אנו עומדים כבר מספר ימים לאחר שקבלנו את התורה, ועלינו לשים לב שלא נארוז את התורה לאחר החג כשם שאורזים את כלי הפסח ואת דפנות הסוכה לאחר החג…

בשבוע זה בו אנו קוראים פרשת 'נשא את ראש בני ישראל', התורה מצווה אותנו לספור כל יהודי, עלינו להרים את ראשנו, להתחיל להבין שהשכינה שורה על כל יהודי, גם כאשר הטרדות שעוברים עלינו גורמים לנו שאנו לא רואים בעצמנו משהו טוב. אפילו שאיננו מוצאים שום שייכות לתורה, והיום עובר עלינו לכאורה בלי לעשות כלום, וגם אם אנו כבר כן עושים משהו טוב, עדיין יושבת לה ההרגשה בלב שאיננו מצליחים לשמח את ה', בכל זאת יש לזכור ולהפנים: קיבלנו את התורה! ומעתה צריך למצוא עצה איך להחזיק בה בכל מצב, אור התורה לא אבד מאתנו, צריכים רק לשאת ראשנו ולהבין שהשכינה שורה עלינו.

תשאל: איך שייך להרים את הראש כאשר המציאות שלנו סותרת את התורה, למרבה הצער, ועדיין איננו מושלמים בקיום התורה?

התשובה היא, שיש מלאך של חסד ומיכאל שמו, שהוא עוסק תמיד ללמד זכות על ישראל, להעלות את ריח הקרבנות למעלה, וממנו שורש קדושת המזבח בזמן שהיה בית המקדש קיים, וזה עיקר התענוג של השי"ת, ובלימוד הזכות, משתתפים עמו גם הצדיקים להעלות למעלה כל הטוב של ישראל כעין עבודת המזבח.

ואיך הם מלמדים זכות? על ידי שהם מוצאים בנו 'שערות' של נקודות טובות – חלקיקים קטנים של גילוי מלכות ה'. ואף ששערות אלו הם דקות וקטנות עד למאוד, בכל זאת אין הם הולכים לריק, אלא המלאכים והצדיקים מעלים אותם למעלה ומעוררים את הרחמים של השי"ת, להשפיעם למטה אלינו.

סוד נפלא מובא בזוה"ק: השי"ת הוא מלא רחמים לאין שיעור, עד שאין העולם הזה, המצומצם, יכול לסבלו, ואין שום דרך להאיר, להמשיך את הרחמים והאור, לתוך העולם רק על ידי המשכת 'צינורות' דקים ו'שערות' של מידות הרחמים, ולכן הרחמים מכונים בשם 'צמר', כי צריך להמשיך, כביכול, חוטי 'צמר' לתוך ה'מצר'. בשערות נמצא שורש היסוד שה' מסתכל עלינו ברחמים גדולים.

על פי זה נוכל להבין מהו כל הענין של לימוד זכות. כי אדרבא, ככל שהעולם בכלליות 'מתגשם' יותר בירידת הדורות, וככל שאנו בפרטיות נופלים ומתרחקים יותר ויותר מאור ה', הרי שאז כל שערה של מצווה, וכל תנועה קטנה שאנו מושכים עצמנו מרע לטוב, וכל שניה שאנו מפסיקים את העצבות בשערה של חיזוק, ממשיכים עלינו כנגדם עוד המשכת שערה של מידות הרחמים. כי הדרך בה יכולה מידת הרחמים לחדור לתוך חלל של דין וצמצום של אור, הוא רק באופן של המשכת שערות.

ולכן – ראה זה פלא – ישנם בתורה הרבה מצוות התלויות בחוטים ושערות, כמו זקן ופאות, ציצית, ראשית הגז ועוד. אשר באמת במצוות אלו מתגלה לנו ביותר איך נוכל להרים את עצמנו תמיד, כי מצוות אלו מגלים לנו איך שייך להמשיך עלינו אור ה' דרך אותם החוטים והשערות, וכך נתחזק להאמין בכל מצוה של התורה, ועל ידי זה לא נעזוב את התורה. וכפי שנתחזק בזה כך נזכה יותר ויותר, להמשיך עלינו מידות הרחמים ולהיות דבוקים בהשי"ת.

אחי היקר, הבה ונחדש כוחינו, בל נשכח את חג השבועות, בל ניתן עצמנו להתבלבל ממה שאנו רואים את עצמנו מנותקים. אדרבא, נבין שאנו חיים בעולם מצומצם, בלי הרבה אור, ועלינו להמשיך אור דרך צינורות ושערות. נחטוף הרבה חוטים דקים של זכויות, נאמין בהם, נסתכל על כל מצוה כעוד חוט של מדות הרחמים החודרת ובוקעת את המסך של מידת הדין והצמצום, ובזה נמשיך על עצמנו את אור חג השבועות לכל ימות השנה.

חזק ואמץ