנו הלימוד לכיסופים וגעגועים לה' יתברך!
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.
גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…
בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…
מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…
גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)
להסתכל לשמים
פעם שאל רבי נחמן אדם אחד: "הסתכלת היום על השמים?". שאלה זו מכוונת לכולנו - האם אנחנו מכירים במוגבלות של עצמנו? האם אנחנו מוכנים לעזוב את גאוותנו המדומה? אם כן, נוכל להתפלל בצורה הטבעית ביותר,…
להיות צדיק ולמדן
היהדות האמיתית מורכבת משני חלקים: צדקות ולמדנות, כשכל אחד מהם הכרחי. "כי אם אינו למדן, אמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'ולא עם הארץ חסיד'; ולמדן בלבד, בוודאי אינו כלום, כי אפשר להיות למדן ורשע גמור. ו'לא…
לקרב ולא לרחק!
ליצני הדור בדורו של אברהם אבינו אמרו 'מאבימלך נתעברה שרה'. מה עשה הקדוש ברוך הוא? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל 'אברהם הוליד את יצחק'. וכאז כן עתה; גם היום טוענים ליצני…
"אם יתן – יתן"…
אם בגישתנו לתפילה נצטייד בתובנה שאנו מבקשים רק מתנת חינם מאת הבורא - כבר לא נבדוק כל פעם אם תפילתנו נענתה, או אם 'תוגמלנו' על המאמץ שהשקענו בה, אלא נתחנן ונוסיף ונתחנן; אולי יחוס, אולי…
"עד שיגמור הצדיק"
יש צדיקים עליונים ונשגבים מאד שיש בכוחם לחדור אל לב ליבה של הטומאה ולהוציא מפיה את "כל הקדושות של הדעת והרחמנות והתפילות שבלעה" "ולא די שהוא (כח הטומאה) מקיא ומוציא כל הקדושה שבלע אלא גם…
כשהשקר מודה…
כשהשקר מודה על האמת, מקבלת הנפש תעצומות לעבוד את השם במסירות נפש. זהו המפתח העיקרי להתקרבות אל הקדושה ולהתקשרות עם השי"ת. בפסוקים 'שמע' ו'ברוך שם' מרוכזת עיקר נקודת מסירות הנפש. הפסוקים הללו מכילים את בהירות…






