שמחה בעת נפילה
כ״ו בניסן תשע״ט
בכל פעם שמתעורר בנו רצון טוב, עלינו לדעת כי הוא לא נמצא בנו בצורה חיצונית. הוא תמיד מתגלה כעצם מהותנו. בכל קרבת אלוקים חשים כי "קירבת אלוקים לי טוב", וכאשר שופכים מעט אור על המציאות, זוכים לגלות מי אנחנו ומהם באמת שאיפותינו ורצונותינו. (משיבת נפש)
צריך להיות תמיד בשמחה ולעבוד ה' בשמחה. ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו, צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת, כמו שאנו רואים, שכמה סומים מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא, ומאמינים בו והולכים אחריו. וגם הסומא מאמין למקלו שהולך אחר מקלו, אף שאינו רואה כלל. מכל-שכן שראוי לילך אחר עצמו. (ליקוטי מוהר"ן, סימן רכב).
לפני שנעמוד על תוכן הדברים, נתמקד במשפט הפתיחה: "צריך להיות תמיד בשמחה, ולעבוד ה' בשמחה". בלי להתמקד על הכפילות, במבט ראשון רואים חילוק בין סוגי השמחות. השמחה בעבודת ה' צריכה להיות שם, אך השמחה ה'סתמית' צריכה להיות תמיד. בירור משפט זה, יעזור בהבנת המשך הדברים.
מהי באמת משמעות ההוספה 'תמיד'? מהיכן נבוא לומר שיש שעה בה אין צריך לשמוח, כשנאמר בצורה סתמית שיש לשמוח? אמנם, חז"ל כבר אומרים בגמרא (סנהדרין דף כב ע"א)שהמושג 'תמיד' לא מחייב תמידות של זמן – 'תמידות החלטי', בלשון המלבי"ם (איילת השחר, שט), אלא הוא מתפרש גם כתמידות עקבית שיכולה להתבטא בפרק זמן קצר – 'תמידות סידורי', בלשון המלבי"ם, או – קביעות. אם עלינו להיות בשמחה תמיד, פירוש הדבר שמקור השמחה צריך להיות קבוע. אם לא היה נאמר שיש להיות בשמחה 'תמיד', יכולנו לחשוב שצריך להגיע למצב של שמחה, אך לפעמים ישנם מקומות בהם לא ניתן לשמוח, והעצה היחידה היא לצאת מהם. כאן מגלה רבי נחמן, כי מקור השמחה שלנו חייב להתקיים בכל המצבים, מאחר והוא צריך להיות מהותי ולא משתנה – תמידי.
* * *
הנפילה, כשמה, מכניסה את האדם לבור כאשר במישור שהוא נמצא, רק קירות נמצאים מולו ואין אפשרות לצאת. בדברי רבי נחמן בהמשך אותו קטע מובא שהנפילה גורמת לסתימת עיני ולב האדם. כל חופש הפעולה הרוחני נלקח מהאדם. בטח שאי אפשר לשמוח במצב כזה, אנו חושבים. ביציאה ממצב זה תתאפשר השמחה, אך לא רגע לפני-כן. ובכן, רבי נחמן מגלה לנו אחרת – צריך להיות תמיד בשמחה. אם נאמר שלרגע אחד השמחה מושבתת, אזי איבדה את תמידותה. אם כן, מחפשים אנו כעת אחר מקור השמחה שיימצא שם בכל מצב שהוא. אומר רבי נחמן: "צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת". בשעת הנפילה צריך לשמוח בהארה מהעבר. לכאורה, היינו אומרים שזו 'נוסטלגיה', ולא מעבר לכך. מה נוגע אתמול להיום?
ממשיך רבי נחמן: "כמו שאנו רואים, שכמה סומים (עיוורים) מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא, ומאמינים בו והולכים אחריו". הרי לפנינו מצב בו אין לאדם שום תפיסה עצמית במה שהוא עושה, ונשען הוא רק על אמונה. הוא יודע לאן הוא הולך, ובוודאי שיוביל אותי בשלום ובבטחה, חושב העיוור. "מכל-שכן שראוי לילך אחר עצמו" – על עצמך אתה לא סומך? שואל רבי נחמן. תיזכר מה היה לך בעבר – הארה. בסך הכל הארת את פני השטח לגלות את המציאות האמיתית. לא נאלצת להוסיף דבר, כי אם להתוודע אל המציאות שכבר קיימת. עכשיו הינך בחושך, אבל את אותה השגה שהשגת, אותה דבקות שחשת, הם קיימים שם. אולי אין כרגע אור לגלות אותם, אבל הם קיימים שם. גם אם היום אינך מרגיש שום קשר אליהם, אף-על-פי-כן, אתה הרי יודע שהם קיימים. אינך מבין כיצד? לא תמיד אתה אמור להבין. לפעמים צריך להיות כאותם עיוורים, ההולכים בתום אחר מי שמוביל אותם, גם אם אין להם שום מושג לאן ואיך. האמן שאותה הארה, אותם רצונות טובים, עדיין נמצאים.
את הנקודה הזאת עלינו להפנים היטב: בכל פעם שמתעורר בנו רצון טוב, עלינו לדעת כי הוא לא נמצא בנו בצורה חיצונית. הוא תמיד מתגלה כעצם מהותנו. בכל קרבת אלוקים חשים כי "קירבת אלוקים לי טוב" (תהלים עג) – לי טוב. וכאשר שופכים מעט אור על המציאות, זוכים לגלות מי אנחנו ומהם באמת שאיפותינו ורצונותינו. הם היו אמיתיים, נצחיים. בהם נשמח גם כשלא נזכה לחיות אותם, כשנדע שהם מעידים על הקשר המהותי שלנו עם ה', שלעולם לא ייפסק. ובדרך זו תתאפשר השמחה תמיד – כי מקורה לא יכזב לעולמים, ביודעינו כי קיים הוא לעולם.
גולשים צפו גם ב:

חורף
ההמתנה מבררת מהי מידת הרצינות וחוזק הרצון של הממתין. אם רצונו חלש, תשבור אותו ההמתנה והוא ידחה לחוץ. ואם רצונו חזק ואמיתי, תסייע לו ההמתנה בהגבירה את הרצון הזה. ורצון גדול יותר יבנה כלי חזק…

האמן בכוחות עצמך
מכשול גדול על דרך השלימות הוא חיסרון האמונה בכוח עצמו, מכשול זה מביא בגילויים הראשונים בצעדים הראשונים של האדם המתחנך בעבודת ה', לידי רפיון כוח ורפיון רוח, חוסר שמחה ועייפות, אם אין האדם מסיר מכשול…

אל תתייאש!
כשרבינו אמר "געוואלד, אל תתייאש!", "ומשך מאוד תיבת "געוואלד", היו אצלו גם גדולי תלמידיו. וכי להם צריך רבינו לצעוק שלא יתייאשו? אותם צריך רבינו ללמד התחזקות מהי? גם עליהם צריך לעמוד ולדאוג שלא יתייאשו? –…

התעוררות או התחזקות?
שתי הארות מאיר הצדיק בעולם: התעוררות והתחזקות, ואת שתי הדרכים אנו זקוקים לקבל ממנו. לפעמים אנו צריכים לשמוע דיבורי התעוררות, שיעוררו אותנו לבלי לשקוט על השמרים, וידחפו אותנו להתקדם ולהתעלות בעבודת ה'; ולפעמים אנו זקוקים…

צוואתו של רבי נתן מברסלב
ואמר בזה הלשון: נו, כשעזרא הסופר הולך לו, וטרף-פסול מתגברים, כמו שיש היום לאלפים ולרבבות טרף-פסול... אך אני מקוה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון לכל. ובכן מצוה אני עליכם שעיקר עסקיכם יהיה להדפיס את…

תפילת נשים
לקט שיחות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש ותלמידיו הקדושים זיע"א, והפעם: על כוחה הגדול של תפילת נשים לפני ה' יתברך, שיכולה לבטל כל גזירה; על חשיבותה אצל השי"ת על פי דברי רבינו ז"ל; על רבי שמעון…

איך זוכים להתחדש?
מי שרוצה גם הוא לזכות ל"תמימות ופשיטות", חייב גם הוא לשקוד על דלתי ישיבת הצדיק האמת שילמדהו דרכי התמימות והפשיטות, אשר על ידם יוכל להתחדש תמיד ולהיות 'בן זקונים' אמיתי, המוסיף קדושה ודעת בכל יום.

אין יום שאין בו טוב
הבעיה העיקרית של ה'גדר' שבכל יום ההרגשה שהיא נותנת לאדם היא, כאילו אין אפשרות באותו יום לעבוד את ה'... "שנדמה לו כאילו היום הזה אינו כלום, כאילו אינו מימי חייו, כאילו היום אי אפשר להתקרב…

הכל חדש!
האמונה שהעולם מתחדש תמיד, מעניקה לכל אחד תקווה מלאה להשתנות בכל עת, כי אין שום קביעות לרע, וההרגשה שהמצב חייב להמשך כך – כוזבת לגמרי. בכל יום מתחדשת הבריאה, ועמה מתחדשים חסדים חדשים שעומדים הכן…

לקראת הילולת רבי נתן
לקראת יום הילולת גאון עוזנו מהרנ"ת זיע"א ביום עשרה בטבת מציגה הוצאת 'משך הנחל' הוצאה מיוחדת של השיחות העוסקות בהסתלקותו ו'מכתב הסתלקות מוהרנ"ת' המובאים בספרי "שִׂיחַ שַׂרְפֵי קוֹדֶשׁ" – מאוצרותיו של הרה"ח רבי לוי יצחק…

מיוחד: לקראת הילולת רבי נתן מברסלב
מיוחד: לקראת יום עשרה בטבת הקרב ובא, ליקטנו לכם לקט נפלא על גאון עוזינו, מורינו רבי נתן מברסלב זיע"א. תולדות חייו, מאמרים וניגונים.

חינוך הילדים – מכתבי רבי נתן
לרגל יום הילולת מוהרנ"ת: דברי חיזוק והתעוררות אשר כתב מוהרנ"ת לבניו הקטנים, מלוקטים מתוך ספר מכתביו "עלים לתרופה". במכתבים אלו ניתן לראות האיך חינך מוהרנ"ת את בניו הצעירים, שאף להם הזכיר בכל עת את התכלית…