רבי נתן – העניו המופלא
ז׳ בטבת תשע״ד
העניו המופלא: רבינו הקדוש אמר על רבי נתן: "אם תסתכל עליו, תראה בו שהוא שפל ברך כל כך, עד אשר הוא כעפר וטיט ממש" (חיי מוהר"ן, שלח); ורבי נתן מעיד על עצמו: "שכשם שאני קטן בעיניי מצד עצמי, כאשר בוחן ליבות הוא יודע, כן יקרה נפשי מצד מעלת קדושת המשפיע עלי חכמה ובינה ודעת, הוא כבוד אדוני מורי הרב הקדוש והנורא הרב האמת זכר צדיק לברכה (הקדמת ליקוטי הלכות).
העניו המופלא מוהרנ"ת זיע"א
"…ואין אדם זוכה לתורה אלא על ידי שפלות, כמו שאמרו חז"ל 'וממדבר מתנה', שישבר גאוותו מארבע בחינות שפלות.
"כי צריך האדם להקטין את עצמו לפני גדולים ממנו, ולפני בני אדם כערכו, ולפני קטנים ממנו. ולפעמים שהוא בעצמו קטן שבקטנים וצריך להקטין את עצמו כנגד מדרגת עצמו, וידמה בעיניו שהוא למטה ממדרגתו, בבחינת 'שבו איש תחתיו'.
(ליקוטי מוהר"ן, יד)
ארבע דרגות יש בענווה, וכנגדם ארבעה גוונים בעין, כשהמרכזי שבהם הוא ה'בת עין', הנקודה השחורה, המכוונת כנגד הדרגה הרביעית – תכלית השפלות והענווה. בה דוקא משתקף ונראה האור.
זוהי עיקר עבודתנו: להתבטל לגמרי, ולהפוך ל"בת עין" אשר דרכה נוכל לראות את האור הגדול. "כי עיקר הבירור – בבחינת נקודת בת עין, שהם בחינת המדרגה הרביעית של שפלות, שהוא: שיהיה שפל ועניו למטה ממדרגת עצמו עד שיהיה בבחינת מה. ואז נכלל בבת עין דקדושה, שהיא בחינת הנקודה האמתית דקדושה, שדרך שם נכלל במקום שנכלל למעלה למעלה. כי עיקר העליה וכלליות למעלה למעלה באור האין סוף הוא, על ידי ענוה ושפלות. והעיקר, כשמגיע לבחינת שפלות הרביעית שהוא תכלית הענוה. (ליקוטי הלכות, ערלה ה, ו).
ובכן, רק מי שמשחיר את עצמו בתכלית השחרות, הוא זה שזוכה לראות את האור הגדול.
כי הלא זה סודה של בת העין – השחרות. וכדברי רבינו הקדוש: "בת עין, דהיינו השחור שבעין, שהוא בחינת השחרות, שהוא מצמצם ומגביל וכולל בעצמו כל הדברים הגדולים העומדים לנגדו, כגון הר גדול כשעומד לפני הבת עין, שהוא השחור שבעין, אזי נגבל כל ההר בתוך הבת עין שרואה אותו. כי השחרות שבעין הוא מצמצם כל הדברים הגדולים ונכללין ונראין בתוכו, ועל ידי זה רואין ומשיגין הדבר שרואין. כמו כן, זה השכל התחתון מצמצם ומגביל השכל הגדול העליון ונכלל בתוכו, ועל ידי זה רואין ומבינים ומשיגים את השכל העליון הגדול" (ליקוטי מוהר"ן, ל).
* * *
התלמיד הקדוש – מוהרנ"ת, בעל ההילולא שחלה בשבוע זה – הוא זה שזכה לכך בתכלית השלימות. הוא זה שנולד בחמשה עשר בשבט ונסתלק בחודש טבת – תקופת ה"בת עין". כי "תקופת טבת היא התקופה הרביעית, שהוא כנגד בחינת בת עין, ששם עיקר הבירור כנ"ל. והתקופה היא שלשה חדשים, שהם: טבת, שבט, אדר. נמצא, שחמשה עשר בשבט הוא נקודת אמצעית התקופה, שזהו בחינת נקודת הבת עין" (ליקוטי הלכות, שם).
הוא זה שרבינו הקדוש אמר עליו לאחד מאנשיו: "אם תסתכל עליו, תראה בו שהוא שפל ברך כל כך, עד אשר הוא כעפר וטיט ממש" (חיי מוהר"ן, שלח); והוא זה, שמעיד על עצמו: "שכשם שאני קטן בעיניי מצד עצמי, כאשר בוחן ליבות הוא יודע, כן יקרה נפשי מצד מעלת קדושת המשפיע עלי חכמה ובינה ודעת, הוא כבוד אדוני מורי הרב הקדוש והנורא הרב האמת זכר צדיק לברכה (הקדמת ליקוטי הלכות), ואכן, דרכו זורח ומאיר אורו של רבינו הקדוש לעד ולנצח נצחים!
"ובזאת אנחנו חייבים להודות ולהלל כל ימי חיינו, לעושה לנו אורים גדולים כי לעולם חסדו, את השמש לממשלת ביום, הוא אדמו"ר מוהר"ן זצ"ל – הנמשל בגבורת מאורו וזריחתו להשמש – שעיקר יהיה ביום, שמרמז על הגאולה שאז יתגלה גם ספרו הגנוז וספרו הנשרף, וגם עוצם הנוראות שבפרדס תורותיו ומעשיותיו של עכשיו; ואת הירח לממשלת בלילה, הוא תלמידו הקדוש מורנו מוהרנ"ת ז"ל הנמשל ללבנה, על אשר זיכך וצרף את גופו, עד שקיבל בעצמו את אור השמש להזריחו גם בעומק החושך שבדורותינו אלה ולהחיות ולהשיב בזה גם את כל חלושי הראות שמחמת גודל כהיון עיניהם אין יכולים להביט באור השמש בעצמו" (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, הקדמה).
גולשים צפו גם ב:

ר' הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

כד אתי יתרו…
אפילו אם יודע בעצמו שמעשיו מקולקלים הרבה וכבר נכשל במעשיו פעמים אין מספר, אף על פי כן זה היום הוא חדש לגמרי ויכול גם ממקומו שהוא שם להגדיל ולקדש שמו יתברך, אפילו הגרוע שבגרועים

כשעמלק מגייס את השכל
אכן, אסור לנו לכבוש את זעקת המלכות הנפולה, רק לתת לה פורקן בשדות וביערות! את הזעקה הזאת עלינו להשמיע בימים אלו שלפני פורים; את זעקתו של השכל הטרוד בכל הדברים הקטנוניים והשוליים, רק לא בהשגות…

משנכנס אדר
מרדכי הצדיק, שאורו מאיר בכל שנה ושנה בימי הפורים, מתהלך לפני אותם שנשו, נפלו והתרחקו מבורא עולם, המסתתר מהם, כביכול, והופך את אותן הסתרות לדעת, לתורה גבוהה ועליונה ועל ידי זה זוכים גם אותם אנשים…

טעם זקנים – לשה"ק – י"א
לצפיה ולהורדה: קונטרס "טעם זקנים", מאוצר שיחותיו הנפלאות של הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר ז"ל, בתרגום ללשון הקודש, קונטרס י"א: תורת רביה"ק, סיפורים מדורות עברו ומאוצרות אנ"ש שבאומן...

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

תתחיל עכשיו!
עבודת ה' אינה רק לאותם הרחוקים כבר מכל תאוות והבלי עולם הזה, אלא אדרבה אפילו למי שעדיין לא התחילו כלום בעבודת ה', שעליהם להתחיל מהארציות והגשמיות שבהם הם נמצאים

פורים, הלימוד הנצחי
פורים הוא הכל. הוא הגלות והוא הגאולה, הוא היאוש והוא התקוה, הוא הנפילה והוא הקימה. פורים הוא הזכרון והשכחה ו"ארור המן וברוך מרדכי", איך ממשיכים אותו הלאה, לכל ימות השנה?

למחות את עמלק שבלב
כל מה שאפשר לזכות לו בפורים, תלוי בדבר אחד: שלא נרפה, לא נתייאש, לא ניפול ולא נתקרר. רק נתעקש, נתפלל ונייחל תמיד, בכל מצב!

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…