ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > תפילה > שלמות עבודת התפילה

שלמות עבודת התפילה

ד׳ בניסן תשע״ט

אם כל כוונת האדם בתפילותיו על צרכיו הגשמיים הוא שיוכל לעבוד את ה', ועל כן פונה הוא אליו ומבקש שלא ימנע ממנו הטוב ויסייע לו שיוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות ולא יהיה לו מניעות מצד חסרונות גשמיים בוודאי שהדבר משובח ומפואר…

בענין שלש בחינות התפילה, שהם הר, שדה ובית, יש להתבונן במשמעות המושגים הללו, ולכאורה כיצד זה שאברהם היה 'רק' בדרגת הר ויצחק דרגת שדה, ורק יעקב הגיע לדרגת בית, שהוא שלימות התפילה, ואם כי יעקב אבינו ע"ה נקרא "שלימתא" בכל זאת יש להתעמק מה הן המשמעויות של הר ושדה בדרגות התפילה.

ולבאר דברי רבינו הקדוש נראה, שהנה כידוע עיקר התפילה צריכה להיות רק על ענינים רוחניים שיזכה לעבוד את ה' בשלימות, לשבר מידותיו הרעות ולבטל תאוותיו, להנצל מהיצר הרוצה לעקור אותו משני עולמות, ועל זה ישפוך שיחו כל היום ויפציר ויתחנן לפניו שיזכה להתקרב להצדיק האמת ולקיים עצותיו בפשיטות ותמימות, וכפי המובא בדברי רבינו (ליקוטי מוהר"ן יד,ט) "לא ירצה לעסוק בשום עסק מעסקי עוה"ז רק בשביל נשמתו ואפי' אלו התפילות שהם לצורך הגוף כגון רפאנו וברך עלינו לא יהיה כוונתו בשביל גופו, אלא בשביל נשמתו שיהיה מכוון לפרנסת נשמתו ולרפואתה" וכן במקום אחר כתב "צריכין להתפלל במסירות נפש שיבטל כל ישותו וגשמיותו בשעת התפילה ולא יכוין בשביל תועלת עצמו כלל, ועל אלו המתפללים לתועלת עצמם המבקשים רק מזונות וצרכי עולם הזה אשר כתוב עליהם בזוהר הקדוש: "דצווחין ככלבא הב, הב, הב לנא חיי הב לנא מזונא" [=שצווחים ככלב 'הב הב' [=תן, בארמית], תן לנו חיים, תן לנו פרנסה], מובא בדברי רבינו שזה בחינת נחש מסית את האדם שיתפלל לתועלת כמו הב לנו חיי ומזוני או שאר תועלת וצריך להתגבר על זה ולהשתדל לזכות שיתפלל בלי שום כוונת תועלת עצמו כאילו אינו בעולם (ליקוטי תפילות תפלה כו).

ברם מוצאים אנו גם בדברי רבינו שיש להתפלל על כל הצרכים וכפי המובא בליקוטי מוהר"ן(יד,יא) צריך להרגיל את עצמו להתפלל על כל מה שחסר לו בכל עת הן פרנסה או בנים או כשיש לו חולה חס ושלום בביתו וצריך רפואה וכו', על כולם היה עיקר עצתו רק להתפלל להשם יתברך.

אכן מובן לכל מבקש אמת שאין כאן חס ושלום שום סתירה ושני הדברים אמת ויציב, הדבר תלוי באופן התפילה כהכנה וכגישה אליה, מה שרבינו מגנה וכן בכל הספרים הקדושים, מדובר באדם שהולך בשרירות לבו הרע ואינו רוצה לשוב אל ה', ורק בעת צרתו או בשעה שמרגיש צורך לפרנסתו אז הוא צווח ומבקש מזונותיו ומתכוון שלמעלה יעזרו לו למלאות תאוותיו וצרכיו בחינת מה שאמרו חכמינו ז"ל "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא" [גנב במחתרת צועק לה', שלא יתפס] (אם כי גם בזה יש ניצוץ של אמונה, בכל אופן הדבר בכללותו מגונה), אבל אם כל כוונתו בתפילותיו על צרכיו הגשמיים הוא שיוכל לעבוד את ה', שלא יחסרו לו מזונותיו ושיהיה בריא ושלם לעבודתו ומאמין בחי העולמים שהוא הוא הזן ומפרנס לכל, מצמיח ישועות ובורא רפואות, ועל כן פונה הוא אליו ומבקש שלא ימנע ממנו הטוב ויסייע לו שיוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות ולא יהיה לו מניעות מצד חסרונות גשמיים בוודאי שהדבר משובח ומפואר.

ואם כי וודאי התפילות על רוחניות הן במדרגה גבוהה יותר, לא כל אחד יכול בנקל להגיע לדרגה עליונה כזאת, שכל עניניו הגשמיים לא יתפסו מקום אצלו ולא יבלבלו אותו כלל, ורק הצדיקים הגדולים במעלה שפרשו מכל עניני עולם הזה היו בדרגה כזאת, ברם גם הצדיקים הגדולים ידעו על נכונה שיש להאיר לדרי מטה לאנשים הפחותים במעלה את האמונה בהשם יתברך והבטחון המלא, שכל דרכי האדם תלויים בכל מכל בחסדי השם יתברך, ואין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, ועל כן בנוסף לתפילות על הענינים הרוחניים הצרופים למדו דעת לעם ועודדו להתחזק בתפילה על כל דבר גשמי כדי להגביר את האמונה ומתוך כך להגיע לשלימות התפילה על ענינים רוחניים.

ועל סמך הקדמה זו נוכל אולי להבין דברי רבינו בקשר לשלושת הדרגות בתפילה הקשורות לשלושת האבות, כי הנה הדרגה הראשונה הר ה' מרמז למדרגות גבוהות ברוחניות, בלתי לה' לבדו, מופשט מכל מיני גשמיות שהיא רק מדרגת הצדיקים הגבוהים ועליה נאמר מי יעלה בהר ה', למדרגה זו הגיע אברהם אחרי העקידה שהיה מוכן ומזומן להקריב בנו יחידו, המדרגה השניה של ויצא יצחק לשוח בשדה גם היא מופשטת אבל קשורה היא במידה מסויימת בבריאה בהתבוננות בדשאים ואילנות להכיר חסדי ה' וטובו במעשה בראשית, הדר הבריאה ויופי תפארתה.

וזה ענין בוקר של אברהם, שמיד שמתעורר בבוקר מיד מתקשר עם הקב"ה בתפילת שחרית ומודה לו על חסדיו וטובו, ויצחק שמרמז לתפילת מנחה שמנתק עצמו מחיי המעשה ומקשר עצמו להקב"ה ויודע שהכל מאיתו יתברך אבל עדיין לא גמר מלאכתו, ורק יעקב שהוא בחינת בית, תפילת ערבית, בא לרמז שאפילו בחשכת הלילה שהכל מכוסה ונסתר בחינת ואמונתך בלילות, מתחזק הוא באמונה להאמין ולדעת שהכל מאתו יתברך, והוא הכח של צדיקי הדורות היונקים כוחם מיעקב שלימתא להכיר שאפילו בתוקף החשיכה והגלות בעת ירידה צריך להתקשר ולהתפלל לה'. זאת הדרגה צריך ואפשר להאיר גם לגוים שמלכותו בכל משלה, כי המדרגות העליונות והמופשטות של אברהם ויצחק אין לגוים כלל השגה מזה, רק זאת הדרגה של בית ההשגחה הפרטית שהקב"ה משגיח על כלל ישראל הם משיגים וזה יהיה להם בעת הגאולה על ידי הצדיקים האמיתיים שיאירו בהם.

וזה שכותב רבינו על בחינת יעקב שהעלה את התפילה מהר ושדה לבחינת בית שיש בו תפיסה לבני אדם יותר מהר ושדה, כי בבחינת בית יש גם לעכו"ם השגה, וזה אשר מצינו רק אצל יעקב ולא אצל שאר האבות, שהתפלל על הגשמיות כמו שכתוב וידר יעקב וכו' ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש וכו', כי זאת הבחינה של יעקב, בחינת בית, להאיר שכל ענין הגשמיות הכל קשור עם הרוחניות, וכמו שמסיים ושבתי בשלום וכפי שפירש רש"י שלום מן החטא.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support