שכר שבת

ט״ז בסיון תשע״ט

הלכות "שכר שבת": היות ואסור להרוויח כסף מפעולה שנעשתה בשבת, האם ובאיזו צורה מותר לקבל שכר עבור עבודה – מותרת, כמובן – או שכירות שעשה אדם בשבת. איך יוכל מלצר, למשל, לקבל שכר על כך שמלצר בשבת וכדומה. (הלכה)

מה נחשב לשכר שבת והאם מותר ליהנות משכר שבת

א.

אסור לשכור לשבת פועל או מלצר או שומר או זמר או לכל פעולה אחרת, אף ששוכרם עבור פעולות שמותר לעשותם בשבת, ואם עבר ושכרם, אסור למשכיר לשלם את השכר כיון שנחשב לשכר שבת, וכן אסור לפועל לקחת את התשלום ואף אם עבר ולקחו אינו רואה בו סימן ברכה, אבל אם שוכרו בהבלעה דהיינו ששוכרו לעוד שעות שלפני שבת או אחרי השבת מותר לשוכרו כך ומותר ליהנות מהכסף ורואה בו סימן ברכה.

ובתנאי שאינו מחלק בדיבור, לומר שעל שבת לוקח סכום זה ועל מוצ"ש סכום זה אלא מסכם שיחד עבד סה"כ כך וכך שעות ולוקח סך פלוני, על כל העבודה[1].

ב.

[2]ולכן השוכר מלצרים או עובדי נקיון וכד' יתנה שיתחילו בהכנות מבעוד יום או שינקו את המקום במוצ"ש, וכן השוכר כלים לסעודת שבת יקפיד ששכירות הכלים תתחיל ממספר שעות קודם כניסת שבת או תימשך גם לאחר צאת השבת, ועבור עבודה המצריכה הכנה מבעוד יום מותר לקבל את השכר אגב ההכנה מלפני שבת.

המתארח במלון, אפילו בשבת בלבד, בלי מס' שעות קודם או אחר שבת, וכן תשלום עבור סעודת שבת לקייטרינג אין בזה שכר שבת כי זה נחשב לשכר שבת בהבלעה, שהרי כלולים בתשלום גם הוצאות קניית המאכלים ובישולם, והחזקת ניקיון המקום וכיבוס המצעים, והוי שכר שבת בהבלעה[3].

ג.

ולכן אף השוכר דירה או חדר או מיטה לשבת בלבד, אם משתמש עם המצעים או מגבות או מזגן או שאר הוצאות חשמל או כיבוס המצעים נחשב להבלעה של שכר שבת ומותר, ואם אינו משתמש בשום כלים או בגדים או חשמל של המשכיר, צריך המשכיר לסכם עמו שמשכיר לו את המקום או המטה בהבלעה עם מס' שעות קודם שבת או אחרי השבת.

ד.

כמו כן אם משכיר חדר או דירה או אולם או מקום ישיבה בבית הכנסת לשבת בלבד, יש בזה איסור שכר שבת, ולכן יסכם עמו שהמחיר כולל כבר מס' שעות קודם השבת וכד'[4], ובזמנינו שיש הוצאות שימוש חשמל בשבת אם השתמש בכמות שהרגילות לתבוע את ההוצאה ובפרט אם דלק מזגן, למשל, במשך השבת נחשב לשכר שבת בהבלעה ומותר כנ"ל.

ה.

כשם שאסור לקבל שכר שבת כך אסור לקבל שכר יו"ט ודין שכר יו"ט כדין שכר שבת לכל דבר[5].

ו.

כמו שביארנו, איסור זה אינו רק על שכר תמורת עבודה, אלא גם כאשר ניתן תמורת השכרת חדר או כלים וחפצים, אבל הלוקח מחברו בשבת מאכל או משקה או תרופה חייב הוא לפורעו ואין בזה שכר שבת[6].

ז.

איסור שכר שבת הוא בין אם משלם קודם השבת או אחריו או אפילו אם התשלום הוא באמצעות מחילת חוב ישן, או שמתחייב לעבוד במקומו ביום אחר תמורת עבודתו בשבת, אבל אם התמורה היא לא  עבודה אלא שמירה שמטרתה מניעת הפסד וכד' מותר, לכן מותר למשפחה לשמור על ילדים של משפחה אחרת תמורת שמירה נגדית בזמן אחר, אבל ליטול שכר עבור שמירה זו אסור[7].

ח.

לשכר שבת נחשב כל תשלום של תמורה, הן כסף הן מזונות וכד' אבל מתנה הניתנת עבור פעולות שבת אם לא הותנה ביניהם מראש שיצטרך לתת לו מתנה אין בזה איסור שכר שבת[8].

ט.

מותר לתת שכר שבת לעכו"ם תמורת עבודתו שעבד בהיתר בשבת[9].

י.

מותר לשלם עבור שימוש במקוה בשבת כי בתשלום כלולים הוצאות חימום וניקיון, וממילא, כאמור, הרי זו הבלעה[10].

יא.

אסור לשכור חזן להתפלל בשבת וכן בעל קורא או בעל תוקע, משום שנחשב לשכר שבת, ויש מתירים משום שבמקום מצוה לא גזרו חז"ל[11], וכתב המשנה ברורה[12]שאף להמתירים אסור לשוכרו בשבת ויו"ט עצמם אלא רק מערב שבת ומערב יום-טוב, ועוד כתב המשנה ברורה[13]שהמנהג להקל בזה, וכתב הרמ"א[14] שאם שוכרו אף לזמן של היתר כגון לשבוע שלם וכד' נחשב לשכר שבת בהבלעה ומותר.

וכתב המשנ"ב שאף להמקילים בזה עם כל זה בפועל אינו רואה סימן ברכה מהמעות ולכן הטוב ביותר שיעשנו בהבלעה כמו שכתב הרמ"א או שלא יקצוב בתחילה סכום ומה שלוקח אחר כך נחשב כמקבל מתנה[15].

כמו כן שייך הבלעה אם לוקח אף שכר על הכנת הקריאה מלפני שבת לבעל קורא, או חזרות של הבעל תוקע והחזן שעשו בימות החול, או שכר הליכה שהתחיל ללכת מבעוד יום.

וכתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך[16] שמה שכתב הרמ"א שיהיה בהבלעה ע"י שיתפלל שבוע שלם הוא לאו דווקא, אלא אפילו תפילה אחת בימות החול מספיקה, ודווקא סליחות וכד' שיש בהם חשיבות, אבל תפילת מנחה רגילה, למשל, אין בה כדי להתיר, כיון שידוע שאין נותנים שכר עבור זה.

יב.

הלומד עם תלמיד בשבת או האומר תהילים בשכר עבור חולה וכד' הם בכלל המחלוקת שהובאה לעיל, האם במקום מצוה הוי שכר שבת או לא, והעצה לזה הוא לעשות בהבלעה שילמד מעט קודם או אחר שבת, וב'אשל אברהם' מצדד להקל שנחשב כאילו לומד ואומר בחנם ואינו נוטל שכר שבת וכוונת התורמים הוא שרוצים לתרום לבן תורה, ולכן אין נחשב לשכר שבת, עיי"ש, והטוב ביותר שיעשה בהבלעה כנ"ל והיינו שיסכם שאומר אף מספר פרקי תהלים במוצ"ש, והשכר כולל את הכל או שילמד מעט עם התלמיד במוצ"ש או שיכין את הלימוד בימות החול והשכר יכלול את הכל[17].

יג.

רופא או אחות המעניקים טיפול רפואי בשבת מותרים לדרוש שכר עבור זה, אבל אסור לדבר על השכר בשבת[18],  וכן כתב במשנ"ב[19]שמותר למיילדת ליקח שכר שבת.

ולפענ"ד אף בזה אין רואים סימן ברכה כעין שאר דבר מצוה שהביא המשנ"ב דאף אם מותר ליטול שכר אין רואה סימן ברכה ולכן ראוי להבליע הוצאות של זריקות וטיפולים, או לבדוק בדיקה נוספת שוב במוצ"ש, וכן תומכת לידה, אפשר להבליע את האחריות שנוטלת התומכת להיות רתוקה לעיר הזו ולא ליסוע לשבת למקום אחר ועבור פעולה זו המתחלת קודם שבת הוי הבלעה ורואה עי"ז סימן ברכה.

יד.

עבר וקיבל שכר שבת באיסור אין ליהנות ממנו עולמית בין לו ובין לאחרים, ובביאור הלכה כתב דלכתחלה אסור לקבל שכר שבת ובדיעבד אם קיבל אין ההנאה אסורה.


[1] שו"ע סי' ש"ו סעי' ד' משנ"ב ס"ק כ"א

[2] שש"כ פרק כח סעי' נ"ט ס' ס"א, ולפי מה שכ' שו"ת מהרש"ג את ההגדרה שכל שהכלים מתקלקלים ע"י השימוש בהם אין בזה משום שכר שבת, א"כ בשכירת כלים אף שהם רק לשבת נחשב כהבלעה,

[3] שש"כ פרק כח סעי' ס"ב ס"ג

[4] משנ"ב סי' ש"ו ס"ק י"ט כ',

[5] שש"כ פרק כ"ח סעי' נ',

[6] שש"כ פרק כ"ח סעי' נ"א,

[7] שו"ע סי' ש"ז סעי' י' ומשנ"ב ס"ק מ"א, שש"כ פרק כ"ח סעי' נ"ג נ"ד

[8] משנ"ב סי' ש"ו ס"ק כ"ד ושש"כ פרק כ"ח סעיף נ"ב,

[9] שש"כ פרק כ"ח סעי' נ"ז,

[10] שש"כ פרק כ"ח סעי' ס"ד בשם נוב"י,

[11] שו"ע סי' ש"ו שעי' ה',

[12] ס"ק כ"ג,

[13] ס"ק כ"ג,

[14] סי' ש"ו סעי' ה',

[15] משנ"ב ס"ק כ"ד,

[16] שש"כ פרק כ"ח הערה קל"ה, קמ"ה,

[17] שש"כ פרק כ"ח סעי' ס"ו והערה קמ"ג קמ"ד,

[18] שש"כ פרק כ"ח סעי' ס"ז,

[19] סי' ש"ו ס"ק כ"ד

 

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support