רבי יצחק ברייטר
י״ז בטבת תשע״ז
כי אם היינו מאמינים שמה שעובר עלינו יש לו שייכות עם בנין רבינו ז"ל ותיקוניו, היינו שאינו יכול או אינו רוצה באופן אחר לתקן העולם ולעסוק בענייניו כ"א שיעבור על מקורביו כאלה וכאלה, ובאמת הוא אמונה פשוטה למאד ויכולין ע"י דעת צח מעט להאמין כך ואף שבעת נסיון בעת שלוקחין מהאדם הדעת, הוא אינו יכול להחיות את עצמו בזה, אבל הלא קץ שם לחושך וכל צרה ר"ל היא מוכרחת להמתק ביום פלוני ובשעה פלונית וע"י סם החיים פלוני, כאשר גזר עליה שולחה.
מכתבים מר' יצחק ברייטער לר' איצ'ה מאיר קארמאן לירושלים.
א
ב"ה, ה' פנחס, כ"ב תמוז צ"ח, ורשה.
אחי הנכבד יצחק מאיר בן סימא מינדל נ"י.
… גם אין אנו מבינים: במכתב אחד אשר כותבים כי הציון פתוח שלא כדרך הטבע, ובמכתב שני כתוב כי סגור ומסוגר בגדר. ולמה אתם יראים לכתוב מפורש, הלא אינכם וכו', ולמה אינכם כותבים בפירוש מה שאתם יודעים, ותשיבו לנו מפורש משלום הציון. כי עיני כל ישראל כלים לשמוע עכ"פ כי הציון חפשי. ונבקש מאד כל אנ"ש שיודעין מה מאומן בית חיינו, שיואילו להודיע לנו מפורש, כי אין לנו כוח לכליון עיניים כזה, ואתם כותבים ברמז ובסוד, הלא אינכם באומן, ולנו אתם יכולים לכתוב הכל.
גם אנו רוצים לידע חוות דעת ר' אברהם נ"י (מן הסתם: שטרנהרץ. י"מ), אם הוא רוצה ליסע למחנינו, לדעתי הוא היה זוכה לחטוף טוב כזה מה שלא חטף כל ימיו, וכמו"ש 'ונר אלקים טרם יכבה' הלא אין בכל אנ"ש מי שיודע כמוהו, וצריכין לחדש כל קבוצותינו בגולה והוא ראוי לזה, ויגרום בזה נחת רוח גדולה להשי"ת ולצדיק האמת וכו'.
אבקש להזכירני על מקומות הקדושים שאזכה לתשובה שלמה, כי עד מתי אהיה כבוש כל כך בגולה בין כל רע ואני משתוקק לכל טוב, אמן.
יצחק בן אסתר בריינדל ברייטער
ב
ב"ה, א' חיי תרפ"ז, ורשה.
אל כבוד אחי יקירי כמר איטשע מאיר קארמאן נ"י
אחדשה"ט (=אחר דרישת שלומו הטוב), כמשפט לאוהבי שמו, גם אני התעוררתי בקראי מכתביך המלאים צעקות וגעגועים לשמוע איזה התחזקות ומסעד מאת חבר לדעת אמת, איך הם מתגברים ביום צר ואל מי הם פונים במיצר. נתעוררתי לנאות ידי במכתב ולקבץ פיזור נפשי ודעתי המפוזרים בקצוי ארץ וים רחוקים לקבצם אל מקום אחד ולהביאם במסורת הכתב לקיים וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, שדרשו חז"ל זז-מות והיינו שע"י הכתב מזיזים ומרחיקים את המוות, היינו מיתת הלב והתגברות השכחה מן ביתך ובשעריך, מן פנימיות וחיצוניות. גם אני אמרתי אתמול לחברינו אהרן ליב, כי היה ראוי לנו שנזכה לקיים בכל יום לכתוב איזה ענין של דיבורי אמונה או בינו לבין עצמו או לחברו והיה זה לדבר גדול, כאשר אנו מאמינים כי ע"י לימוד התורה בכל יום או איזה שיעור של הנהגה טובה, זוכין על ידה לכל טוב, כן בטח ע"י המצוה של כתיבת ספר תורה בכל יום, היינו זוכים לרב טוב הצפון באוצרותיו של צדיק האמת והלוואי שנקיים זאת.
אודות להשיב על מה שעובר עליך בגשמיות, הוא כך: כי אם היינו מאמינים שמה שעובר עלינו יש לו שייכות עם בנין רבינו ז"ל ותיקוניו, היינו שאינו יכול או אינו רוצה באופן אחר לתקן העולם ולעסוק בענייניו כ"א שיעבור על מקורביו כאלה וכאלה, ובאמת הוא אמונה פשוטה למאד ויכולין ע"י דעת צח מעט להאמין כך ואף שבעת נסיון בעת שלוקחין מהאדם הדעת, הוא אינו יכול להחיות את עצמו בזה, אבל הלא קץ שם לחושך וכל צרה ר"ל היא מוכרחת להמתק ביום פלוני ובשעה פלונית וע"י סם החיים פלוני, כאשר גזר עליה שולחה. אז בעת שרואה המקורב כי היתה הרווחה, אז הוא ההיפוך מפרעה שהכביד את ליבו, כ"א אז המקורב ויודע הנ"ל, הוא מודה ומשבח ומפאר ומרום ואומר: אודך ה' כי אנפת בי וכו' ואז זוכין לשעשוע עולם הבא, שזה העיקר וזה עיקר מצות ברכת המזון ואחריו הארת הרצון ויחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, כי כל מה שעובר על האדם הוא מזונו ותיקונו ואם אינו יכול לברך לפניו או ללמוד על שולחנו, היינו להבין מיד את הרמזים ולהחיות את עצמו בהם, עכ"פ לאחריו יברך ויודה וישבח כנ"ל, ואם יאמר ויבלבל הבעל דבר: הלא אתה בעצמך חייב במה שעובר עליך בנוסח הגמר' 'הרעותי את מעשי וקפחתי', (כי הבעל דבר מתלבש עצמו במצוות ומראה מיד את הגמרות ומאמרי חז"ל האלו אשר יוכל להחליש בם את דעתינו להרחיקנו מתפלה ומכל טוב,) צריכים לידע אשר אפילו אם האמת הוא כך שהרעותי את מעשי ולכן עובר עלי זאת, עם כל זה האמת הוא אמת: אני מקורב לצדיק האמיתי אשר עושה על ידי תיקונים גדולים ובאשר אני גרוע במעשי לכן השלום הנפלא אשר זוכין ע"י התקרבות לצדיק האמת נתלבש בכלי הפגומים במרירות, אבל סוף כל סוף ע"י ענייני בונה הצדיק בניינים נפלאים בודאי, כי ע"י אנשים אחרים המקורבים להמפורסמים בודאי אינו בונה בנינינו, כי (אם) על ידי, כי הוא עצמו (=כותב המכתב) אמר אף שאינו רואה בעצמו שום השתנות לטובה, ההתקרבות עצמו הוא טוב. מה זה טוב? היינו כנ"ל: שעל ידי ההתקרבות בעצמו, הצדיק בונה ע"י מקורביו הנ"ל. וא"ת במה הם מקורבים אם אינם מקיימים עצותיו? וי"ל: על ידי שהם מצפים לישועה וכו', ונקראים על שמו ז"ל ובפרט אם הם זוכים לפתוח פיהם לקדושה וטהרה ואומרים – אף בפיהם ומשפה לחוץ – אף שליבם עוד רחוק מהדיבורים ומכ"ש מעשיהם, עכ"ז הצדיק עושה את שלו ומעלה על ידי זה שעשועים, מה שלא עלו מימות עולם.
אחיך
יצחק ברייטער
גולשים צפו גם ב:

אני יוסף
בפרשיות העוסקות ביוסף הצדיק, מבקשת התורה ללמדינו עד כמה יסודי הוא ענין הצדיק ועד כמה בלתי אפשרי לקיים את התורה – ולהתקרב לנותן התורה, הבורא יתברך, ולעבור בשלום את גליו העכורים של העולם הזה. להילולת…

תחילת תהליך הריפוי
רבינו הקדוש מלמד אותנו, שהדרך היחידה לעצור את המעגל הנואש של ירידת הדעת והנפילה לתאוות היא 'להוליד מחדש' את הדעת. לשם כך צריך אדם לזעוק אל ה'. הזעקה מולידה דעת, שבכוחה הוא מתחיל להכיר מחדש…

שובו בנים…
בעוד הגלות מעיקה בשיא אונה, מתעוררת הנפש משקיעתה בביצת הצרות וצועקת לישועת השם - "ותעל שוועתם", כפי שאומרת התורה.. ואותה שוועה של נפשנו - הכפופה תחת עול הגלות - היוצאת מעומקה של הנשמה, היא זו…

גלות הנפש וגאולתה
חמשת הפרשות אותן אנו קוראים בימי השובבי"ם, והאירועים המתוארים בהם על גלות מצרים וגאולת ישראל, הם חמשת השלבים בגאולת הנפש, גאולתו העצמית של כל אחד ואחד מאיתנו, המתחילה בצעקה הפנימית ומתמודדת עם טיעונו של פרעה…

מה מיוחד בשובבי"ם?
ימי השובבי"ם מסוגלים להעלאת הניצוצות הנפולים משום שבימים האלו אנו קוראים את הפרשיות על הירידה למצרים, הניסים שנעשו שם ולבסוף יצאו ברכוש גדול – וכמו כן בזמן הזה כאשר קוראים זאת בתורה, פרשיות אלו מסוגלים…

"מה שהעולם רחוקים מה' יתברך"
"בלי התבודדות", היו אומרים חסידי ברסלב ותיקים, "גם אם יש לו לאדם את הכל; תורה, עבודה, מצוות ומעשים טובים – חסרה לו הנקודה הפנימית: ישוב הדעת, והרי הוא דומה כעיגול, אשר בתוכו כתוב 'מבולבל', וסביבו…

החפץ חיים והתבודדות
"כל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצלים מהן, המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהן, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם ... כמה פעמים ביום צריך לשפוך…

המטרה והאמצעי
המטרה והאמצעי: אדם נתקל בבעיה או בצרה, חלילה. הוא מנסה לפתור אותה וכאשר הוא נכשל - הוא מתפלל. האם אכן כך אמור להיות? האם מטרת התפילה היא לפתור בעיות ולסדר צרות או שמא להיפך: מטרת…

ר' הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.

ושובו אל ה'…
הבה נאמץ לעצמנו את הכח האדיר של אמירת תהלים, יהיה איך שיהיה. ואם הקור העז חדר ללבנו חלילה, לא נמתין לשום התעוררות, רק נטה אוזנינו באמירה זו כפי יכולתנו, כי אז כבר נכללנו בתקוה העצומה.

טעם זקנים – לשה"ק – י
לקריאה ולהורדה: קונטרס "טעם זקנים", שיעורי הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר ז"ל, מתורגמים ללשון הקודש. אוצר של שיחות, תורות וסיפורים מתורת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ומאנ"ש מדורות קודמים. קונטרס י

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…

פרקים: מגילת סתרים
במדור "פרקים", נספר מדי פעם על פרשיה או דמות בתולדות חסידות ברסלב, על מנת להעשיר את הידע בתולדות החסידות ובתולדות אנ"ש. הפעם נעסוק ב"מגילת סתרים" שגילה רבינו הקדוש, ובה סיפר את אשר יקרה באחרית הימים.…