שאלה ללא תשובה

כ״ב בסיון תשע״ט

מי הוא שאוסף ציבור כה גדול ומגוון אשר אין בדומה לו בשום מקום וזמן בעולם; אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, תימנים ומרוקאים, מכל החוגים והעדות, קהילות שלימות, שכולם נקבצו באו לך, כולם כאיש אחד בלב אחד לרבי אחד, לרבי שנסתלק לבית עולמו בקדושה בהיותו בן שלושים ושמונה שנים לפני יותר ממאה ותשעים שנה?

הפלא ופלא, פלאי פלאות, בכל שנה ושנה חוזרות ונשנות אותן הפלאות אם כי בממדים גדולים יותר. מי פועל כל אלה? מי הוא שאוסף ציבור כה גדול ומגוון אשר אין בדומה לו בשום מקום וזמן בעולם; אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, תימנים ומרוקאים, מכל החוגים והעדות, קהילות שלימות, שכולם נקבצו באו לך, כולם כאיש אחד בלב אחד לרבי אחד, לרבי שנסתלק לבית עולמו בקדושה בהיותו בן שלושים ושמונה שנים לפני יותר ממאה ותשעים שנה? מנין באים הבכיות הנוראות הבוקעות מליבותיהם של אלפי בני ישראל? מהו מקורם של נהרי הדמעות הנשפכים כמעיין לא אכזב על אבני מצבת הקודש?

מחזה שכיח הוא באומן: נכנס יהודי שהגיע זה עתה משדה התעופה, מתקרב ברעדה אל הציון הקדוש, נופל על פניו ומתייפח כתינוק. מעניין, יהודי זה לא ראה את היהודי שהגיע לפניו ועשה כמוהו ממש. וזה שלפניו הרי לא היה כאן בשנה הקודמת להווכח כי זוהי התנהגות באי המקום, ואלו הרי גם טרם שמעו כי כן היה בדורות הקדמונים. מנין באים פתאום ובבת אחת הרהורי התשובה הנפלאים, הרצונות החזקים להתחדש ולהיות מעתה כבן אל אבינו שבשמים.

טרם הסתלקותו ביקש רבינו הקדוש ואמר: "שרצונו חזק שנבוא אליו על ראש השנה באומן גם לאחר הסתלקותו כמו בשנות חייו הקדושים", "כי ראש השנה שלי קבלתי במתנה מהשי"ת", "כי אני יודע מהו ראש השנה", "ובראש השנה אני עוסק בתיקוני הנשמות ופועל למענם תיקונים מה שגם אני איני יכול לפעול בזמן אחר", "אין למעלה מזה מלהיות אצלי על ראש השנה", "אם לאכול, אם שלא לאכול, אם לישון, אם שלא לישון, אם להתפלל כראוי, אם שלא להתפלל כראוי העיקר להיות אצלי על ראש השנה".

קריאה קדושה ונפלאה זו מתחדשת ומתעצמת מידי שנה בשנה ונשמעת בליבותיהם כאלו שטרם שמעוה קודם, אך היא נשמעת גם, וחזק יותר, אצל אלו שכבר שמעוה בשנים קודמות, בבחינת "אשרקה להם ואקבצם". עם התקרב ימי ראש השנה חוזרת ונשמעת שריקותיה של האמא אל אפרוחיה וכולם באים אל הקן, מגיעים אל האם מתחבקים עמה, מתרפקים עליה באהבה. כולם כולם באים ומתקבצים אל ה"שושבינתא דמטרוניתא" הצדיק העליון העומד ומשמש, המקשר ומייחד כנסת ישראל ואביהם שבשמים.

ניתי ספר ונחזה כיצד מתאר הגאון הקדוש רבי נחמן אבד"ק טשהערין זצ"ל את הקיבוץ הקדוש לפני כמאה ושלושים שנה בספרו פרפראות לחכמה על ליקוטי מוהר"ן:

"כל מי שיש לו עיניים לראות מתפלא מאד בכל שנה ושנה בעת וזמן הקיבוץ, כי מי פועל ועוסק זאת לקבץ בכל שנה ושנה קיבוץ גדול כזה ה' עליהם יחיו, רובם ככולם בעלי תורה והרבה מהם גם בעלי עסק שיש להם עסקים גדולים מאד בביתם, ולפני ראש השנה משליך כל אחד מהם כל עסקיו שבביתו ובא ביגיעות וטרחות גדולות ויש שבאים ממקומות רחוקים וכו', ואין עושים שם שום דבר רק כל אחד מבקש ומתחנן נפשו לפני ה' לזכות לתשובה שלימה וכו' ושיתתקנו כל פגמיו שפגם עד עתה ושמעתה לא יפגום עוד ומרבים שם בתחנונים רבים ובבכיות גדולות והתעוררות גדול עד אין חקר… ובכל שנה ושנה מתחדשת ומתחזקת בעזרת ה' האהבה וההתקשרות שבין כל באי הקיבוץ לשם שמים ושאינה תלויה בשום דבר כלל, וגם בעזרת ה' בכל שנה ושנה נתוספים נפשות חדשות אל כלל הקיבוץ ורואים בחוש ממש הפעולה הטובה שיש לכל אחד מאנשי הקיבוץ בכל השנה על ידי זה ברוחניות וכמעט שהחיות וההתחזקות של כל אחד בעבודת ה' כל השנה הוא על ידי החיות דקדושה וההארה הגדולה שמקבלין אז בזמן הקיבוץ , וכשמתתקן ברוחניות מסתמא נתתקן גם בגשמיות. ובמקום אחר מוסיף: כי אדרבה עכשיו כשאין אנו זוכים לראות את מורינו בעיני בשר ממש וכן לשמוע מוסר מפיו הקדוש ולטעום מתיקות אמרי נועם שלו בפועל ממש בשעת הקיבוץ כמו שהיה בחיים חיותו, ואף על פי כן מתקבצים אליו ונשענים על זכותו הקדוש וכל אחד צועק מעומק לבבו בתמימות ובפשיטות גדול לזכות לשוב אל ה' ולהתקרב אליו באמת. ואנשים רואים את כל זה ותמהים ושואלים על ענין הקיבוץ בכל שנה ושנה ביגיעות וטרחות גדולות כל כך, מה אתם רואים ומה אתם שומעים, ואי אפשר להשיב להם תשובה ניצחת כלל. כי ענין זה הוא רק כפי שכל אחד משער בלבו ויודע ומרגיש גודל קדושת הענין הזה וגודל הפעולה הקדושה והתועלת הגדול שמגיע על ידי זה לכל אחד מהקיבוץ."

עד כאן דבריו הקדושים כמעט מלה במלה, ממש מדהים ומפליא הדמיון העצום למה שמתחולל כיום, מלבד הבדל אחד שאז היה מדובר בכמה מאות אנשים ואילו היום כבר עברנו את הרבבה. אילו לא ידענו מיהו הכותב היינו אומרים כי בן זמננו כתב זאת.

ומבאר שם הגאון הקדוש מטשהערין כי ההסתכלות על הקיבוץ הקדוש הוא בחינת "מלך ביופיו תחזינה עיניך" ועל ידי זה זוכים לכל התיקונים הנפלאים המבוארים בלקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ'.

אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support