שמחת הקיום
כ״ה בניסן תשע״ט
במהלך היום-יום תחושת החיות, על פי רוב, איננה בנמצא. אם נתבונן לאחור על דברים רבים שציפיות רבות קדמו להם, כאשר הופיעו לראשונה בחיינו חשנו בהם עומק כה גדול של חיות. ועם הזמן? הם הפכו לדבר פשוט וכמעט לחסר ערך בקיומו. (משיבת נפש)
"ויספו ענוים בה' שמחה, ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו"
(ישעיהו כט, יט)
בפעם הקודמת ראינו את הקשר שבין ענווה ושמחה. כל פתח לרוחניות חייב להתחיל בענווה, משום שעל ידי כך ניתן לצאת מההסתכלות הגשמית על מצוות, שעולות על כל גבול גשמי. חז"ל אומרים שבשל כך עם ישראל הוא הנבחר לעשיית רצון ה' בעולם, מאחר ובו נמצאת תכונה זו כחלק ממהותו: הענווה. "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם, כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ח) ומבארים חז"ל: "כי אתם המעט – ממעטים עצמכם לפני" (חולין דף פט ע"א). המוכנות לרוחניות מתחילה בענווה, שבה נמצאת ההבנה הבסיסית ביותר שאנו עוסקים בדבר הרבה יותר גבוה מהמציאות שלנו. כל זמן שיש לאדם גאווה, היא מחשיכה על אור המצוות הרוחני, ומגשם הוא את מצוותיו. היום נלמד על דבר אחר עליו הגאווה מחשיכה: הרגשת החיות.
במהלך היום-יום, תחושת החיות, על פי רוב, איננה בנמצא. כל דבר שהופך לרגיל, כמעט מאבד את רוב משמעותו. אם נתבונן לאחור על דברים רבים שציפיות רבות קדמו לו, כאשר הופיעו לראשונה בחיינו, חשנו בהם עומק כה גדול של חיות. ועם הזמן? הם הפכו לדבר פשוט וכמעט לחסר ערך בקיומו. העדרו אולי יגרום לנו מועקה, אך מציאותו אינה מורגשת. מהי סיבת הדבר? רבי נתן מבאר, כי הסיבה לכך היא הגאווה. נקדים לדבריו את דברי התוספות יום-טוב, בשם הר"ן (סוטה פרק ט, אות נב): כל תאווה להשגת דבר מה בתוך הקטגוריה של 'עולם-הזה', שורשה בגאווה. כלומר, הגאווה מתבטאת דווקא בענייני עולם-הזה. המאפיין הבסיסי של העולם הזה נמצא בשמו: 'זה'. על הכל ניתן להצביע ולהגדיר, ומעל הכל, הרצון לעולם שכזה לא מתייחס בדווקא למהות התוכן, כי אם לכמות התוכן. הכל נמדד ב'זה'. אם כן, זוהי מהות הגאווה – להשיג. להיות. לא משנה כמה הדבר הוסיף לאישיותי, אלא העיקר – הייתי שם, עשיתי את זה. הגאווה מחפשת דברים להשיג, כי מבחינתה השגת דבר היא משימה, שביצועה יקנה לנו מעמד גבוה. אם מתייחסים לדברים כעוד נתון ברשימה, בוודאי שהם ייהפכו לחסרי-ערך מצד עצמם. נקלוט את העומק הנורא שבכך: לאחר שהדבר מושג, אבד כל ערכו, שכן כל ערכו עבורנו היה הגדלת וניפוח אישיותנו על ידי השגתו. אם בראשונה תופיע התחושה של 'הנה, השגנו משהו, הצלחנו לממש את מה שרצינו'. כעבור הזמן, תחושה זו תיעלם בטענה הפשוטה: 'איזו מין גדולה היא להתפאר על הצלחות העבר? קדימה, לך לאתגר הבא. תגיע לשיאים חדשים'. אם נסכם מהלך חיים אומלל זה: ביטאת חיות – איבדת את החיות. או בלשון שלמה המלך: "ואחריתה שמחה – תוגה" (משלי יד). אחרית דרך הרשעים תמיד תצא בסופו של דבר – שמחה ועצב.
והנה, אם צורת החיים מסתובבת סביב השגה, דברים המונחים בהישג היד לא יתנו שום תחושה של חיות. לעומת חיים שכאלו, הענווים תמיד יחושו בכל דבר את החיות המתחדשת של חסדי ה'. בהכרה אמיתית של חסדי ה', המלווים אותנו בכל עת, ניתן לשמוח בכל דבר הניתן לנו, אף אם גשמי הוא, אך בוודאי שלא במהותו – שאינה אלא צורך – כי אם בהתגלות חסדי ה', בקיום שהוא מעניק לנו בכל פעם מחדש. מי שחי בצורה כזאת, תמיד יחוש את קיומו בצורה מחודשת. מי שירגיש את חיותו המתחדשת על ידי חסדי ה', אי אפשר שלא ישמח. וכך כותב רבי נתן: "אבל שמחת הצדיקים הוא על ידי קטנות וענוה דייקא, שהם קטנים בעיניהם כל כך שכל מה שמקבלים מהשם יתברך הם שמחים בו. ואפילו שכשיש להם ייסורים ועניות חס ושלום, הם שמחים בייסורים ומודים להשם יתברך בין בטיבו בין בעקו [בין בטוב בין ברע], חס ושלום, והם שמחים בחלקם תמיד, כי יודעים שגם זה המעט הוא חסד חינם מאתו יתברך".
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.