שנה חדשה אצל הצדיק
י״ד באב תשע״ט
כשממשמשים ובאים ימי ראש השנה, עלינו לקום ולנסוע אל אותו צדיק. "כי במקום מנוחת הצדיקים, שם כלולים כל המקומות של כל אחד ואחד. כי במקום מנוחתו, שם נמשך קדושת הכיסא כבוד שהוא נחלתם, כמו שכתוב 'וכיסא כבוד ינחילם'….
רק אצל הצדיק נוכל להתחיל שנה חדשה
"מי שאוחז בבחינת 'כסא הכבוד', בבחינת 'שרשי הנשמות', הוא.. בחינת 'מקומו של עולם', בבחינת 'וכסא כבוד ינחילם'.
"כי 'לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל'. דהיינו, על ידי בחינת כסא הכבוד, שרשי הנשמות – על ידי זה הוא מקומו של עולם, בחינת: 'וישת עליהם תבל'. ועל כן הוא יכול לעשות ראש השנה".
(ליקוטי מוהר"ן ח"ב, א)
כולנו הגענו ממקום אחד – מתחת כיסא הכבוד. אך אין אחד מאתנו דומה לחברו; כל אחד והמסלול שלו, כל אחד עם התפקיד המיוחד שלו.
"כי כל אדם לפי שורש נשמתו, יש לו דרך מיוחד ועבודה מיוחדת שצריך לו לילך דייקא באותו הדרך, ועל ידי זה יזכה לשוב להשם יתברך. ולאו כל אדם זוכה למצוא דרכו המיוחד לו לפי שורש נשמתו לשוב בו להשם יתברך. ועל זה צעק דוד המלך עליו השלום: 'במה יזכה נער את ארחו [דייקא] לשמור כדבריך' " (השתפכות הנפש, א).
אפילו הצדיקים הגדולים, תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, על אף היותם כולם תלמידים של רבי אחד, לא היו דומים אחד לחברו; "וכמו שהאריך רבנו זכרונו לברכה לספר ולהפליג בגודל החילוקים בין הצדיקים הגדולים שהיו סמוכים לזמננו, שכולם הם מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד זצוק"ל, והיה שלום גדול ביניהם, ואף על פי כן היו מחולקים מאד בדרכיהם; שזה היה נוסע על המדינה ודרש ברבים, וזה ישב בביתו; זה האריך מאד בתפילה והתפלל לפני התיבה בצעקות והתלהבות גדול, וזה התפלל בלחש עם הציבור כדרך ההמון; וזה הירבה בתורה יותר, וזה הירבה בצדקות ופדיון שבויים. וכיוצא בזה שינויים רבים לאין מספר, אף על פי שכולם ינקו מרב אחד. כי אי אפשר שיהיו כולם שוין. כי כל אחד עובד את ה' כפי מידתו וכפי שורש נשמתו" (ליקוטי הלכות, שומר שכר ב, י).
* * *
אמנם, החטאים גורמים לנו לאבד את הכיוון, "ומחמת ריבוי עוונותינו… נתבלבלו כל המקומות והדרכים, עד שקשה למצוא הדרך לשוב אליו יתברך… כי מריבוי עוונותינו קשה לנו מאד למצוא מקומנו, לידע איך לשוב אל המקום אשר נחצבנו משם" (ליקוטי הלכות, ערלה ד, ו).
לכן גם קשה לנו כל כך לשוב בתשובה; אנו רוצים לשוב, אך אין אנו יודעים מהיכן להתחיל ומה בדיוק לעשות. גם בהגיענו לראש השנה, היום בו אנו אמורים להתחיל שנה חדשה של עבודת ה', קשה לנו לדעת מהיכן להתחיל.
רק צדיק האמת, שורש נשמות ישראל, הוא זה שיודע את מקומו ודרכו של כל יהודי ויהודי. "ואני יודע ומאמין באמת" – כותב מוהרנ"ת במכתב לבנו – "שאדוננו מורנו ורבנו יודע היטב בכלליות ובפרטיות כל מה שנעשה עם כל הנפשות בכל דור ודור, מיום ברוא אלקים אדם על הארץ עד הנה ועד הסוף האחרון, ויודע כל התיקונים של כל אחד ואחד. וכל הידיעות הללו הם אצלו דבר קטן, כי השיג השגות אלוקות שאי אפשר לתפוס במחשבה כלל" (עלים לתרופה). "והיה יודע לתת תיקונים לכל אחד ואחד כפי שורש נשמתו" (שיחות הר"ן, קפה).
"על כן, עיקר תיקון התשובה אי אפשר להתחיל כי אם על ידי הצדיקים אמתיים שהם אוחזים בכיסא הכבוד, דהיינו בשרשי נשמות ישראל, כי הם בבחינת 'מקומו של עולם' ויודעים מקום כל אחד ואחד מתחילה ועד סוף".
לפיכך, כשממשמשים ובאים ימי ראש השנה, עלינו לקום ולנסוע אל אותו צדיק. "כי במקום מנוחת הצדיקים, שם כלולים כל המקומות של כל אחד ואחד. כי במקום מנוחתו, שם נמשך קדושת הכיסא כבוד שהוא נחלתם, כמו שכתוב 'וכיסא כבוד ינחילם'. ועל כן, שם הוא בחינת 'מקומו של עולם' ויכול כל אחד למצוא שם את מקומו ולשוב לה' יתברך" (שם, ח).
באומן, בראש השנה – נמצא את מקומנו הנכון, ונוכל להתחיל שנה חדשה!
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.