קליפת יוון מהי
כ׳ באדר א׳ תשע״ט
בשעת התפילה באות מחשבות זרות אל המתפלל, הוא נזכר בכל מה שעובר עליו וקשה לו לכוון. כך גם שלא בשעת התפילה, הדמיון משתלט על שכל האדם, וכך הוא מתרחק מהתפילה. מי מייאש אותו מהתפילה? מחשבות, שהם היוונים, קליפת יוון היא החושך והמסך המבדיל אותנו מהתפילה.
הגמרא מספרת שרבי יהושע בן חנניא, שהיה חכם גדול, הלך להתנצח עם זקני אתונה, שהם חכמי יוון, אלה הציגו לו שאלות שונות. אחת השאלות היתה: "רציצא דמיית בבעותיה" – אפרוח שמת בתוך קליפת ביצתו – "היכא נפק רוחא?" – מהיכן יוצאת הרוח של האפרוח, שהרי הביצה סגורה? "אמר להו: בהיינו דעאל" – ענה להם רבי יהושע, מהיכן שנכנסה הרוח לביצה, משם היא יוצאת.
הבה נתבונן, וכי זוהי שאלה? ואיזו תשובה השיב להם? גם הם יכלו לענות תשובה כזאת!
אלא שרבינו מפרש את השאלות ומגלה לנו (בליקוטי מוהר"ן ח"א, תורות כג – לא) ששאלות אלו הן תרבות יוון, ושכך הם מטמאים את כל השמנים, כלומר בכח תרבותם גרמו להרבה יהודים להתיוון.
איך הם הצליחו לחדור לנשמת היהודי ולהטעות אותו; איפה הפירצה שהם פרצו בחומת היהדות?
התשובה היא: הכח שלהם היה בשאלות, בתמיהות, בקושיות ובלבולים. זוהי חכמת יוון, היפך התמימות והפשיטות.
וכך מפרש רבינו (בתורה כז) את השאלה הנזכרת: הם שאלו אותו, הצדיק שממית את עצמו ומוסר את נפשו בצלותיה ובעותיה – בתפילתו ובבקשתו – באיזה מקום בתפלה הוא צריך למסור את נפשו ביותר?
שכן בשעת התפילה באות מחשבות זרות אל המתפלל, הוא נזכר בכל מה שעובר עליו וקשה לו לכוון. כך גם שלא בשעת התפילה, הדמיון משתלט על שכל האדם, וכך הוא מתרחק מהתפילה. מי מייאש אותו מהתפילה? מחשבות, שהם היוונים, קליפת יוון היא החושך והמסך המבדיל אותנו מהתפילה.
מחשבות המפריעות בתפילה הן "קליפת נוגה" שעושקת את הנשמה, כמו שתופסים אדם ומכניסים אותו לבית הסוהר, כך המחשבות סובבות אותו מכל צד ואין נותנות לו מנוחה.
האמצעי העיקרי לצאת מהמחשבות האלה שמביאות לידי עצבות, הוא על ידי בנין המחשבה, שזה בשעת התפילה, אז צריך לכוון בפרוש המילות, ובכך מדליקים את נר הקדושה, וכך נטהרת הנשמה ונשכחות המחשבות הזרות.
זה שמסביר רבינו, ש"סבי דבי אתונא", שהם היוונים, שואלים שאלה: מרוב המחשבות הזרות האדם אינו יכול להתפלל בכוונה, ואם כן הרי אין מה להתפלל? השיב להם רבי יהושע: "היכא דעאל". היינו, שכאשר נכנסות מחשבות זרות, צריך להעלותם אל הקדושה, ושם צריך למסור את הנפש; ואדרבה, זהו התיקון, להמשיך ולכוון וכך מעלים אותן.
היוצא מדברי רבינו, שכל אדם צריך להכניע את המחשבות הזרות שהן חכמי יוון שבתוך הלב, ולהתחיל להתפלל בכוונה כל פעם מחדש.
זאת אנו לומדים מחנוכה, שכל יום מדליקים מחדש את הנר, אפילו שדלק אתמול וכבה, הרי היום הוא יום חדש, וכל יום מתחילים מחדש, כאילו היום בפעם ראשונה מתפללים. ואפילו אם באות מחשבות זרות, אין להשבר אלא להמשיך להתפלל במסירות נפש. זה שרבי נתן כותב, שמסירות הנפש הגדולה ביותר של האדם, היא להחיות את עצמו בנקודות טובות.
אבל בתוך ליבו שואל אדם: "התחלה חדשה"? מה השקר הזה?!
ובכן צריך לדעת שזוהי שאלת היוונים, תרבות יוון – "חכמות". האדם צריך ללכת בתמימות ופשיטות, להמשיך להתגבר ולהדליק את הנר, ואפילו אם כבה הנר, אין זה ענינו, זוהי שליחותו בעולם, להאיר את הנשמה.
כך אנו עושים בחנוכה, כל יום מדליקים את הנר מחדש, כנגד המחשבות, שבעה ימים כנגד שבע מחשבות שיש בראש – "שבע מחלפות ראשו" (עפ"י שופטים טז) – וביום השמיני, ב'זאת חנוכה' זוכים לקדושת המחשבה ובונים את הדעת הקדושה.
גולשים צפו גם ב:
הברסלבים הראשונים
מסמך מרתק שרשם זלמן שזר מפיו של הרה"ח ר' שמואל מאיר אנשין על התקרבותו לברסלב, על עלייתו ארצה ועל חסידי ברסלב הראשונים בירושלים.
אומן ראש השנה
לקראת ראש השנה לקט מאמרים העוסקים בקברי צדיקים, בנסיעה לאומן לראש השנה ובכלל, בקיבוץ הקדוש ובנסיעה לצדיקים מרחבי האתר. אוסף מאמרים על אומן ועל אומן-ראש-השנה, חלק ראשון.
שאלה ללא תשובה
מי הוא שאוסף ציבור כה גדול ומגוון אשר אין בדומה לו בשום מקום וזמן בעולם; אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים, תימנים ומרוקאים, מכל החוגים והעדות, קהילות שלימות, שכולם נקבצו באו לך, כולם כאיש אחד בלב אחד…
ראש השנה באומן
תשובות לכמה שאלות שנשאלות בהקשר הזה: לשם מה צריכים לנסוע לצדיקים? מה חסר בתפילה הפרטית של כל אחד? מדוע דווקא בראש השנה? מה אנו מקבלים בעצם מראש השנה של הצדיק? ננסה להבין מעט קט, על…
הדרך לארץ ישראל
מי שיש לו אמונת צדיקים וזוכה להתקרב לצדיק אמיתי ולקיים עצותיו, ועל ידו נעשים תיקונים נפלאים עבור כל העולם, וכי פלא הוא שמתקיים בו מאמר הגמרא בראש השנה "וכולם נסקרים בסקירה אחת", וזוכה להמתקת הדינים…
ערב ראש השנה
מהיכן הוא מקור המנהג אשר הונהג לאחרונה באומן, לשיר ולרנן, לרקוד ולמחוא כף בראש כל חוצות, ביום הנורא של ערב ראש השנה? היכן שמענו והיכן ראינו דבר שכזה, להרעיש ברמקולים רבי-עוצמה בניגון וקול זמרה? האם…
השמחה של סוכות
סמוך לאחר היום הקדוש והנורא, יום כיפור, לאחר שתוקנו שלשת המחיצות הפרוסות לפני התאווה ואפשר להכנס ולשבת ביניהם, אז מתאפשר לנו להכנס ולשבת ביניהם, בבחינת "ופרוס עלינו"...
חג הסוכות
במה התייחד חג הסוכות שזכה לתואר "זמן שמחתנו"? הלא גם בשאר החגים קיים הצווי "ושמחת בחגך"? ואם מצד חשיבותו נראה, לכאורה, שדווקא בחג השבועות בו קיבלנו את התורה המיוחדת לנו מבורא עולם, דוקא אז עלינו…
לקראת ההילולה
לקראת יום הילולת רבינו הקדוש, בח"י תשרי, בעוד פחות משבועיים הרי לפניכם חלק מסיפור מסכת ימי חייו נוראי ההוד של רבינו הקדוש, הנחל נובע מקור חכמה, רבינו נחמן בן פיגה זיע"א, נין להבעל שם טוב…
זמן לשמוח!
ה'פיתקאות' ובהן פסקי הדין שנחתמו ביום כיפור, עדיין לא נמסרו לשלוחים עד 'הושענא רבא'. בכוחנו עדיין להמתיק הכל, אם אכן נתאמץ לשמח את עצמנו ואת בני ביתנו בימי החג הקדושים, ולא ניתן לעצבות על שלל…
הנצחון המכריע
הלימוד שצריך ללמוד מחג הסוכות, שמחת חג הסוכות, הקשר שבין ימי הדין לחג הסוכות - ומה צריך ללמוד מזה על מלחמת הקדושה בטומאה ומלחמתו של כל אחד ביצר הרע.
שמחת תורה
שמחת תורה היא היא "שורש כל השמחות" ומכוחה אפשר לשמוח בכל, בכל החיים, ובכל המעשים משום שהתורה האירה בהם ונתנה להם פשר ותוכן.