קנאות ורצון טוב…
י״ד באב תשע״ט
עוונותינו גרמו להעלמת רצון זה והביאו לחורבן הבית. אך ככל שנלמד לעורר את לבבנו ברצונות טובים, גם יותר ממה שחוייבנו; וככל שנשכיל להוסיף צעד אחד יותר ממה שהוכרחנו – כן יקרב היום שבו נשוב לשוש עמו יתברך בבית הגדול והקדוש.
קנאות היא גילוי של רצון טוב יותר
זה שבוע שהפרוטה כלתה מכיסו, הדבר נוגע לליבו. הוא לא כל כך דואג לעצמו, כפי שהוא דואג לנזקקים, שעתה יצטרך לשלחם ריקם.
נתינת צדקה היא ממש חלק ממנו, תמיד הוא פועל למען הנצרכים – מעל ומעבר ליכולתו. אך הפעם, כמו נכבלו ידיו; מצוקתו הכלכלית הגדולה לא הותירה לו אפשרות לתת משהו.
'הנה' – מתנוצץ בלבו רעיון נפלא – 'באפשרותי לזכות במשהו שנחשב כמו צדקה – לקנא קנאת ה'! כשאראה חלילה איזה זלזול בכבוד שמים – לא אחריש. כמובן שאעשה זאת לפי כל דקדוקי ההלכה, שלא לפגוע חלילה באיש בצורה אסורה, אך לא אשקוט לנוכח פגיעה בקדשים. אומנם אין זו חובה, אבל דווקא משום כך, זה כל כך חשוב ויקר בשמיים'.
קנאות וצדקה נשמעות לכאורה כשני מושגים סותרים. 'בעל צדקה' הינו תואר לאיש שמעורר רחשי כבוד והערצה; הוא מצטייר כאדם שכולו חסד ורחמים. לעומת זאת הקנאות, נתפסת כמשהו קרוב לאכזריות; 'קנאי' מצטייר בעיני הבריות כחמום– מוח, קיצוני, חסר רחמים.
אך נתפלא לראות שבהשקפת התורה, לא זו בלבד שאין אלו תכונות סותרות, אלא שתיהן נובעות מאותו מקור, ואף משמשים כתחליף זה לזה.
"כשמקנאין קנאת ה' צבאות – נחשב כמו צדקה", אומר רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ח"ב סה);
ואילו רבי נתן מפרש זאת הלכה למעשה: "מי שאין בידו ליתן צדקה כראוי – כבר גילה [רבינו הקדוש ש] כשמקנאין קנאת ה' צבאות, נחשב כצדקה, ובזה ממתיקין החרון–אף" (ליקוטי הלכות, ברכת השחר ה, סג).
מה הקשר בין שני מושגים נוגדים אלו?
רבי נתן מגלה לנו יסוד נפלא:
העולם כולו נברא כדי שאנו נבחר בטוב ונזכה על ידי כך לטוב הנצחי. אך הבחירה שניתנה לנו לא הצטמצמה רק באפשרות לבחור בין טוב לרע, אלא גם בטוב עצמו ישנם חלקים טובים רבים שלא נצטווינו בפירוש לבחור בהם, אבל מי שנדבה רוחו אותו להוסיף אותם לכבוד בוראו –עושה בכך נחת רוח נפלאה למעלה; הקדושה המושפעת עליו בעקבות זאת, עולה לאין ערוך על הקדושה של העושה רק את אשר חייבים לעשות.
זהו כוחו של רצון אמיתי – כשהאדם אינו מסתפק בחובות שהשיתו עליו בלבד, אלא רוצה להוסיף ולהתקרב יותר ויותר אל ה', או אז הוא מתחבר ל'שורש הרצון' העליון, אל הרצון האלוקי כביכול, מקור הרחמים. ממקום נשגב זה הוא מושך כוחות חדשים, יותר ממה שניתן לקבל על ידי כלל המצוות המחייבות. כך למשל, כאשר אדם רואה שיצרו מתגבר עליו – והוא מקבל על עצמו פרישות מסוימת מדברים מותרים, או כשהוא מתגבר על האכזריות שבלבו ונותן צדקה יותר מטבעו, או כשהוא מקנא קנאת ה' יותר ממה שהוא מחויב מצד הדין –כל אלו קושרים אותו למקום גבוה ביותר, שמשם מושפעים לעולם רחמים נפלאים.
בפרשתנו אנו למדים על קנאותו של פינחס. הוא לא היה יכול לראות כבלע את הקודש – וקם לקנאות קנאת ה'. הכתוב מגלה לנו כדברים האלה: "ויעמוד פינחס ויפלל – ותחשב לו לצדקה"(תהלים קו, לא).
לאמור, שאין זה מעשה גבורה בלבד, אלא כמוהו כצדקה; שניהם נובעים מכוח רצון פנימי שאינו רואה בתורה רק מצוות הכרחיות בלבד, אלא גם צורך להתקרב יותר ממסגרת החיוב וההכרח.
קנאות זו גרמה להמתקת הגזירה והשקיטה את חרון אף ה' מעל ישראל.
כוחות הרע שהתגלמו בעולם בבלעם ובלק, עומדים עד היום מול רצון זה; הם שגורמים לנו לעשות כל דבר רק כדי לצאת ידי חובה; הם גם אלה שמכבים בלב יהודי את הרצון האלוקי החי ובוער בו באהבה בלתי פוסקת אל ה'.
לעומתם עומדת 'התעוררות הרצון' של פינחס, שעניינה חיות ותוספת קדושה ורצון לעשות נחת רוח לה' – יותר מגבול החיוב וההכרח. כוח זה משבר את הרע ומרעיף רחמים מן השמיים.
בית המקדש היה המקום שבו התגלו רצונותיו של כל יהודי; שם הוא הביא את נדבת לבו, לרצון לפני ה'. מכוח רצונות קדושים אלה נתגלתה שם השכינה ברצון, באהבה ובחיבה יתירה לישראל.
עוונותינו גרמו להעלמת רצון זה והביאו לחורבן הבית. אך ככל שנלמד לעורר את לבבנו ברצונות טובים, גם יותר ממה שחוייבנו; וככל שנשכיל להוסיף צעד אחד יותר ממה שהוכרחנו – כן יקרב היום שבו נשוב לשוש עמו יתברך בבית הגדול והקדוש.
(עפ"י ליקוטי הלכות, ברכות השחר ה, סב-צו)
גולשים צפו גם ב:

אני יוסף
בפרשיות העוסקות ביוסף הצדיק, מבקשת התורה ללמדינו עד כמה יסודי הוא ענין הצדיק ועד כמה בלתי אפשרי לקיים את התורה – ולהתקרב לנותן התורה, הבורא יתברך, ולעבור בשלום את גליו העכורים של העולם הזה. להילולת…

תחילת תהליך הריפוי
רבינו הקדוש מלמד אותנו, שהדרך היחידה לעצור את המעגל הנואש של ירידת הדעת והנפילה לתאוות היא 'להוליד מחדש' את הדעת. לשם כך צריך אדם לזעוק אל ה'. הזעקה מולידה דעת, שבכוחה הוא מתחיל להכיר מחדש…

שובו בנים…
בעוד הגלות מעיקה בשיא אונה, מתעוררת הנפש משקיעתה בביצת הצרות וצועקת לישועת השם - "ותעל שוועתם", כפי שאומרת התורה.. ואותה שוועה של נפשנו - הכפופה תחת עול הגלות - היוצאת מעומקה של הנשמה, היא זו…

גלות הנפש וגאולתה
חמשת הפרשות אותן אנו קוראים בימי השובבי"ם, והאירועים המתוארים בהם על גלות מצרים וגאולת ישראל, הם חמשת השלבים בגאולת הנפש, גאולתו העצמית של כל אחד ואחד מאיתנו, המתחילה בצעקה הפנימית ומתמודדת עם טיעונו של פרעה…

מה מיוחד בשובבי"ם?
ימי השובבי"ם מסוגלים להעלאת הניצוצות הנפולים משום שבימים האלו אנו קוראים את הפרשיות על הירידה למצרים, הניסים שנעשו שם ולבסוף יצאו ברכוש גדול – וכמו כן בזמן הזה כאשר קוראים זאת בתורה, פרשיות אלו מסוגלים…

"מה שהעולם רחוקים מה' יתברך"
"בלי התבודדות", היו אומרים חסידי ברסלב ותיקים, "גם אם יש לו לאדם את הכל; תורה, עבודה, מצוות ומעשים טובים – חסרה לו הנקודה הפנימית: ישוב הדעת, והרי הוא דומה כעיגול, אשר בתוכו כתוב 'מבולבל', וסביבו…

החפץ חיים והתבודדות
"כל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו ניצלים מהן, המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהן, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בודאי לא ישובו תפילותינו ובקשותינו ריקם ... כמה פעמים ביום צריך לשפוך…

המטרה והאמצעי
המטרה והאמצעי: אדם נתקל בבעיה או בצרה, חלילה. הוא מנסה לפתור אותה וכאשר הוא נכשל - הוא מתפלל. האם אכן כך אמור להיות? האם מטרת התפילה היא לפתור בעיות ולסדר צרות או שמא להיפך: מטרת…

ר' הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…

פרקים: מגילת סתרים
במדור "פרקים", נספר מדי פעם על פרשיה או דמות בתולדות חסידות ברסלב, על מנת להעשיר את הידע בתולדות החסידות ובתולדות אנ"ש. הפעם נעסוק ב"מגילת סתרים" שגילה רבינו הקדוש, ובה סיפר את אשר יקרה באחרית הימים.…