"שקלים" – נס פורים מתחיל
י״ד באדר א׳ תשע״ט
מחצית השקל רומז שכל אחד מאתנו הוא חצי! אני אמור לאהוב את הזולת, לא רק מצד שזה 'ידידותי לסביבה', אלא משום שבלעדי זה אני חסר. השלימות שלי תלויה באהבתי והתחברותי עם שאר אחיי היהודים.
"…כי עכשיו ההתחלה של הגאולה ותיקון כל העולמות הוא מפורים. והתחלת הנס והשמחה של פורים אנו מתחילין מפרשת שקלים, כי עיקר הנס של פורים היה על ידי השקלים שנותנין ישראל" (ליקוטי הלכות, ברכת הריח ד, כה).
בימים ההם, זמם המן להשמיד אותנו, ואף העביר עשרת אלפים כיכר כסף לאוצר המלך לצורך ההשמדה. ומכיוון ש"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו" (מגילה יג ע"ב), והשקלים שנותנים עם ישראל מדי שנה, עמדו נגד עשרת אלפי כיכרי הכסף של המן וביטלו את הגזירה.
גם בזמן הזה, זומם אויבנו הרוחני להשמידנו גשמית ורוחנית, ולחוקק חוקי אוון; ומה שעומד נגדו הוא סוד השקלים; ככל שנרבה להפנים וליישם את סוד השקלים, כך נזכה לנס פורים אישי, ונינצל מידיו של הצר הצורר.
* * *
מהו סוד מחצית השקל? רבות מדובר על כך ב"ליקוטי הלכות". והרי אחד מהחידושים הבולטים:
מחצית השקל רומז שכל אחד מאתנו הוא חצי! אני אמור לאהוב את הזולת, לא רק מצד שזה 'ידידותי לסביבה', אלא משום שבלעדי זה אני חסר. השלימות שלי תלויה באהבתי והתחברותי עם שאר אחיי היהודים.
זה סוד השקלים, "שכל אחד נותן מחצית השקל, 'מחצית' דייקא, שמרמז, שכל אחד מישראל צריך לחברו, שחברו ישלימו" (ליקוטי הלכות, חזקת קרקעות ב, כה). רק כך מכניעים את המן שקורא לעמנו "עם מפוזר ומפורד". ככל שנפנים את הרגשת ה'חצי', כך נינצל מידיו של אותו צורר.
"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל"; בין אם מדובר בעשיר גשמי ורוחני, ובין אם מדובר בדלפון שמלבד יהדותו אינו יכול להצביע על רכוש רוחני כלשהו – הכל שווים בתרומתם לה'. שכן, גם אם אני עשיר גדול והוא עני מרוד, הרי שבסופו של דבר, שנינו 'חצאים', ורק בהתחברותנו יושלם הפאזל הנפלא.
* * *
עומק הדברים הוא:
"אתה אחד ושמך אחד" – אנו אומרים בתפילת המנחה של שבת קודש – "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". לאמור, שכשם שהקדוש ברוך הוא "אחדות פשוט", כך עם ישראל הוא "אחדות פשוט". עם ישראל אינו מורכב מאנשים בודדים רבים, אלא כולו קומה אחת שלימה.
וכשם שהבריאה – המורכבת מפרטים וחלקים רבים ושונים כל כך – נבראה כולה בידי האחד הפשוט, כשכל פרטיה וחלקיה השונים ומשונים אינם אלא גילויים שונים של האחד יחיד ומיוחד – כך גם העם היהודי – כולו אחד, וכל בניו השונים זה מזה, אינם אלא גילויים וביטויים שונים של התגלות מלכות ה' בעולם על ידי עמו ישראל.
בכוונה תחילה ברא ה' את בני עמו, שיהיו בדעות שונות זה מזה, כדי שכל אחד יתרום את חלקו המיוחד והבלעדי בגילוי מלכות ה' בעולם; זה בתורתו, זה בתפילתו, זה בחסדיו, זה בדיבורו וזה בשתיקתו; זה בעניותו וזה בעשירותו, וכן הלאה. ולכן, רק כשכל פרט ופרט מאותה קומה אחת ויחידה ירגיש כ"מחצית", תושלם כוונת הבורא בבריאתו ועמו, ותתגלה בשלימות אחדותו יתברך.
"ועל כן נצטוו לתת מחצית השקל דייקא, להורות שכל אחד מישראל אין לו שלימות, כי אם על ידי חברו. כי עיקר התיקון – שיוכללו כולם זה בזה באהבה ואחדות; וכל אחד הוא בחינת 'מחצית', עד שנכלל בחברו וחברו בחברו, עד שנכללין כולם בריבוי שינוי דעתם באחדות הפשוט, שזה יקר מאד אצל ה' יתברך" (ליקוטי הלכות, פריקה וטעינה ד, לז).
* * *
ומי שעושה זאת, הוא צדיק האמת, מרדכי הצדיק, ש "דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו", ומחבר את העם המפוזר והמפורד. הוא מוציא מלבם את הקנאה והשנאה, ומלמד לכל אחד מהם מה תפקידו המיוחד בגילוי האחדות הפשוט.
הצדיק המנהיג נקרא בתורה "איש אשר רוח בו" (במדבר כז) – "שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד" (רש"י), שכן, הוא זה שמלמד את כל אחד ואחד מאתנו כיצד למצוא את תפקידו המיוחד, בכל מצב וזמן, ולא לפזול בקנאה אל חלקו של השני.
בכך הוא נלחם עם עמלק שמזנב אחר הנחשלים שנפלטו מענני הכבוד. שכן, הוא מלמד אותנו שגם אם נפלנו למקום שנפלנו, ונפלטנו מתוך הקדושה – נועד גם לנו תפקיד של התחזקות, עקשנות וסבלנות.
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.