תגלית השבוע: ניתן לרפאות כאב שיניים, על ידי "ריקודים"… כך עולה מסיפור שהיה עם בתו של רבינו, מרת שרה ע"ה:

פעם אחת כאבו לה השיניים מאד, ובכאבה פנתה לאביה הקדוש. רבינו יעץ לה לשמוח, אך היא טענה "הרי כואב לי, וכיצד אוכל לשמוח?". רבינו התעקש ואמר שתעשה את עצמה כאילו היא שמחה, עד שתבוא לשמחה וריקודים, ואז ייטב לה. היא שמעה לעצתו, "וכך היה; שהגיע לה שמחה גדולה, עד שבאמצע היום סגרה התריסים, ורקדה, ונתרפאה" (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, לג).

כמה נפלא. רפואה קלה, ללא כאבים, וללא תופעות לוואי: רוקדים ומתרפאים!

לא רק מכאבי שיניים אפשר להתפטר על ידי שמחה וריקודים; גם את המחלות הקשות ביותר ניתן לרפאות על ידם. שכן, "כל החולאת הבאין על האדם כולם באין רק מקלקול השמחה" (ליקוטי מוהר"ן תניינא, כד). והרפואה הטובה ביותר היא, לשמוח ולרקוד. לא לחינם נקראים הריקודים בשם "מחולות", שכן, ה"מחולות" מסוגלות לרפאות מכל ה"מחלות"… (שם).

ואכן, בדרך זו צעדו כל אנ"ש; בכל עת צרה וצוקה, השתמשו עם כוחם הרפואי של הריקודים. וכפי שמסופר לדוגמא על רבי ישראל קרדונר:

"פעם, חלה במחלה אנושה, ור' נתן טראוויצער מצפת ששמע על מחלתו, נכנס לבקרו כשהוא מציע לו סגולה. ר' ישראל לא אבה לגעת בסגולה בשום אופן, למרות שלפי כל הסימנים היו רגעיו ספורים. כשיצא ר' נתן את הבית, התאמץ ר' ישראל בשארית כוחותיו, קם ממיטת חליו, ויחד עם אחד מאנשי שלומנו ששהה בביתו החל לרקוד בשמחה. הוא רקד ורקד במשך שעות ארוכות עד שנתמלא זיעה, ומיד סרה מחלתו ולא יספה שוב אליו"… (מאור הנחל, תשרי תשס"ג, עמוד 66)

כמה נפלא לקרוא את דבריו של רבי שלמה וֶקְסְלֶר זצוק"ל שכותב לחברו רבי ישראל בער אודסר ששכב חולה בטבריה: "הנה בראותי איגרתך, נשבר לבבי, ותיכף קיימתי להגיד לאנ"ש להזכירך, והתפללנו אצל כותל המערבי, ובלילה הזכרנוך בריקודים להמתיק הדינים ממך" (המכתב נדפס בספר הנפלא 'בצילו של הרבי', עמוד 97).

* * *

לא רק מחלות אפשר לרפאות בריקודים. גם גזירות קשות ואיומות, אפשר להמתיק ולבטל על ידי ריקודים והמחאת כף. שכן, הריקודים יש להם כח להמתיק את הדינים, מכל סוג שהם, ולהמשיך רחמים וחסדים.

בשנת תקס"ג, בתקופה שלפני פורים, אמר רבינו תורה על הפסוק שבתחילת פרשת השבוע: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", וגילה תורה שלימה ועמוקה על סוד הריקודים והמחאת כף, כשבתחילתה אמר מפורשות: "כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל – על ידי ריקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינים" (ליקוטי מוהר"ן, י).

התורה שאמר רבינו, עמוקה מאד, אך המסקנה היוצאת משם, שייכת לכל יהודי באשר הוא שם. וכפי שמספר מוהרנ"ת: "כשכתבתי לפניו התורה 'ואלה המשפטים', המתחלת 'כשיש דינים חס ושלום על ישראל, על ידי ריקודין והמחאת כף נעשה המתקת הדינים', אמר לי: כך אמרתי, שעכשיו נשמע גזירות חס ושלום על ישראל, והנה הולכים וממשמשים לבוא ימי הפורים האלה (כי התורה הזאת נאמרה סמוך לפורים) ויהיו ישראל מרקדים וימחאו כף, ועל ידי זה ימתיקו הדינים. וחזר וכפל דבריו ואמר בפה מלא: כך אמרתי!

"וכונתו היתה, להעיר לבבנו שנדע ונבין שכל דברי תורתו הקדושה, אף על פי שיש בה עמקות גדול ונורא מאד מאד ורזין עילאין וסודי סודות עמוקים ורחבים מני ים בכל דיבור ודיבור, אף על פי כן עיקר כונתו שנשמע ונקבל דבריו הקדושים בפשיטות, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורתו בפשיטות ובתמימות. כמו למשל, התורה הקדושה הזאת, שנאמר שם שעל ידי המחאת כף וריקודין נמתקין הדינים, היתה כונתו כפשוטו, שיחזקו עצמן בשמחה גדולה עד שיזכו להתעורר לריקודין והמחאת כף, ועל ידי זה ימתיקו הדינים.

כי כל דברי התורה לא בשמים הוא, לאמר, שאין מי שיכול לזכות לזה להמתיק הדינים על ידי המחאת כף וריקודין, כי אם גדולים בני עליה. רק כל אחד מישראל יש לו כח הזה, כשיקיים הדברים כפשוטן באמת ובתמימות" (שיחות הר"ן, קלא).

גם אם אין לנו שמץ של השגה בסודם של הריקודים, עלינו לעשות את שלנו מתוך אמונה, ורבינו ישלים את החסר. וכפי שכותב החסיד הנלהב רבי נתן ב"ר יהודה מטבריה במכתבו:

"השם יתברך יתן לכם שמחה בלבכם עד שיהיה 'לבו נשא את רגליו', לרקוד הרבה, ולהמתיק כל הדינים שבעולם. כי כך אמר רבינו ז"ל: 'אם אתה תהיו שמחים יהיה טובה גדולה להעולם'. ואנו צריכין להאמין בכל דיבור של רבינו ז"ל שאינו פשוט אלא יש בו רזין ורזין דרזין, ואעפ"כ אנו צריכים לקיימם בפשיטות ובתמימות, המחאת כף וריקודין בידיים ורגליים. ורבינו ז"ל יעשה מזה מה שהוא יודע" (נתיבות צדיק, מכתב יד).