שיראו שאתה מרוצה
י׳ באב תשע״ט
אם התעורר הצורך לדבר על שכר, על הטבות ותגמולים בתמורה לעבודה, כנראה שמישהו חושב שמידת הרצון שלך לעבוד פחתה, שיש לך פחות התלהבות, אות ברור הוא שיש מה לתקן. מן הראוי שיראו עלינו מעט יותר חשק, מעורבות, רצון ושמחה בעשיית המצוות. שיראו עלינו שאנו יודעים ומודעים לחיבה ולחביבות שלנו אצל השם.
הוא יצא מלשכת המנהל מופתע ונבוך. זה עתה הסתיימה לה הפגישה, והיא הותירה אותו מבולבל ביותר. המנהל דיבר על תגמולים והטבות, על תוספת שכר, עניינים שאמורים לעניין עובדים מתחילים הזקוקים לתמריצים כספיים. הוא, חבר וותיק בחברה, שותף למחצה, אינו זקוק לכל אלה. החברה בראש מעייניו, הצלחתה, הצלחתו האישית היא.
המנהל נשמע מוזר, אולי גם מדאיג.
הוא ישב עם עצמו וחשב, ואז גם הבין. אם מדברים איתי על תוספות ותגמולים, מן הסתם התנהגותי החיצונית מעוררת חשש. אני נראה לאחרונה פחות נלהב, אולי גם מעט פחות מעורב. המנהל מבקש לעורר אצלי חשק, לגרום לי לגלות עניין נלהב יותר בחברה, לכן הוא מציע לי את ההצעה המתבקשת ביותר.
* * *
העולם מלא באנשים שעוסקים בעיסוקים שונים. מה מניע את כל אלה?
שכר, כמובן.
השתכרות היא מרכיב מכריע בעולם העשייה ובתחום היצירה. שכר לא רק מאפשר את קיומו של כח עובד, הוא זה שגם מעניק לו את המזון החשוב מכל, חשק. מעסיקים יודעים זאת היטב: עובד יעיל חייב לפעול מתוך חשק ומעורבות אישית, ואת התוצאה הזו יוצרים באמצעות תגמולים ומתן שכר, הטבות ומענקים. אם אין חשק, אות ברור הוא שאין מספיק שכר, או שמא, אין מספיק הכרה והרגשה בשכר. כך או כך התוצאה אחת היא: רפיון, רשלנות, הזנחה.
כך גם בעבודת הבורא. הרבה דברים חשובים ויקרים נחשבים אצלנו למשימות קשות ומורכבות, בשעה שהן עצמן, כלומר המטלות, אינן סבוכות כל עיקר. אלא מאי, הקושי נובע ממחסור חמור בכח הנעה, מה שנקרא חשק. אין לנו מספיק הרגשה בשכר נצחי, שכר אמיתי וחיי נצח. חסרים לנו מושגים.
כשם שפרצופיהם שונים, ודעותיהם שונות, כך גם עולם המושגים שונה בין אדם לחברו. על מנת לעורר את החשק הרצוי, יש לתגמל כל אדם בהתאם להשגותיו. לאחד תספיק רמת השתכרות מסוימת, האחר לא יגלה בה כל עניין, הוא זקוק לתגמול שונה. ילד יסתפק בצעצוע נוצץ, אדם בוגר יתעניין ברווחים נחשבים יותר.
בסך הכל משל
בפרשת השבוע פונה אלינו בורא עולם ומדבר על שכר: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם… וְאָהֵבְךָ וּבֵרְכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִּטְנֶךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ דְּגָנֶךָ וְתִירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ". מבטיחים לנו שכר עבור יהדותנו. ההבטחה הזו תמוהה מעט. ראשית, אם מבטיחים שכר, אות הוא שהעבודה אולי לא בוצעה לגמרי בסדר, מבקשים לעודד אותנו, להעניק תמריצים…
שנית, מקובלנו מחז"ל "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא". העולם הזה הוא שטח עבודה, את השכר מקבלים רק שם, למעלה, לא כאן. ובכלל, איזה מין שכר זה, שפע, פרנסה, דגן תירוש ויצהר, עד כאן הגיעו המושגים שלנו?
אכן כן, פרשת עקב מציעה לנו שכר, והסיבה לכך פשוטה. עברו עלינו מאורעות לא פשוטים, ידענו גלות וחורבן, איבדנו את כל הקדוש והיקר. מטבע הדברים, ולאור מאורעות שכאלו, משהו בכושר העבודה שלנו נפגע. גלות וטלטול הינם גורמים מובהקים לרפיון, חולשה והעדר חשק. חייבים לעודד אותנו, להפיק מתוכנו חשק חדש, חיות, לגרום לנו לגלות עניין ולהיות מעורבים במטלות היהודיות אותן אנו מקימים. ולכן, פונה אלינו בורא עולם ומציע שכר.
אך לא זו הכוונה. השכר שהוצע לנו ממש לא נועד למלא את מאוויי הנפש שלנו. מי כמו אבינו רועינו, יודע ומבין לבב בניו האוהבים. לא היתה כוונה להשביע את הנשמה שלנו בדגן תירוש ויצהר, לה יש מושגים שונים לגמרי. תיאורי השכר הללו אינם אלא משל.
החשק האמיתי של יהודי, מצוי עמוק יותר. לא על שכר חומרי תחייה הנפש, רק על מזון רוחני וזך יותר. האמונה והדעת, הדבקות והרגשת החביבות והמיוחדות אצל בורא עולם, אלו הן התחושות המעניקות ליהודי חשק לעבודת הבורא. את השכר הזה, האמיתי והנצחי, מבקשים להעניק לנו. תיאורי השכר שמזכירה הפרשה לא באו אלא להביע באופן הברור והרהוט ביותר את החביבות המיוחדת שיש לנו אצל בורא עולם.
ואיך מביעים חיבה?
מדברים על שכר, על טוב. מספרים לך שאתה אהוב, רצוי, חביב. ואת המילים הללו בדיוק מעביר לנו השם יתברך באמצעות הבטחת השכר. ואם התעורר הצורך לדבר על כך, אות ברור הוא שיש מה לתקן. מן הראוי שיראו עלינו מעט יותר חשק, מעורבות, רצון ושמחה בעשיית המצוות. שיראו עלינו שאנו יודעים ומודעים לחיבה ולחביבות שלנו אצל השם.
לשמור ולעשות
וכאן הבן שואל: ובכן, את עבודת הבורא יש לעשות מתוך שמחה וחשק, אך מה עם כל אותם עניינים בהם אינני יוצא ידי חובה, נכשל, מועד, פוגם?
גם על כך מדברת הפרשה. "והיה עקב תשמעון… ושמרתם ועשיתם". למעשה, מבקשים מאתנו דבר פשוט בתכלית. "ושמרתם ועשיתם". עליך לשמור על התורה. כלומר, להשתדל לעשות, לקיים ולהתקדם. אך מעבר לכך, לא עליך המלאכה לגמור, כי אם לשמור! ואיך שומרים?
רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, הנחיל לנו דרך פשוטה ומדויקת: התבודדות וחשבון נפש.
כעת החלוקה ברורה. במשך היום כולו, אנו עסוקים בעבודת המלך, נדרשת מאתנו עבודה נלהבת, מלאת חיות, חשק, סיפוק. ואת כל אלו חשוב שנביע בפומבי, מתוך שמחה, אושר, חיות, וללא חשבונות ודאגות.
בנוגע לכל החסר והבלתי מושלם, יש להשתדל ולשמור. שעה אחת ביום, שעה של לב נשבר. זמן מסוים בו ניגשים בהכנעה וערגה לפני בורא עולם ומספרים על הכל. על המעידות, על הכישלונות, על כל מה שרצינו לקיים ולא ממש הצלחנו. ההתבודדות והשיחה בין האדם לבין קונו, שומרת גם את החלקים שטרם זכינו לקיים ולעשות. כעת אין זו הזנחה פושעת, איננו מתעלמים או שוכחים, אנחנו משתדלים.
גולשים צפו גם ב:

הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.

כולם יהיו ברסלב
האם כל הצדיקים שחיו אחרי רבי נחמן לא היו צדיקים? האם לעתיד לבוא כולם יהיו ברסלב? האם חובה על כל אדם להתקרב לרבי נחמן ולהיות חסיד ברסלב? תשובות - בפנים

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

גילוי העולמות (א)
לכל אדם ידיעות אודות המציאות, אותן קנה באמצעות כוחות החכמה והבינה שלו ובאמצעות הנתונים שנמסרו לו על ידי חושיו. אולם "דעת" היא התוודעות מסוג שונה אל המציאות. הכוונה לגילוי של הקודש בכל דבר, חיבור כל…

המלך והכפרי
"...פנה המלך אנה ואנה וראה כי אין איש, וכי כל שריו ועבדיו הנאמנים עזבוהו לנפשו, ומשכך, מצא המלך עצמו מיואש. הביט לכאן ולכאן, החל צועד מעט "עד שמצא בית כפרי אחד", ותוך שהוא מבוסס את…

בענין השמחה…
נקודת השמחה בעצם היהדות אמורה ללוות את הנפש לכל מקום אליו תתגלגל. המצוות והטוב שיש בכל יהודי, די בהם כדי להחיות את נפשו תמיד, בכל מצב. חיי אמונה הם כאלו שאינם נתונים לחסדי המצב והמקום.…

מחשבות ודמיונות
"כשעושין שחוק וקומדיה, אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על הקומדיה. ואף שהוא תאווה לשמוע, אף על פי כן, אין זה השחוק בעצמו. וכן, כשבא להחדר שעושין שם הקומדיה, יש שם מצוייר על…

אני הגבר ראה עני
דומה כי בחודשים האחרונים אין צריך הסבר על אבל מהו, ועל צער מהו ועל פחד וחשש. מגיפה? חווינו. מלחמה? אנחנו בעיצומה ה"י. הקינות יאמרו כמעצמן; אני הגבר ראה עני – אני ממש, עני ממש... אבל…

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ?
מדוע נחרב בית המקדש?! על איזה עוון גלו בני ישראל בגלות קשה שכזו!? מה גרם לכך שאבדנו מארץ ישראל?! לימוד עמוק מתוך דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

איכה ישבה? בדד!
אם מטרת התוועדות החברים היא להאיר זה לזה ולקבל זה מזה, איך יתכן שכשיצאנו מאותה התקבצות נשרנו אותו דבר ולא השתנינו רוחנית במאום? למה איני חש בשום התרוממות רוחנית לאחר 'שיחת חברים'?

גביע מתנה לרבי
הם יצאו לדרך מבעוד מועד, שבוע לפני ראש השנה, והביטו בשמים שצבועים היו באפור קודר, גוון שאינו מבשר טוב. אם תהיה הדרך מלווה בסערות של שלג ומלאה בתקלות ועיכובים לא יספיקו להגיע לראש השנה... (סיפורים)

אומן אומן ראש השנה
באמת, רואים בחוש שכולם בסוף מסתדרים, אף אחד לא נשאר רעב או נטול שינה ואם לשפוט לפי מבע פניו של בעלי בימים שלאחר ראש השנה אצל הצדיק – אף אחד גם לא ממש סובל. הלוואי…