רבינו הקדוש אור האורות תקוות הדורות, אשר האיר לנו מאורו הגדול אור הגנוז אור הגאולה, המשיך וממשיך השארתו הקדושה בעולם על ידי תלמידיו הק', (כמבואר בליקו"מ תו' ז' ח"ב) ובעיקר זכה לכך התלמיד בה' הידיעה אשר לא מש מאהל רבינו, הלא הוא גאון עוזינו מורינו הרב רבי נתן זי"ע, אשר עיקר השארת אור רבינו לדורות הוא על ידו וכפי אשר סמך רבינו הק' ידיו עליו בכמה מקומות וזמנים שונים.

הוא הגבר אשר לולא הוא לא היה נשאר אפילו דף "שמות" מספרי רביה"ק כאשר העיד עליו רבינו הק' בעצמו (חיי מוהר"ן ש"ע), והעמיד תלמידים הרבה עובדי ה' קדושים ומופלגים במעלה מאד אשר האיר בהם מתורת רבינו הק' להמשיכה לדורות עולם.

בספר חיי מוהר"ן מסופר, שבשנת תקס"ז כשהיה רביה"ק בדרך נסיעתו ל"שבת נחמו" בטשעהרין עצר בעיר לדיזין, ואז דיבר עם אנשי שלומינו דשם שהוא מוכרח להסתלק ודיבר עמהם מה"ששים גבורים" שהוא צריך, כי לבעש"ט היו "ששים גיבורים", ואמר רבינו שבוודאי יגדלו ויהיו מאנשיו "ששים גבורים", אבל הם עדיין בני הנעורים ורכים בשנים והמלחמה כבדה וחזקה עליהם מאד… בהמשך הזמן התבטא רבינו ואמר שאפי' אם היו לו "ששים גבורים" לא יועיל לו להתרפאות מחוליו (קס"ב)

אולם, מקובל אצל אנ"ש שגאון עוזינו מוהרנ"ת זי"ע זכה לכך ואכן היו לו "ששים גיבורים" תלמידים עובדי ה' מופלגים (שיחה זו מובאת בס' באש ובמים פרק ל"ג).

מוהרנ"ת עצמו התבטא ואמר: "נמצאים אצלו כאלה תלמידים עובדי ה', שלרבינו בעצמו לא היה כמותם", כי היו לו תלמידים עובדי ה' כאלו שהיו שוהים לילות שלמים חוץ לעיר ושואגים בתפילתם כאריות כרצון רבינו.

מוהרנ"ת אף התבטא ואמר על דרך אמרתו של רבינו ש"שולחן כמו שלו כבר לא יהיה עד משיח צדקינו", כמו כן אמר מוהרנ"ת על שולחנו הוא (שיחות וסיפורים ד').

לרגל עשרה בטבת, יום הילולת מוהרנ"ת זי"ע, ליקטנו כמה מתלמידי מוהרנ"ת הידועים לנו, כשהוספנו לצד כל אחד אימרה קצרה או עובדא קצרה ולפעמים רק ציטוט כל שהוא, ובוודאי שאין בכוונתינו לבאר בזאת את כל גדולתם ורוממותם אלא רק כטיפה מן הים כמחווי במחוג, זאת ועוד, שכמובן אין כוונתינו ח"ו לקבוע מי הם אלו ה"ששים גבורים" עליהם מדובר, אלא הבאנו רק את התלמידים שידועים לנו עליהם עובדה או מאמר כלשהו, למען נלמד מאורחותם ונלך בנתיבותם.

סדר התלמידים הוא לפי הא"ב

רבי אברהם אבא (המכונה ר' אבאל'ע)

היה דר בטשעהרין עובד ה' מופלג ועשיר גדול תמך רבות במוהרנ"ת ובעסק ההדפסה.

מוהרנ"ת מזכירו בחיבה במכתביו: "ובוודאי ראוי לך ולנו להתגעגע מאד, על שלא זכינו שגם אתה וידידי רבי אבא יהיו נמנים עמנו יחד אז וכו'".

(עלים לתרופה שכ"ד)

רבי אבא שו"ב מצפת

מוהרנ"ת מזכירו בהיותו בארץ ישראל: בליל שבת רקדתי בשמחה עם ר' אבא ש"וב.

(ימי מוהרנ"ת ב' קנ"ה)

רבי אברהם דוב נכד רביה"ק 

היה אברך יקר מאד מאד והייתה לו צורה והדרת פנים מופלגת עד שכל רואיו היו מעידים על גודל יראתו וצדקותו

(שיש"ק ג – רכ"ב)

סיפר רבי אברהם שטרנהרץ שפעם אכל אצלו וראה גודל קדושתו באכילתו, שאחר כל כפית שאכל הניח הכפית מידו על השולחן והרים עיניו כלפי מעלה בהשתוקקות נפלאה

(שם ג – רכ"ד)

רבי אברהם וויינברג

"ותדבר עם רבי אברהם וויינברג כי הוא אוהב גדול לנו".

(עלים לתרופה ק"פ)

רבי אברהם ציפרע'ס

ישב כל ימיו סגור בחדר על התורה, כי היה למדן גדול ומופלג וסיים כמה פעמים את כל הש"ס עם כל המפרשים, וגם בעבודתו בתפילה השקיע את כל כוחו, בפרט בשני וחמישי בעת אמירת והוא רחום, היה צועק בקולי קולות, עד שהיו תושבי העיר סוגרים חנויותיהם ובאים לשמוע ולהתעורר מתפילתו.

(שיש"ק ג' שפ"ה)

רבי אהרן ב"ר אברהם חיים

"שמע ממוהרנ"ת שרוצה שרבי נחמן מטולטשין יהיה הממשיך אחריו, ודיבר אז אתו מזה".

(כוכבי אור מ"ד)

רבי אהרן ניסן

"שמעתי מרבי אהרן ניסן, שמוהרנ"ת אמר לו פעם אחת: אם היית בשמחה תמיד לא היית רואה פני גיהנום".

(כוכבי אור אנשי מוהר"ן כ"ח)

רבי אפרים ב"ר נפתלי

מתלמידיו המובהקים, חיבר שני ספרים על לקוטי הלכות: "לקוטי אבן" "ותפילת הבוקר".

עליו אמר הרב מטשהערין אחר הסתלקותו: "צדיקים, לאורך כל הגלות בונים את המשכן לאט לאט, והמשכן כבר נגמר, ולא נשאר אלא התפירות האחרונות שבסוף היריעות, (וכלשונו: "די פראנדזן", וזו עבודה עדינה מאד), והוא הרב ר' אפרים ידע היטב לתופרם ועכשיו מי יעשה את זה".

(שיש"ק ג' ת"ב)

רבי אשר זעליג

גיסו של רבי ישראל הכהן, שהיו שניהם תלמידי מוהרנ"ת

(עי' לקמן ר' ישראל הכהן)

רבי גרשון נכד המגיד

מוהרנ"ת מזכירו: "נסעתי מטירהאוויצא ונתחבר עמי ידידינו הותיק מורינו הרב גרשון".

(ימי מוהרנ"ת ח"ב כ"ה)

רבי דוד צבי בן מוהרנ"ת

היה ת"ח ולמדן מופלג, ומוהרנ"ת חיבב אותו מאד, היה ג"כ בעל יסורים גדול מאד.

(שיש"ק ד – תש"ה)

רבי זלמן הרב דמעדוועדיבקע

פעם נסע מביתו למוהרנ"ת, וכשהגיע אמרו שא"א להיכנס עכשיו, והוא מרוב תבערת לבו לראות כבר את מוהרנ"ת, לא שת לבו לזה ונכנס וראה אותו עומד בהתלהבות עצום, והיה ר' זלמן אומר: מה אומר, שפניו האירו כמו מאתיים מנורות? זה קטן מדי, כמו שלש מאות מנורות? זה גם קטן מדי, אבל הפלא הגדול (-היה ר' זלמן מדגיש), שברגע שהבחין שנכנסתי, תיכף החזיר את עצמו כאחד האדם.

(שיש"ק ח"ב תש"ז)

היה גאון גדול והיה מסיים כל שנה בער"ה באומן את כל השו"ע, עם כל המפרשים.

(שם ה' קע"א)

רבי זאב

מכונה אצל אנ"ש ר' וולף פייגע'ס ע"ש אמו פייגא,
עליו אמר מוהרנ"ת בשעותיו האחרונות: "אל תסתיר את וועלוול (זענוול), הנח לו לכל הפחות להתבונן בי, רבינו גם אמר פעם לאחד הבט בי וזה יהיה לך טובה גדולה" כמובא במכתב ההסתלקות שכתבו אנ"ש דברסלב.

(שיש"ק ד- תרנ"ה)

רבי זעליג (אביו של רבי אלטר מטעפליק)

היה ת"ח וגאון מופלג והיה חביב מאד בין תושבי העיר, עד שכנוהו "הרבי רבי זעליג". בסוף ימיו עלה לארץ ישראל ומנוחתו כבוד בעיה"ק צפת.

(שיש"ק ג' שפ"ו)

רבי זענוול

אחיו של רבי משה ברסלבר שנתגדלו שניהם אצל מוהרנ"ת וגידלם לשם ולתפארת כידוע מעלת קדושתם ולמדנותם הגדולה.

(שיש"ק ה' – צ"ה)

רבי חייים סטאלער

מוהרנ"ת התבטא עליו: "דומה הוא כהתמים הפשוט שהפליג רבינו בשבחו".

(שיש"ק ה' – ק"ה)

שכנו המתנגד אמר פעם לאנ"ש: "אני הייתי יכול להיות מתנגד עצום עליכם, אבל דמעותיו של ר' חיים, ששופך בתפילתו ועבודתו את הש"י אינם מרשים לי זאת".

(שיש"ק)

רבי חיים לירסמן

רצה לעזוב את חנותו ולהתמסר לעבודת ה', ואמר לו מוהרנ"ת עכשיו לבך בוער ואוחז אתה בזה ואח"כ כשתפול מהתלהבות לא יהיה לך פרנסה, אלא תעשה שיעורים קבועים קודם שתלך לחנות ובחנות עצמה, ותשתוקק ע"ז עד שיעזור לך ה' ויסובב סיבות שתפטר לגמרי, וכן היה.

(אבני'ה ברזל ב')

רבי יהודה אליעזר

בן לויתו של מוהרנ"ת במסעו המופלא לא"י, מוהרנ"ת אף מתבטא עליו בזה הלשון: אחד המיוחד מאנשי שלומינו.

(ימי מוהרנ"ת ח"א צ"ג)

וכך כותב עליו מוהרנ"ת: "ובתוך כך בא רבי יהודא אליעזר והחיה אותי מאד ומחמת שמחה נשקתי אותו באהבה רבה ונתתי שבח והודיה להשם ית' שזכיתי לראותו".

(ימי מוהרנ"ת ח"ב ס"ז)