קנאת המלאכים
כ״ח בסיון תשע״ט
ההתרחקות שמראים לאדם המבקש להתקרב היא באמת כולה התקרבות, משום שפירושה הוא שהוא צועד ועולה בדרך האמת, ואז צריך התחזקות גדול מאוד, כפי שאומר רבינו הק'. כי למרות הכל, נדמה לו כאילו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל, ואז צריך להאמין בכוחה של כל תנועה ותנועה וכל נקודה ונקודה, ורק בכח זה אפשר לעבור ולהמשיך.
בתורה מ"ח ליקוטי תנינא (תורה המכונה בפי אנ"ש 'האיגרת') כותב רבינו שכאשר אדם נכנס בעבודת ה', אזי הדרך שמראין לו התרחקות, ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות, וצריך התחזקות גדול מאוד מאוד לבלי ליפול בדעתו ח"ו וכו' עיי"ש.
והנה הלשון שנוקט רבינו בתורה תמוהה במקצת, שהרי ידוע שיש ירידה שהיא לצורך העלייה, אולם אין לנו שהירידה עצמה היא בעצם עלייה, וכאן אומר לנו רבינו, שתדע לך שההתרחקות היא בעצם לא התרחקות אלא כולו התקרבות. וענין זה צריך ביאור.
* * *
רבינו כותב בתורה א' (ליקוטי מוהר"ן תניינא), שהתכלית של איש הישראלי היא, שיהיה לו ממשלה על המלאכים, (וכפי שמבואר בגמרא במסכת סנהדרין שצדיק חשוב יותר ממלאך) אולם עליו להזהר שלא יקנאו בו מלאכי השרת ויפילו אותו ח"ו, כי המלאכים מקנאים מאוד באדם כזה שיש לו ממשלה עליהם. מבואר אם כן בדברי רבינו שאדם הרוצה לעבוד את השם ית', וממילא על ידי זה תהיה לו ממשלה על המלאכים, צריך להיזהר מקנאת המלאכים שלא יפילו אותו. אולם, הנה עינינו הרואות כי באמת יש הרבה בני אדם שלכאורה עובדים את השם ית', לומדים כראוי ומתפלים כראוי, וכן במידות, ואין להם שום קנאת המלאכים, כמו כן אין להם שום נסיונות שמפריעים להם וכו'.
וההסבר הוא כדברי המשל שסיפר רבינו: אם ניקח כוס מים מהברז, הם נראים לכאורה נקיים מאוד, זכים וצלולים. אולם, אם נרתיח אותם, נראה לפתע שטרם רתיחתם הם מעלים לפתע פסולת ולכלוך, בפרט כאשר הם קרובים ממש לרתיחה, ולאחר שרתחו, הרי הם נקיים באמת.
וההסבר הוא פשוט. קודם, לפני ההרתחה, היו המים מעורבים עם הלכלוך ולכן לא היה הלכלוך נראה לעין, אולם על ידי ההרתחה נפרד הרע מן הטוב, ואז המים באמת נקיים.
והנמשל הוא שהנה יש אחד שלומד ומתפלל, לא משום שהוא רוצה באמת לעבוד את השם ית', אלא בשביל המעמד האישי שלו או בשביל 'להתקדם' ולהפוך לאיזו דמות מוכרת, אולם באמת אין מחשבתו נתונה לעבודת השם יתברך שמו. אחד כזה אינו עובד לנקות ולזכך את מידותיו הרעות, ואצלו הרע והטוב מעורבבים, כמו שאמר רבינו שלעתים יש ואדם מוותר על תאווה מסויימת, לא משום שהוא נקי מתאווה זאת, אלא שיש לו תאווה גדולה יותר, ועל אדם כזה אין בכלל קנאת המלאכים, אבל אחד שבאמת רצונו לעבדו יתברך, אף אם לא יהיה לו מעמד או משרה מכובדת, כי כל רצונו הוא לעבוד את ה' ולשבר ולזכך את מידותיו הרעים, על אדם כזה יש באמת קנאת המלאכים, ולכן באים ועוברים עליו המעברים שעוברים עליו, שהקדוש ברוך הוא מנסה ובודק אם הוא באמת רוצה לעבוד אותו יתברך, על אף כל המעברים והנסיונות.
וזה גם פירוש דברי רבינו בתורה מ"ח. ההתרחקות שמראים לאדם המבקש להתקרב היא באמת כולה התקרבות, משום שפירושה הוא שהוא צועד ועולה בדרך האמת, הדרך הטובה והוא עובד אותו ית' באמת, ולכן יש עליו קנאת המלאכים. ואז צריך התחזקות גדול מאוד, כפי שאומר רבינו הק', כי למרות הכל, נדמה לו כאילו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל, ועל זה אנו צריכים הרבה התחזקות ולחזק אחד את השני ולדעת ולהאמין שכל תנועה ותנועה שמנתק עצמו מעט מגשמיותו ופונה להשם יתברך, היא גדולה ויקרה מאוד מאוד עד אין שיעור, ולהתחזק בנקודות הטובות שלנו, ובעיקר לשמוח שאנו מקושרים לאותו צדיק, הנחל נובע מקור חכמה, רבינו הקדוש, שמוביל אותנו בדרך חדשה שהיא ישנה.
