רק בורא עולם ואתה
י״א באב תשע״ט
הקרבה המיוחדת לה אנו זוכים כעת, בחג הסוכות, משמשת גילוי דעת והצהרה ברורה: אבינו הרחום אוהב אותנו, אהבתו אינה מצטננת, איננה דועכת ואיננה מסתייגת, גם אחרי נפילות ומעידות קשות. ועם הידיעה הזו אנו צועדים לקראת שנה חדשה של התקרבות. (חג הסוכות)
רק בורא עולם ואתה, לבד
משל למלך אדיר ולו בן יחיד, נסיך עול ימים. הנסיך שובב היה, ביצע תעלולים, הפליא במעשי קונדס, התחצף והתמרד. התנהגותו שלוחת הרסן הסתירה את פנימיותו, בליבו פנימה לא חש בנוח. אדרבה, מבקש היה ליישר את דרכיו, להיות קרוב, אהוב, רצוי יותר; אך יצריו גברו על שכלו, דחפו אותו מתעלול למשנהו. וכל כמה שהעירו לו וגערו, כך התקשח, התרחק, נעשה מנותק ורגוז יותר.
המלך כאב. תעלוליו של הבן ציערו אותו, אך יותר מכך פגע בו ניכורו. לא יכול היה לסבול את הריחוק, מצפה היה שרק יאות הבן לשוב, להתפייס, לבקש מחילה. הוא כבר מוכן כעת לסלוח. והבן שקוע עמוק במריו, מסובך בפשעיו, אינו מאמין ואינו חולם עד כמה מעוניין האב בקרבתו.
מה עשה המלך? הכריז יום אחד על תקופת חנינה. בהזדמנות זו יכול כל פושע להתייצב לפני המלך, להביע חרטה ולבקש חנינה.
התחבולה הצליחה, ביום מן הימים נראתה בין הבאים דמותו השפופה של בן המלך הסורר.
כיוון שהביע הנסיך את נאמנותו, התפייסו. אך המלך לא הסתפק בכך. הוא ביקש לשקם את היחסים, לחדש את הימים שעברו מתוך התנכרות וריחוק. מה עשה? ציווה להקצות אגף מיוחד, אך ורק עבורו ועבור בנו יחידו. במשך שבוע ימים הם יבלו שם יחדיו, הם לבדם ללא זר.
* * *
זהו למעשה הסיפור שלנו, סיפורו האישי של כל בן מלך. זהו גם פשרם של הימים הנוראים, המועדים והחגים שאנו שרויים כעת בעיצומם.
בנים אנו למקום, וככאלה, ניתנת לנו הזכות להיכנס לפני ולפנים, להתוועד יחד ולדבר עם בורא עולם כבן יחיד עם אביו. לא פעם אחת בחודש, לא פעם בשבוע, אף לא פעם ביום. שלוש פעמים ביום!
בכל אחת משלושת התפילות ניצב יהודי לפני מלכו של עולם, רשאי לדבר לפניו, להתוועד עמו, להתקרב, להתחבר. אין מי שימנע זאת ממנו, ואם רצונו, הרי שרשאי הוא לעשות זאת אף מעבר לכך. קרוב השם לכל קוראיו. ראוי שתדע את זכויותיך, בן המלך אתה, נצל זאת.
אולם, מסיבות שונות, כדרכו של עולם, במשך ימות השנה, היחסים הללו נתקלים בקשיים. בסתר ליבו, בפנימיות נפשו, משתוקק בן המלך לממש את מעמדו, להתוועד יותר עם המלך, להשליך עליו את כל יהבו, להיות בן במלא מובן המילה. ובכן, מי מפריע?
כל מיני סיבות שונות ומשונות. משובות נעורים, שגגות, ניסיונות ופיתויי היצר. הפנימיות שלנו מבקשת רק טוב, בפועל לא כל מה שאנו עושים אכן טוב. וכך נוצר ריחוק, הבן השוגג חש מרוחק, בלתי ראוי, שובב חסר תקנה ועוד כהנה. בוש הבן וגם נכלם, מהסס, מסתפק, מבקש לגשת אי פעם לאבא, ליישר הדורים, להבקיע מסכים, לחדש את היחסים. אלף סיבות ודמיונות מונעות זאת ממנו. וכך חולפים הימים, אלפי הזדמנויות, רבבות רגעים יקרים מפז שיכולים היו להכיל התקשרות עמוקה בין בן לאב, מוחמצים ללא שוב.
המצב האומלל יכול היה להימשך ללא גבול, אילולא היה בצד השני לב רחום וחנון של אב. ליבו של אבא אינו יכול להסתגל למצב, אין הוא מסוגל לוותר על בן. ואם הוא עצמו אינו ניגש להתפייס, האב בעצמו ייזום זאת.
הופכים ריחוק לקרבת אלוקים
את ימי הרחמים והסליחות קיבלנו מתוך ליבו הענק של אבינו הגדול. השי"ת הכריז בעולם על ארבעים ימי חנינה וסליחה, וכל הרעש הזה לא נעשה אלא עבורנו; עבור הסיכוי והתקווה שבן המלך, כלומר אנחנו, יקיץ סוף כל סוף מתרדמת ייאושו, יתעשת ויבוא על מנת להתפייס. ובכן, זכינו, התעוררנו, ובתוך הכלל ניגשנו גם אנו לבקש את מחילתו של האב, לטהר, ללבן, לזכך כל שמץ ורבב.
אך אין די בכך. אבינו הרחום אינו מתפשר רק על יישור הדורים, הוא מעוניין להפוך את הריחוק עצמו לקרבה מחודשת; את הירידה לעליה; את העוונות לזכויות. וזו הסיבה שתיכף ומיד כצאת היום הקדוש, אנו מצווים להעמיד סוכה.
התפייסנו, נפלא. כעת יש להקדיש שבוע ימים לשבת יחד ולחדש את הקשר. האב ובנו יחידו מתוועדים יחד בחיבה, בתוך סוכה מיוחדת רק להם, ללא נוכחותם של זרים ומקטרגים. הסוכה הקדושה היא הביטוי המושלם והמדויק ביותר לקשר הנכון והראוי בין נפש יהודית לאביה שבשמים. אנחנו מציבים סביבנו מחיצות, מבדילים את עצמנו מכל נוכחות זרה של רע, יוצרים חיץ בפני הרגלים פסולים, מחשבות זרות, המולה וסער הפוקדים את רשות הרבים. מחיצות הסוכה מבודדות אותנו משאונו של עולם, מניחות לנו להתמסר ללא הפרעה לקשר המתחדש כעת עם אבינו הרחמן.
סוכה של התקרבות
מלמעלה סוכך עלינו הסכך, עשוי מפסולת גורן ויקב. לומר לך שהחג הזה מסוגל לחולל מתכלית הירידה, הפסולת והלכלוך, עלייה עצומה עד לפסגה. הסוכה הקדושה עוטפת אותנו בחיבוק של אמונה ובטחון. יהודי בצל הסכך שרוי תחת השגחה תמידית, חבוק בזרועות הקדושה, מוגן וחוסה בצל ענני הכבוד, זוכה לתשומת לב מיוחדת ונדירה ויודע נאמנה שאביו הרחום העניק לו את כל ליבו.
הסוכה אינה מיועדת רק לחג הסוכות. בשבעת ימי החג אנחנו מסתגלים ומקבלים איך להתמיד ולהימצא בתוך גבולות הסוכה גם בשאר ימות השנה. סוכות רבות מוכנות לכל יהודי על אם דרכו. כל מילה של תפילה, מלמד רבי נחמן, היא סוכה, הנך יכול להיכנס פנימה, לשהות בתוכה, להצטנף ולחסות בין האותיות, לשאוב את החיות הגנוזה בתיבות, לחסות בצל ש-ד-י. הסוכה של סוכות מלמדת ומחנכת אותנו איך לחיות כל יום וכל רגע במשך השנה.
הקרבה המיוחדת לה אנו זוכים כעת, משמשת גילוי דעת והצהרה ברורה: אבינו הרחום אוהב אותנו, אהבתו אינה מצטננת, איננה דועכת ואיננה מסתייגת, גם אחרי נפילות ומעידות קשות. ועם הידיעה הזו אנו צועדים לקראת שנה חדשה של התקרבות.
גולשים צפו גם ב:

אני יוסף
בפרשיות העוסקות ביוסף הצדיק, מבקשת התורה ללמדינו עד כמה יסודי הוא ענין הצדיק ועד כמה בלתי אפשרי לקיים את התורה – ולהתקרב לנותן התורה, הבורא יתברך, ולעבור בשלום את גליו העכורים של העולם הזה. להילולת…

תחילת תהליך הריפוי
רבינו הקדוש מלמד אותנו, שהדרך היחידה לעצור את המעגל הנואש של ירידת הדעת והנפילה לתאוות היא 'להוליד מחדש' את הדעת. לשם כך צריך אדם לזעוק אל ה'. הזעקה מולידה דעת, שבכוחה הוא מתחיל להכיר מחדש…

שובו בנים…
בעוד הגלות מעיקה בשיא אונה, מתעוררת הנפש משקיעתה בביצת הצרות וצועקת לישועת השם - "ותעל שוועתם", כפי שאומרת התורה.. ואותה שוועה של נפשנו - הכפופה תחת עול הגלות - היוצאת מעומקה של הנשמה, היא זו…

גלות הנפש וגאולתה
חמשת הפרשות אותן אנו קוראים בימי השובבי"ם, והאירועים המתוארים בהם על גלות מצרים וגאולת ישראל, הם חמשת השלבים בגאולת הנפש, גאולתו העצמית של כל אחד ואחד מאיתנו, המתחילה בצעקה הפנימית ומתמודדת עם טיעונו של פרעה…

מה מיוחד בשובבי"ם?
ימי השובבי"ם מסוגלים להעלאת הניצוצות הנפולים משום שבימים האלו אנו קוראים את הפרשיות על הירידה למצרים, הניסים שנעשו שם ולבסוף יצאו ברכוש גדול – וכמו כן בזמן הזה כאשר קוראים זאת בתורה, פרשיות אלו מסוגלים…

"מה שהעולם רחוקים מה' יתברך"
"בלי התבודדות", היו אומרים חסידי ברסלב ותיקים, "גם אם יש לו לאדם את הכל; תורה, עבודה, מצוות ומעשים טובים – חסרה לו הנקודה הפנימית: ישוב הדעת, והרי הוא דומה כעיגול, אשר בתוכו כתוב 'מבולבל', וסביבו…

החפץ חיים והתבודדות
"כל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצלים מהן, המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהן, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם ... כמה פעמים ביום צריך לשפוך…

המטרה והאמצעי
המטרה והאמצעי: אדם נתקל בבעיה או בצרה, חלילה. הוא מנסה לפתור אותה וכאשר הוא נכשל - הוא מתפלל. האם אכן כך אמור להיות? האם מטרת התפילה היא לפתור בעיות ולסדר צרות או שמא להיפך: מטרת…

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…

פרקים: מגילת סתרים
במדור "פרקים", נספר מדי פעם על פרשיה או דמות בתולדות חסידות ברסלב, על מנת להעשיר את הידע בתולדות החסידות ובתולדות אנ"ש. הפעם נעסוק ב"מגילת סתרים" שגילה רבינו הקדוש, ובה סיפר את אשר יקרה באחרית הימים.…