חכמינו הזהירו אותנו: "אם דומה הרב למלאך ה' צבאות – יבקשו תורה מפיהו; ואם לאו – אל יבקשו תורה מפיהו!" (חגיגה טו ע"ב). שכן לימוד התורה אינו ענין של חכמה גרידא, ולכן אי אפשר להסתפק בשמיעת שיעורים עמוקים מפי למדן מופלג. אלא צריכים לחפש רב הדומה למלאך ה' צבאות כדי לקבל תורה מפיו!

רק אז, כשהתורה נלמדת מפי אותו רב הדומה למלאך ה' צבאות, גורמת התורה לאדם להיות דבוק באמת בנותן התורה; רק אז, מבעירה התורה בלבו של הלומד אש של כיסופים וגעגועים להתקרב אל ה'. אחרת, אם ילמד את התורה מפי כל למדן, לא תביאהו התורה להיכן שהיא צריכה להביא, ולא תזכירהו התורה את אשר היא אמורה להזכיר לאדם…

ובכן, מי הוא אותו "מלאך ה' צבאות" אשר תורה יבקשו מפיהו? – רב שהוא גם למדן וגם צדיק. "כי מה שהוא למדן בתורה, הוא בחינת 'מלאך'; וצריך להידמות לקונו להיות חסיד במעשים טובים, וזה בחינות 'ה' צבאות'" (ליקוטי מוהר"ן, כאן). אבל מי שהוא רב רק מכוח למדנותו ויגיעתו בעמקי הסברות, ואין יראתו קודמת לחכמתו – אל יבקשו תורה מפיהו, ו"הוא בחינות 'אחר שקיצץ בנטיעות', על ידי שסבר שמלאך מט"ט בעצמו הוא רשות חס ושלום. אך באמת, מט"ט בעצמו, בלי הקדוש ברוך הוא, אינו כלום ואין לו שום רשות. כך התורה, בלא מעשים טובים אינה כלום; אדרבא – לא זכה כו'".

אותיות התורה הקדושה, צריכות להתנקד בנקודות הכס"ף… הכיסופים והגעגועים הם אלו שמתניעים את אותיות התורה שיפעלו את פעולתן הרצויה על הלומד אותן; וכשלומדים אותן מפי רב שאינו משלב את ה"מלאך" יחד עם "ה' צבאות", את ה"למדן" עם ה"צדיק" – אין התורה הנלמדת מתנקדת בניקודה הנכון, ואינה מעוררת באדם כיסופים וגעגועים אל ה' כלל. רק כאשר התורה נלמדת מפי רב הדומה למלאך ה' צבאות, אשר אצלו הלמדנות והצדקות קשורות 'בחד קטירא', בקשר בל ייפרד, אז מצטיירת התורה בציורה הנכון ומתנקדת בניקודה הנכון.

* * *

גם אם לא מצאנו עדיין בפועל את ישיבתו של אותו רב הדומה למלאך ה' צבאות, עלינו להתקשר על כל פנים בלימודנו לאותו צדיק האמת הדומה למלאך ה' צבאות, כך שבכוח ההתקשרות אליו יתוקן לימודנו ויתנקד בניקוד הראוי.

"ועל כן צריך כל למדן לפשפש במעשיו, ולהסתכל בעצמו אם הוא נקי מן החטא, ואם הוא קדוש בשמירת הברית כראוי. ואם יודע בעצמו שעדיין לא הגיע לזה, מכל שכן אם הוא רחוק מתיקון זה כמו שהוא רחוק, כמו שמצוי עכשיו בעוונותינו הרבים – צריך לידע שעדיין אין לתורתו שלימות כי אם על ידי הצדיק הגדול הקדוש באמת בקדושת הברית בשלימות, שכשמקשרין עצמם אליו, אזי נכלל 'למדן' ו'צדיק', ואז יכול להתתקן על ידו, שיזכה לכיסופין טובים ולצייר אותיות התורה לטוב על ידו. ועל כן צריך כל אחד לחפש ולבקש מאד אחר רבי אמיתי כזה, שזהו בחינת 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו'" (ליקוטי הלכות, הודאה ה, ז).

כשהתורה שלנו תילמד מתוך התקשרות לצדיק – יביא אותנו הלימוד לכיסופים וגעגועים לה' יתברך!