ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > תִשָכח או לא?

תִשָכח או לא?

ט״ו באייר תשע״ג

את הכוח לחפש את ה' בכל מצב, מחדיר הצדיק – שהוא משורש נשמת רשב"י – הוא מלמד אותנו לזעוק תמיד, אפילו בעת ירידה הכי גדולה: "איה מקום כבודו", ובכך הופכות הירידות לעליות. ההסתרות והנפילות הופכות להיות דלק למנוע-החיפוש התמידי… כך שלא די ששכחת התורה איננה מפילה אותנו, אלא היא זו שמביאה לנו את גאולת הנפש, שהרי היא זאת שגורמת לחפש ולבקש… (לג בעומר)

האם בשנת תשע"ג תישכח התורה מישראל או לא? – על כך נסוב הוויכוח של רבי שמעון בר יוחאי עם חכמינו לפני כאלפיים שנה, בכרם ביבנה.

חכמינו אמרו: "עתידה תורה שתשתכח מישראל", אך רבי שמעון בר יוחאי טען לעומתם: "חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר 'כי לא תשכח מפי זרעו' " (שבת קלח ע"ב).

מה היה בעצם הוויכוח בין רבי שמעון לשאר החכמים? האם לא ראה רבי שמעון בר יוחאי את הדור המסכן שלנו; דור שהפרסומאים העיתונאים והמצליחנים מובילים אותו כצאן לטבח, והתורה זנוחה ושכוחה?

אומר על כך מוהרנ"ת: גם רבי שמעון ראה את אשר ראו חכמים; הוא ראה גם ראה את השכחה ואטימות הלב האיומה השוררת בדורנו. אך הוא ידע גם דבר נוסף: יש לו סוד לגלות, וכשהסוד הזה יתגלה, לא תשתכח תורה מישראל.

רבי שמעון בר יוחאי הוא זה שגילה את רזי התורה, הנובעים ממקום עליון שנקרא 'איה', זהו הכח שיש לנו "לחפש ולבקש אותו יתברך אפילו בתכלית גלות הנפש, אפילו אם נתרחקנו מכבודו מאד" (ליקוטי הלכות, גביית חוב מהיתומים ג, יט).

מעתה, צודקים החכמים, אך צודק גם רבי שמעון. "כי אף על פי שתישכח – לא תשתכח. כי כשנופלין, חס ושלום, לבחינת מקומות המטונפים הרחוקים מכבודו יתברך, זה בחינת שכחת התורה שהיא כבודו. אבל אף על פי כן, על ידי שמחפשין ודורשין גם שם את ה' יתברך ושואלין 'איה, איפה', על ידי זה זוכין לחזור לה' יתברך בתכלית העליה" (שם).

את הכוח הזה לחפש את ה' בכל מצב, מחדיר הצדיק – שהוא משורש נשמת רשב"י – הוא מלמד אותנו לזעוק תמיד, אפילו בעת ירידה הכי גדולה: "איה מקום כבודו", ובכך הופכות הירידות לעליות. ההסתרות והנפילות הופכות להיות דלק למנוע-החיפוש התמידי… כך שלא די ששכחת התורה איננה מפילה אותנו, אלא היא זו שמביאה לנו את גאולת הנפש, שהרי היא זאת שגורמת לחפש ולבקש… (שם)

* * *

זהו בדיוק המצב – העגום מחד והנפלא מאידך – של דורנו המיוחד, דור אחרית הימים: מצד אחד, כולו ספוג שכחה איומה, ומאידך כולו כיסופים וגעגועים.

וכפי שמטיב לתאר זאת מוהרנ"ת בתפילתו המיוחדת ליום ל"ג בעומר: "והנה בתוקף סוף הגלות המר הזה, וכבר התחיל להתנוצץ התנוצצות משיח… ועמך בית ישראל משתוקקים ומתגעגעים מאד להשם יתברך, והכל חפצים ליראה את שמך בהשתוקקות נמרץ ונפלא אשר לא הייתה כזאת מימי קדם… אבל אף על פי כן, גם גודל ריחוקנו ממך בעתים הללו, הוא גם כן בלי שיעור… אשר אי אפשר לבאר ולספר גודל התגרות הבעל דבר אשר התגרה בנו מאד, עד אשר הפיל אותנו מאד".

כי אכן, דורנו הוא דור אחרית הימים, הדור שאמור לגלות – בכח חיפושיו התמידיים – את האור הגנוז שממתין עלינו כבר קרוב ל-6000 שנה.

"ועיקר תוקף ואריכות גלותנו הוא רק בשביל זה, כדי שנבקש ונחפש 'איה מקום כבודו'. כי אנו צריכין עכשיו לעלות לעליה גדולה, לזכות לגאולה האחרונה, שאז יעלו ישראל בתכלית העליה, על כן התגבר הגלות מאד באריכות גדול, עד אשר כל אחד שואל 'איה הבטחתו ועד מתי קץ הפלאות'. ועל ידי שנזכה לחפש ולבקש את כבודו [של ה'] היטב, נזכה לתכלית העליה שהוא בחינת 'איה', שאז תהיה הגאולה השלימה" (ליקוטי הלכות, שם, טו).

* * *

את הכוח הזה אנו עולים מירונה לקבל. שכן רק רבי שמעון וכמוהו יחידי הדורות, יכולים לתת לנו את הכח לחפש תמיד את ה', יהיה מה שיהיה.

"כי לולא זכות הצדיק אמת, לא היה לנו כח אפילו לחפש ולבקש כלל, וחס ושלום היו נטבעין, ולא היה תקומה, חס ושלום, להנופלים ונתרחקו מן הקדושה. ובפרט עכשיו, שיש בני אדם שנפלו מאד לחטאים ועבירות גמורות, רחמנא ליצלן – ומהיכן היו מקבלין חיות וכח להתעורר עוד לבקש ולחפש כבודו יתברך ולשוב אליו? בוודאי, חס ושלום, היה אובד תקוותם חלילה! אך באמת, על ידי כח הצדיקי אמת, רבי שמעון בן יוחאי וחבריו, שזכו לבחינת 'איה', על ידי זה יש כח לכל הנופלים, אפילו למקומות המטונפים, שיחפשו 'איה', עד שיעלו בתכלית העליה לבחינת 'איה', מאחר שכבר היו צדיקים אמתיים שזכו לבחינת איה, שהוא סתרי תורה" (שם).

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support