ראיון שערך ר' חיים כץ (מרכז גישה) עם הרה"ח ר' עובדיה שטראקס ז"ל, ביום א' פרשת יתרו בשנת תשס"ח.

ר' עובדיה שטראקס היה בנו של ר' נחמן שטראקס הידוע, מחסידי ברסלב שבאומן. בבחרותו, נשלח ע"י אנ"ש ללמוד בישיבת תומכי תמימים חב"ד המחתרתית בקייב, שם התקרב לחסידות חב"ד, ובגיל 18 הצליח לצאת מרוסיה לפולין ומשם לאנגליה, בה התגורר.

השיחה עם ר' עובדיה, שהכיר היטב את חסידי ברסלב באומן, נערכה ע"י ר' חיים כץ בשנת תשס"ח, שלש שנים לפני פטירתו של ר' עובדיה.

ראיון עם ר' עובדיה שטראקס | חיים כץ

בתחילת השיחה הגשתי לו העתק ממכתב מאוד מרגש אודות אביו ר' נחמן שטראקס. ובו מצוינים כמה דברים מאוד חשובים בתולדות חסידות ברסלב. בין היתר מסופר שם שר' נחמן [שטראקס] היה שנים רבות בסיביר ומצב בריאותו רופף, הוא עיוור בעין אחת וחסרות לו כמה אצבעות וכו', ועתה הגיע לארץ ישראל.

– "מעניין, אני רוצה לומר לך שהרבה אנשים בברסלב היו חייבים לאבא שלי כספים מכל מיני הזדמנויות, וכשהגיע לארץ הם שאלו אותו אם הוא רוצה את הכסף בחזרה, אך הוא ענה להם – לא – אני לא רוצה, כי יש לי בשביל היום יום. הוא גם ידע שהם אנשים עניים. ובכלל, הוא תמיד היה נותן כסף לברסלבר'ס וכשאימי היתה צריכה כסף היא היתה לוקחת לעצמה ושמה בצד כדי שאבי לא יחלק את הכל ולא ישאיר לה".

הראיתי לו תמונה של אביו.

הוסיף ר' עובדיה (שיחי'):

"כן, כן, בתמונה הזו הוא היה כבר 'א האלבע מענטש' (חצי בן אדם). הוא יכל לראות בקושי את מי שישב מולו בשולחן, אתה מבין את המצב של אבי ז"ל?! איך הרשעים החזירו אותו… אני אספר לך סיפור על אבי לפני סיביר ותבין קצת כמה כח היה לו.

יום אחד יצאתי עם אבי להתפלל מנחה בקלויז (היינו גרים לא רחוק מהקלויז ומביתינו ניתן היה לראות את הציון ואת הקלויז) והנה אנו רואים דבר משונה: היה לנו שכנים גויים, אנשים טובים שהיו בעלים של טחנת הקמח הגדולה באוקראינה, והנה כמה אנשים יושבים בצורה חשודה בחצר שלנו, (באומן היו גנבים רבים, ורובם היו יהודים, שהיו עושים הרבה בלגן, והיו להם שיטות מתוחכמות של בנית מנהרות תת קרקעיות וכדו'). וביניהם ראש הבנדיטים של אומן. בתחילה המשכנו לכיוון הקלויז, אך אבי התחרט והחליט לחזור אחורה, כי מה פתאום הם יושבים אצלנו בחצר. חזרנו בחזרה. והנה ראש הבנדיטים פונה לאבי ואומר 'הנה הברסלבר! מה אתה מתערב לנו בעסקים?', ואבי לא נבהל וענה 'אתם אומרים לי? אני בכלל לא מבין מה אתם עושים בחצר שלי?! מאיפה קבלתם את הרשות?!'

פה הבנדיט החליט להכות את אבי על חוצפתו, אך הלה בקושי הספיק להניף את ידו, וכבר היה על הרצפה כשעל ביטנו מונחת רגלו של אבי!

כל הרחוב הגיע לראות. הם פחדו שיקרה משהו יותר גרוע, כי לאבא שלי גם היה רישיון מהמשטרה להחזיק סכין, כיון שהיה סוחר שמסתובב עם כסף. על כל פנים המסר הובן, והלה הלך לדרכו עם חבר מרעיו פצוע וחבול. עכשיו ידעו כולם שעם נחמן לא מתחילים!

יותר מאוחר הגיעו כמה בנדיטים ובקשו מאבא שיעשה עמם שלום…. אך אבי לא רצה, אז הם ניסו לשכנעו שלפחות ישתו משהו ביחד, שגם לזה אבי לא הסכים, אך הוא נתן להם כמה מטבעות שיקנו לעצמם משהו לשתות…

"אתה מבין", סיים ר' עובדיה, "מה עשו ממנו הקומוניסטים…"

סיפור נוסף: כשאבי נחקר אצל הק.ג.ב., החוקר החל לאיים עליו, שיכה אותו וכדו'. אמר לו אבי ז"ל: אם תבא אלי עם נשק לא אוכל לעשות לך מאומה! אך אם תרצה להכות אותי עדיף שתלך קודם ותפרד מאשתך…".

רציתי קצת מידע על משפחת שטראקס?

ר' עובדיה: "איזה מידע?"

מאיפה הגיעו משפחת שטראקס, מברדיטשוב או מפולין?

ר"ע: "המשפחה שלנו הגיעה מפולין, ודוד של אבא שלי, שקראו לו ר' דוד שטראקס, היה גר בברדיטשוב, והוא היה חסיד ברסלב שהיה מגיע כמה פעמים בשנה לאומן, בנוסף הוא היה בעל קורא מאוד טוב, והיה מדקדק, כלומר שידע היטב את מקצוע הדקדוק, דבר שחסידי ברסלב לא כ"כ אחזו, גם היה מוסר שיעור בבית כנסת בברדיטשוב, שם התגוררו רבים מחסידי ברסלב. היו ברשותו כמה וכמה בתים בברדיטשוב שבזמן הקומוניסטים נרשמו על שם ילדיו, הוא היה גם בעל מסירות נפש ובזמנים הקשים כשלמדו 70-80 ילדים בחיידר המחתרתי של חב"ד בברדיטשוב, הוא מימן על חשבונו מדי יום אוכל שבושל בביתו תוך כדי סיכון עצמי רב.

בכלל, ברדיטשוב היה אחד המקומות שיכלו עוד ללמוד ולהתחבא בהם.

והוא היה הברסלב'ר הראשון במשפחה. באותו זמן היה כבר זקן בגיל קרוב ל-90. הוא נשאר שם עד שהגרמנים באו וכנראה נרצח שם" .

ומה עם ר' נחום שטראקס שכונה ר' נחום שוסטר?

ר"ע: ר' נחום היה האח הגדול במשפחה, ואבי היה הקטן שביניהם, ועד עתה איני יודע אם היו במשפחה שלהם 14 ילדים או 16. הוא ידע קצת ללמוד (הערה: ידוע שלא ידע ללמוד, ועבד את ה' בתמימות ופשיטות ובכל לבבו), והיה קם חצות והולך לעשות התבודדות, והיה מתפלל כמה שעות שחרית, וישר אחרי מעריב הלך לישון. טוב, אתה מבין לבד מה כבר יכול להיות עם הפרנסה שלו, כי הרי לא נשארו לו יותר מ-4 שעות לעבוד…

איפה הוא היה גר?

ר"ע: "ברחוב שלנו. בביתו אף התאכסן ר' אברהם בן של הטולטישנער (ראבר"נ). אך דבר אחד אני לא מצליח להבין למה הברסלב'ר קוראים לר' נחום בשם שוסטר (- סנדלר). וכי אין לו שם? ועוד מדפיסים זאת בספרים? זה לא הראשון שעושים לו את זה! גם ר' מנדל פוטרפאס היה סנדלר, אך אף אחד לא קרא לו ר' מנדל שוסטר….

ר' נחום היה אחראי על חימום המקוה והיה מסתובב לאסוף עצים [לחימום המקוה]. היו לו שלושה בנים ובת, וכשהילדים גדלו, והממשלה סגרה את החדרים, ולא היה מי שילמד אותם כמו שצריך, וממילא כבר מובן לבד מה היה עם הילדים, הם הלכו ולמדו את השפה כדבעי… וכיון שהיו די מוצלחים הם ניהלו כל מיני דברים מטעם המדינה. ומה קרה איתם אני לא יכול לומר לך, כי אני נשארתי באומן."

לר' נחום גם היתה בת שהיתה נשואה לר' משה יוסל…

ר"ע: "אכן כן, אך היא התגרשה ממנו, ודווקא פגשתי אותו כשיצאתי מרוסיה… נסעתי עימו. אך אני גם הכרתי את בעלה השני שהיה סוחר. היו להם הרבה ילדים, אולי עשרה, והם היו שומרי תורה ומצוות. אני עכשיו נזכר בשמות של ילדי ר' נחום, וועלוועל, יונה ונדמה לי שגם יענקל.

נחזור לר' נחום. הסדר שלו היה שהיה מסתובב בכפרים בסביבות אומן, והיה מוכר לכפריים דברים שניתן להשיג רק בעיר… ובאותה הזדמנות היה מנסה לקבל נעליים לתיקון בסנדלריה. סוחר הוא לא יכול היה להיות, כי היה הרי עובד ה', כל היום תורה ותפילה, וכשכבר כן היה עובד היה נרדם על מקומו…

בנו יונה, אולי קראו לו יואל, היה מנהל של בית ספר גדול בחרקוב ויום א' הגעתי אליו לשם איזה ענין, ולא אחזתי ממנו למרות שהיה לו לכאורה בבית מטבח כשר, אך אני לא רציתי לאכול שם, והוא הוכרח ללכת ולקנות בשבילי סיר חדש ונקי, כדי שאוכל לבשל שם תפודים… ועוד בן היה מנהל של צו"מ (מרכז קניות).

היה אצליכם אחד ברוך… (ר' ברוך געצ'ס) ועוד גיס… הם היו נכדי רבינו. אני זוכר שיום א' הם קנו שני עיזים בשביל חלב, בכדי שלפחות החלב לא יעלה להם… וביום הם היו שולחים את העיזים עם איזה רועה…

אבל מה, ה'עבודה' שלהם היתה מרקיעה שחקים. תפילות, התבודדות, עבודת השם, אבל כל זה לא עזר לילדיהם. הילדים היו רעבים ללחם ממש. גם בזמן שהיו גבירים גדולים באומן משום מה הם לא קבלו עזרה. ואם כבר אספו משהו זה לא היה כסף, זה היה חתיכות לחם…

נזכרתי עכשיו בסיפור מעניין שהיה עם ר' ברוך, ברוך רוזנבלום…. (זה שם משפחתו של ר' ברוך געצ'ס. ח"כ). היה לו בן שהגיע לגיל 18[1], הוא היה פריילאכער בחור אך משום מה לא הצליח לגדול לגובה ונשאר נמוך (אולי מחוסר תזונה ראויה). הגיע הזמן לחתנו, הוא מצא איזה שידוך מבני העניים באומן.

ונהיה מזה בלגן בעיר, איך יתכן שהוא מחתן ילד כזה מבלי לתת לו שום דבר… שום בית… שום פרנסה… זה כנראה לא היה חוקי, ופתאום עצרו את ר' ברוך והחזיקו אותו במעצר. ניסו להוציאו בערבות עד המשפט, ואכן אמרו שמוציאים אותו, והלכנו לראות יחד עם עוד כל מיני אנשים איך שמוציאים אותו.

היה שם איזה בחור מהבנים של הברסלברס שפתאום אמר בקול, 'אל תדאגו, הוא ישוחרר, כי נחמן הכניס לרופא משהו ביד' (אין דעם האנט אריין). הבחור הוכנס פנימה לחקירה ונשאל למה כוונתו, וסיפר שנחמן שיחד את הרופא… נו אני שואל אותך" פנה אלי ר' עובדיה "יש לו שכל לבחור הזה?!"

על כל פנים, אבי והרופא הכחישו נמרצות את הסיפור, ור' ברוך שוחרר, אך לאחר זמן קצר נעצר עם שאר הברסלברס[2] ונשלח ללא נודע…

לגבי העניים באומן, באומן היו שני אזורים יהודים מובהקים ששכנו על שני מורדות הגבעה, אחד מול השני. אחד היה הר שגרו בו בעלי עגלות וכדו', אנשים זולים, רובם ככולם רחוקים מן הדת, משחקים בקלפים ומחללי שבת. ובהר מול גרו המון בבתים של חדר אחד, יהודים עניים מרודים שהלכו עם בגדים קרועים, והילדים הלכו יחפים, ופרנסה לא היתה להם".

רציתי לדעת איפה קבור ר' נחום? שמעתי שהוא נקבר באחד הכפרים ליד אומן.

ר"ע: "אכן כן, הוא נקבר בכפר. זה היה כשהייתי די צעיר… נחום היה מסתובב בכפרים עם שקים על הגב כמו שספרנו קודם. הוא היה נודד מכפר לכפר, והיה ישן אצל גויים. יום א' הוא נהיה חולה, באיזה כפר, ונפטר. אני לא יודע איפה הוא נקבר אבל אני זוכר שהבנים שלו נסעו לכפר להתעסק עם הקבורה[3].

אני עכשיו נזכר שר' אליהו חיים (רוזין), שאני חייב לציין שהוא היה אדם חכם במיוחד, חכם אמיתי, הלך יום אחד עם סכום כסף די נכבד שהיה ברשותו למסחר בשוק השחור, ובדרך נעצר ע"י המשטרה… הם רצו לעשות עליו חיפוש והוא ידע שאם יתפסו אותו עם כסף רע ומר יהיה גורלו… אז הוא בקש מהם רשות ללכת לבית הכסא… ושם הוא השליך את צרור כספו, (ר' נחמן הרי אומר בסיפורי מעשיות שכסף זה כמו צואה)… וכך הוא ניצל – אך כסף לא היה לו, ובשביל זה הגיע לאבי. ר' אלי חיים לא יכל לקנות בתים כי זה לא היה חוקי".

מה הסיפור עם הגרים של ר' נחום? שמעתי שהיה מקרב כל מיני גויים או גרים (כמובא בשיש"ק חלק ד').

ר"ע: היה כפר של גרים (רלו"י סיפר על הגרים הללו, ויש גם בכתובים סיפור מרגש עליהם בזמן השואה. ח"כ) לא רחוק מאומן, ור' נחום היה קצת עושה עמם ביזנס… וגם עוסק לקרב אותם.

היה לגרים קשר עם ברסלב, עם אומן?

ר"ע: "כן, הם היו קשורים לברסלב ואף עשו עסקים באומן. הם התאכסנו  הרבה אצלנו בבית."

"רציתי לספר על סבא שלי ר' יוסף שמעון, שהיה מהבית דין של אומן. הוא היה חסיד סקווער ונפטר מוקדם, צעיר יחסית, על ידי מעשה שהיה, שיום א' הלך למקווה מאוד קר ונחלה ונפטר, וכמובן בניו כעסו עליו על שעשה את זה.

הוא לא היה נכנס לברסלב אף פעם, ואיך לקח את אבא שלי לחתן? אבא הרי היה חסיד ברסלב! וחסידי סקווער תמיד היו אומרים שעדיף להיות קומוניסט ולא ברסלב'ר (מה שבדרך כלל קרה באמת לילדיהם) אך הענין הוא שאבי היה מהבחורים הרציניים באומן שידעו שהוא יישאר בידישקייט, יהיה אשר יהיה ועל כן סבי העדיף אותו".

בשלב זה הראתי לר' עובדיה תמונה של הקלויז, וספרתי לו שהיום הם רוצים על הקלויז הרבה כסף, וכאן מבחינתי היה השיא של המפגש:

ר"ע :"אי, הקלויז, כן, כן, הקלויז…"

אתה זוכר איך שהקלויז נסגר?

ר"ע: "בודאי הייתי שם! וזה לא נסגר בשלב אחד כי אם בשלב אחר שלב!

וכך היה המעשה: יום אחד, כמה ימים אחרי ראש השנה, הגיעו מהעיריה ואמרו שהולכים להפוך את הקלויז לספריה! אבי שהיה לו קשרים, הלך לברר את הענין, אך הם השיבו לו, שהם עושים זאת מכיון שרוב המתפללים רוצים ספריה יותר מאשר בית כנסת! אבא שלי אמר להם שהוא רוצה לדעת מי הוא אשר מלאו ליבו לומר כן! ואדרבה כיון שעכשיו מגיע חג הסוכות, ויש לנו יארצייט של הרבי שלנו נעשה אירוע חגיגי ובהזדמנות זו נשאל את האנשים האם הם מוותרים על הבית כנסת, הם הסכימו ואבי שהיה אומר ועושה הלך ובנה בשוק של אומן, סוכה ענקית, באמת ענקית יותר גדולה מהסוכה ב-770… והביאו כליזמר והמון עם צבא על הסוכה אנשים נשים וטף, והיה שם נורא שמח, וכמובן כולם ענו ואמרו כאחד שהם רוצים את הקלויז, וכך שרד הקלויז לעוד זמן.

לאחר תקופה נוספת הגיעו לסגור את הקלויז וכמובן המון עם בא לראות מה קורה, וגם אני הייתי שם, והנה היה שם איזה יהודי שנהפך לקומוניסט מוצהר, ורצה להראות את כוחו ומרצו, ועשו שם מגדל משולחנות א' על השני, כי תקרת הקלויז היה מאוד גבוהה. והיהודי הזה טיפס למעלה לעבר הנברשת הגדולה והיפה שהיתה מקובעת בתקרה, ורצה כנראה להורידה או להזיקה, והנה לפתע מישהו אמר איזה בדיחה והיהודי התמוטט ונפל ומת על המקום! ואז הללו עזבו את הקלויז.

ואז הגיע הפעם האחרונה. יום אחד הייתי בקלויז ולפתע הגיעו קבוצה שלימה של חברה מהק.ג.ב. מלווים בשוטרים על פרשים הם נכנסו בפנים, והחלו להוציא את כולם בכח. היתה שם איזשהו התנגדות ואנשים קבלו מכות, ואני בתור ילד ברחתי מהקלויז כל עוד רוחי בי וגם הקהל שהתאסף בחוץ גם כן נחבטו כהוגן, וכך זה נגמר לצערנו."

הייתי מאוד שמח אם אוכל לשמוע כעת מעט על אנשי שלומנו שבאומן.

ר"ע: "מי?"

ר' שמשון בארסקי

ר"ע: "ר' שמשון היה אדם נכבד באומן. הוא לא עבד, והיה מהנכבדים ביותר (ומסביבו קבוצה של אנשים שומעי ליקחו). הוא היה מאוד נקי ומסודר (בוודאי ביחס לאנשים בזמנים ההם), והיה נותן ברכות לאנשים"

הוא נפטר בצ"ה?

ר"ע: "כן, ולאחר פטירתו אבא שלי הטביל אותו במקוה".

ור' אברהם שטרנהארץ (כאן הראיתי לו תמונה של ר' אברהם ז"ל)?

ר"ע: "ר' אברהם, כבר ספרתי לך שהייתי במקהלה שעזרה לו בימים נוראים. הוא היה נכבד גם בעיני אנשי העיר ולא התחילו את התפילה בקלויז עד שהוא נכנס!"

הייתי רוצה לבא אליך אי"ה שוב פעם ולשוחח על ר' מתתיהו ועל עוד מאנ"ש כר' יענקל ז'יטומיר ו….

ר"ע: ר' יענקל ז'יטומיר?! הוא הרי היה הרבי שלי, איתו הלכתי, איתו הסתובבתי… לא פעם הייתי הולך איתו לכל מיני מקומות, כמו להדליק את הנר תמיד על הציון הק', אוי הם הרגו אותו… גם נעבאך לא היו לו ילדים… ור' מאטעס… איי, תמיד שאלתי את אבא שלי, למה לא דואגים ליהודי כר' מאטעס?! למה לא דאגו שיהיה לו ולילדיו מה לאכול, למה הוא היה צריך לאכול מחוץ לבית מחוסר כסף לתאורה פנימית? הוא אף פעם לא ביקש ולא התלונן! הוא היה ממש מלאך, וואס האט נישט א שלעכט'ס גיטאן פאר קינער! (- שלא עשה רע לאף אחד), אחרי זה הוא נלקח, וכנראה גם ילדיו הלכו אצל הנאצים! מי יודע?"

הערות (כל ההערות נכתבו ע"י המערכת)

[1] החתן היה הרבה מתחת לגיל 18. הסיפור עורר רעש ואף הגיע לכלי התקשורת היהודיים בעולם.

[2] יחד עם יתר הקדושים שנעצרו ורובם נרצחו. ר' נחמן שטראקס עצמו נעצר אף הוא, והוא היה מהבודדים שחזרו בחיים.

[3] ר' נחום עבר להתגורר בכפר סיניצא הסמוך לאומן, כפר שתושביו התגיירו, כמסופר בהמשך, ור' נחום עבר לשם על מנת לחזקם. הוא נפטר ונקבר בכפר, ותושבי הכפר, מאהבתם אותו, לא אפשרו להעבירו למקום אחר.