שאלה של בחירה

כ״ז בתמוז תשע״ט

מתחיל אדם לצעוד בדרך התשובה, מגשש את דרכו בעבודת הבורא, בתורה ובתפילה, עושה כברת דרך ומוצא את עצמו שוב באותה נקודה. פעמים שהשביל שנבחר מוביל אולי לעליה, מטפס למרומים, אבל הצועד בליבו פנימה יודע, שעדיין לא מצא מאומה. לא כבוד שמים ולא תשובה מעומקא דליבא, רק סחרחורת גבהים של הצלחה מדומה. ויש שהדרך מובילה בכלל למדבר שומם, אף נפש חיה, רק כאב לב, עצבות וחלישות הדעת. למצוא כולנו מעוניינים, אולם איך בוחרים את המסלול?

קללה וברכה – שאלה של בחירה

הצוואה שהותיר אחריו מושל המחוז המנוח היתה סתומה להפליא: את כסאו הוא מועיד עבור מוצא הכתר. מיקומו של החפץ המלכותי הועלם במכוון, ורק חכם מחוכם שישכיל לעלות על עקבותיו, ראוי למלא את מקומו. משפט סתום בשולי הצוואה, שפך עוד מעט אור על המשימה הקשה: 'ראה נא, שתי דרכים מובילות אל מיקומו של המטמון', נכתב שם.

משך תקופה ארוכה ניסו חכמים את כוחם בהשערות. שתי דרכים אפשריות נמצאו, ומאות מבקשי תהילה סרקו אותן יומם ולילה. הדרך האחת הובילה למרומי פסגה מרשימה. אולם מעבר לנוף קסום מאומה היא לא סיפקה. האחרת צללה לוואדי עמוק, בתחתיתו לא נמצא אף חפץ מלכותי, רק הררי אשפה.

מקץ אינספור ניסיונות עקרים, נמצא המטמון בפאתי שביל צדדי, סמוך ונראה למקום בו התרכזו החיפושים. מוצא המטמון, זיהה את השביל הנכון כשהחליט על תפנית בכיוון החיפוש. את הכיוון החדש הוא זיהה כשהתבונן שוב בלשון הצוואה. האירו את עיניו צמד המילים 'ראה נא'. הוא החליט להשקיע התבוננות בתווי הדרך בעצמו. מבט קל חשף בפניו שביל נוסף, סלול לכל אורכו על שני נתיבים. באחד העיקולים, בין עליה תלולה לירידה פתאומית, המתין כתר המלכות.

* * *

החיים הם יצירה גמישה. הם עשויים להיות ברכה, כפי שהם עלולים להידרדר לתהומות הקללה. הקללה היא עבדות עולם במחנה עבודות הפרך של היצר הרע, תאוות ויצרים רודים בנפש ומתישים את כוחה בעמל חסר תכלית ונעדר שכר; עמל הפרנסה בהשתדלות מיותרת, דאגה ומרוץ נצחי; יגיעת סיפוק מהווי הגוף, ומרדף הכבוד והתהילה. כך נראים חייהם העלובים של עבדי הגוף. אבל יש לחיים גם צד של ברכה: מי שטעם אי פעם מתיקות של עבודת הבורא, חירות הנפש מתאוות הגוף, קלילות של שמחת המצוות, התרוממות של משמעות פנימית ונסיקת כנפיים של דבקות, יודע שהחיים האמיתיים מתחילים במקום בו מוותרים על שיעבוד חומרי, תאווה או מידה רעה. אדם שכזה הרי הוא מלך, נושא על ראשו כתר מלכות וממשלה, שלטון הנשמה על הגוף, ממשלת הדעת על המעשים. זוהי חירות, זהו כתר המלך.

את הכתר הזה כולנו מחפשים, משתוקקים למצוא ומייחלים. החיפושים אחריו מתעצמים בעיקר לקראת חודש אלול וירח האיתנים. בשבת הזו כבר מברכים את חודש אלול, באוויר מתנגנת נעימת הסליחות, כלל ישראל משלב כוחות נפש למען הקמת והתגלות כבוד השם בעולם ובנפש. הקול הקורא 'קומי רוני' מהדהד ומזמין את הנפשות להיטהר ולפשוט את בגדי הגלות, להתעטר בעטרת תשובה, להרפות מעול הכבוד העצמי, ולהכין את הנפש להיות כסא לכבוד השם.

אולם, ברגע שיוצאים אל דרך החיפוש, מהר מאוד מגלים שהמסע הזה כלל אינו פשוט. מתחיל אדם לצעוד בדרך התשובה, מגשש את דרכו בעבודת הבורא, בתורה ובתפילה, עושה כברת דרך ומוצא את עצמו שוב באותה נקודה נעדרת מוצא. פעמים שהשביל שנבחר מוביל אולי לעליה, מטפס למרומים, אבל הצועד בליבו פנימה יודע, שעדיין לא מצא מאומה. שום הישג משמעותי. לא כבוד שמים ולא תשובה מעומקא דליבא, רק סחרחורת גבהים של הצלחה מדומה. ויש שהדרך מובילה בכלל למדבר שומם. אף נפש חיה, רק כאב לב, עצבות וחלישות הדעת. למצוא כולנו מעוניינים, אולם איך בוחרים את המסלול?

ללכת בעקבות הצדיקים

ובכן, כמו בכל מסע, יש לאתר את תווי הדרך בעזרת מפה. הצדיקים הם מורי הדרך, הם שסללו ביגיעה עצומה ובמסירות נפש, את שבילי הנפשות בשמים ובארץ, ויודעים איך להנחות כל נפש אל מקומה ותשובתה בדרך המדויקת והנכונה. בתורה ו' בליקוטי מוהר"ן משרטט רבי נחמן מברסלב את דרך התשובה המסוגלת לרומם את הנפש מקטנות הגלות אל פסגת הכבוד האלוקי האמיתי: בכל דרך של עבודה ותשובה מצויים מהמורות ואורבים מכשולים, כשצועדים בלי הדרכה, עלולים להחמיץ את המטרה כולה עם טעות אחת קטנה.

דרך התשובה שסולל רבי נחמן בתורה ו', מורכבת בעצם משתי דרכים השלובות יחדיו לכל אורכן. האחת סלולה בשמים והאחרת בארץ. את אוצר הכבוד האלוקי, ואת הממשלה האמיתית בלתי אפשרי למצוא, לא בשמים גם לא בארץ; תשובה המורכבת מהתעוררות ותחושת ריחוק בלבד, תוביל בהכרח לייאוש, עצבות ויובש, כך גם דרך הסלולה רק על התחזקות, הרגשת סיפוק והצלחה לא תוביל לשום תוצאה אמיתית. על מנת למצוא את כתר המלך יש ללמוד איך ללכת על שתי הדרכים גם יחד: 'רצוא' ו'שוב' – עליה וירידה.

השילוב המופלא הזה הוא סוד ההצלחה ומפתח המציאה. היכולת להתמיד בעבודה וחיפוש, כאשר היגיעה איננה גורמת לאובדן השמחה והתקווה, והסיפוק איננו מכהה את התשוקה, זוהי אומנות הנרכשת רק בבית מדרשם של הצדיקים. צעידה שכזו מבטיחה לנו את השגת המטרה.

לראות נכון את המפה

עומדות רגלינו על שערי אלול. דרך התשובה פרוסה לפנים מעתה ועד ימי ראש השנה. על סף דרך שכזו, אומרת התורה 'ראה'; הבט נא היטב, משום שבכל דבר יש בהכרח ברכה וגם קללה. כשלא יודעים איך לצעוד בין עליה לירידה, הקללה אורבת בכל פינה, בעליה כמו בירידה. צעידה נכונה, לעומת זאת, תגלה לנו שבכל שביל ונתיב מצויה ברכה של מציאה טובה. לשם כך יש לקיים "אשר תשמעון" לשמוע ולהאזין היטב ללימודי הצדיק, להטות אוזן לדעתו המופלאה המשלבת גם יחד את דרכי ההתחזקות וההתעוררות, הירידה והעלייה.

פרשת 'ראה' (רא"ה ר"ת אומן ר"ה או אלול ר"ה) מכריזה ואומרת, הכל בידך, הקללה כמו הברכה, צריך רק לבחור נכון. כששומעים לעצות הצדיקים, זוכים וחודש אלול מוביל באמת להמלכת השם שלימה בראש השנה.

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support