ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > חנוכה > קליפת יוון מהי

קליפת יוון מהי

כ׳ באדר א׳ תשע״ט

בשעת התפילה באות מחשבות זרות אל המתפלל, הוא נזכר בכל מה שעובר עליו וקשה לו לכוון. כך גם שלא בשעת התפילה, הדמיון משתלט על שכל האדם, וכך הוא מתרחק מהתפילה. מי מייאש אותו מהתפילה? מחשבות, שהם היוונים, קליפת יוון היא החושך והמסך המבדיל אותנו מהתפילה.

הגמרא מספרת שרבי יהושע בן חנניא, שהיה חכם גדול, הלך להתנצח עם זקני אתונה, שהם חכמי יוון, אלה הציגו לו שאלות שונות. אחת השאלות היתה: "רציצא דמיית בבעותיה" – אפרוח שמת בתוך קליפת ביצתו – "היכא נפק רוחא?" – מהיכן יוצאת הרוח של האפרוח, שהרי הביצה סגורה? "אמר להו: בהיינו דעאל" – ענה להם רבי יהושע, מהיכן שנכנסה הרוח לביצה, משם היא יוצאת.

הבה נתבונן, וכי זוהי שאלה? ואיזו תשובה השיב להם? גם הם יכלו לענות תשובה כזאת!

אלא שרבינו מפרש את השאלות ומגלה לנו (בליקוטי מוהר"ן ח"א, תורות כג – לא) ששאלות אלו הן תרבות יוון, ושכך הם מטמאים את כל השמנים, כלומר בכח תרבותם גרמו להרבה יהודים להתיוון.

איך הם הצליחו לחדור לנשמת היהודי ולהטעות אותו; איפה הפירצה שהם פרצו בחומת היהדות?

התשובה היא: הכח שלהם היה בשאלות, בתמיהות, בקושיות ובלבולים. זוהי חכמת יוון, היפך התמימות והפשיטות.

וכך מפרש רבינו (בתורה כז) את השאלה הנזכרת: הם שאלו אותו, הצדיק שממית את עצמו ומוסר את נפשו בצלותיה ובעותיה – בתפילתו ובבקשתו – באיזה מקום בתפלה הוא צריך למסור את נפשו ביותר?

שכן בשעת התפילה באות מחשבות זרות אל המתפלל, הוא נזכר בכל מה שעובר עליו וקשה לו לכוון. כך גם שלא בשעת התפילה, הדמיון משתלט על שכל האדם, וכך הוא מתרחק מהתפילה. מי מייאש אותו מהתפילה? מחשבות, שהם היוונים, קליפת יוון היא החושך והמסך המבדיל אותנו מהתפילה.

מחשבות המפריעות בתפילה הן "קליפת נוגה" שעושקת את הנשמה, כמו שתופסים אדם ומכניסים אותו לבית הסוהר, כך המחשבות סובבות אותו מכל צד ואין נותנות לו מנוחה.

האמצעי העיקרי לצאת מהמחשבות האלה שמביאות לידי עצבות, הוא על ידי בנין המחשבה, שזה בשעת התפילה, אז צריך לכוון בפרוש המילות, ובכך מדליקים את נר הקדושה, וכך נטהרת הנשמה ונשכחות המחשבות הזרות.

זה שמסביר רבינו, ש"סבי דבי אתונא", שהם היוונים, שואלים שאלה: מרוב המחשבות הזרות האדם אינו יכול להתפלל בכוונה, ואם כן הרי אין מה להתפלל? השיב להם רבי יהושע: "היכא דעאל". היינו, שכאשר נכנסות מחשבות זרות, צריך להעלותם אל הקדושה, ושם צריך למסור את הנפש; ואדרבה, זהו התיקון, להמשיך ולכוון וכך מעלים אותן.

היוצא מדברי רבינו, שכל אדם צריך להכניע את המחשבות הזרות שהן חכמי יוון שבתוך הלב, ולהתחיל להתפלל בכוונה כל פעם מחדש.

זאת אנו לומדים מחנוכה, שכל יום מדליקים מחדש את הנר, אפילו שדלק אתמול וכבה, הרי היום הוא יום חדש, וכל יום מתחילים מחדש, כאילו היום בפעם ראשונה מתפללים. ואפילו אם באות מחשבות זרות, אין להשבר אלא להמשיך להתפלל במסירות נפש. זה שרבי נתן כותב, שמסירות הנפש הגדולה ביותר של האדם, היא להחיות את עצמו בנקודות טובות.

אבל בתוך ליבו שואל אדם: "התחלה חדשה"? מה השקר הזה?!

ובכן צריך לדעת שזוהי שאלת היוונים, תרבות יוון – "חכמות". האדם צריך ללכת בתמימות ופשיטות, להמשיך להתגבר ולהדליק את הנר, ואפילו אם כבה הנר, אין זה ענינו, זוהי שליחותו בעולם, להאיר את הנשמה.

כך אנו עושים בחנוכה, כל יום מדליקים את הנר מחדש, כנגד המחשבות, שבעה ימים כנגד שבע מחשבות שיש בראש – "שבע מחלפות ראשו" (עפ"י שופטים טז) – וביום השמיני, ב'זאת חנוכה' זוכים לקדושת המחשבה ובונים את הדעת הקדושה.

גולשים התעניינו גם במאמרים הבאים:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support