קברו של משה
ה׳ באדר א׳ תשע״ט
"נמצא כי לא ידע איש את קבורת משה, למען לא יוכלו לבוא על קברו להתפלל שם. כמו כן קבר רבינו ז"ל נסתתר גם כן מן העולם על ידי גודל המחלוקת, אף שיודעים מקום קבורתו, למען לא יוכלו גם כן לבוא לשם להתפלל שם. יהי רצון שיתגלה האמת בעולם ויתפרסם קדושתו בעולם, ואז תבוא הגאולה במהרה בימינו, אמן"
פה על כדור הארץ, לא רחוק מכאן – בעיר אומן שבאוקראינה – ישנן ארבע אמות קדושות, אשר נקבעו כבר מששת ימי בראשית, להיות מקום בו יעסוק רבינו בתיקון כל נשמות ישראל. "כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית, לעסוק שם בתיקון העולם לדורות, לכל מי שיבוא אליו לשם ויאמר העשרה קפיטל תהילים הידועים אצלנו, כאשר הבטיח בחיים חיותו. אשרי הזוכה לזה" (ימי מוהרנ"ת ח"א, סו).
עדיין לא נוצרו המילים שיוכלו לבטא את גודל הזכייה של ההשתטחות על ציון רבינו הקדוש. מוהרנ"ת בעצמו כותב באחד ממכתביו, בדרך לאומן: "וה' יעזור לי בחסדו לנסוע למקום שאסע, להשתטח במקום שאשתטח, אשר באמת איני יודע כלל עוד עד היכן הדבר מגיע" (עלים לתרופה, מכתב מיום ראש חודש אלול תקצ"ט). "אני נוסע לאומן, אך אין לי מושג להיכן אני נוסע, ועד היכן הדבר מגיע"…
גם מי שכבר היה שם פעם ופעמיים, ממשיך להשתוקק לפקוד את המקום הקדוש והנורא הזה שוב ושוב. וכפי כשכותב מוהרנ"ת לעת זקנתו, אחר שכבר פקד את הציון עשרות או אולי מאות פעמים: "כל מגמתי וכל תשוקתי ותקוותי הוא רק להיות על הציון הקדוש הרבה פעמים, אולי אזכה לפרש את שיחתי לשפוך לבי כמים נוכח פני השם" (עלים לתרופה, מכתב מיום ד' וארא תר"ג).
* * *
לא לחינם נזכרנו לדבר על כך השבוע, שכן ביום שלישי הזה (ערב ראש חודש שבט), ימלאו 204 שנה מאז הנסיעה הראשונה של חסידי ברסלב לציון רבינו הקדוש לאחר הסתלקותו. וכפי שמספר מוהרנ"ת ביומנו: "ובאנו לאומן ביום שישי, ערב ראש חודש שבט, שנת תקע"א. והיא הפעם הראשון שנסענו לאומן אחרי הסתלקותו, כדי להשתטח על קברו הקדוש" (ימי מוהרנ"ת ח"א, עב).
מאז אותו "ערב ראש חודש שבט", הפך יום זה למועד קבוע של נסיעה לציון רבינו הקדוש. וכפי שאנו מוצאים את מוהרנ"ת כותב בשנת תקפ"ב ביומנו: "ואחר כך נסעתי אחר חצות היום לאומן על ערב ראש חדש שבט שהיה ממשמש לבוא. והיינו בהולים ונחפזים מאד מאד, כי היום ירד מאד, ולמחרתו הוא ערב ראש חודש, שהייתי אץ ובהול מאד להיות שם על ציון הקדוש בתוך אנשי שלומנו, כדרכנו בכל שנה ושנה מיום הסתלקותו, להיות באומן על ציון שלו הקדוש בערב ראש חודש שבט" (ימי מוהרנ"ת ח"ב, כא).
כך שהתאריך 'מאותת' לנו, לחזור ולהיזכר, מהמתנה הגדולה שקיבלנו באחרית הימים: ציונו של רבינו הקדוש!
* * *
ישנם קברי צדיקים לרוב; קברי האבות, נביאים, תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים. אך קברו של מבחר הברואים – משה רבינו – נעלם ונסתר מן העולם "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה".
הסיבה לכך, מדוע העלים והסתיר הקב"ה דווקא את קברו של משה, כבר "אמר רב חמא בר חנינא: מפני מה נסתתר מקום קברו של משה מעיני בשר ודם? שגלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא שעתיד בית המקדש להיחרב וישראל יגלו מארצם, שמא יבאו לקברו של משה ויבכו ויתחננו ועומד משה ומבטל את הגזירה" (סוטה יג ע"א). קברו של משה, הוא הקבר 'המסוכן' ביותר… ההשתטחות על קבר זה, עלולה לבטל את גזירת הגלות בבת אחת, ומביאה את הגאולה.
ובכן, גם היום יש לנו קבר כזה, וגם הוא נסתר ונעלם מעיני העולם!
וכפי שכתוב בספר חיי מוהר"ן: "לעניין העלמת האור הגדול והנפלא של אדמו"ר ז"ל, אשר חידוש כמוהו עדיין לא היה אפילו בדורות הקודמים, כאשר נשמע מפיו הקדוש בפירוש. ולסוף הוא נעלם כל כך בתכלית ההעלמה והכיסוי, עד אשר רוב העולם אינם זוכים לבוא על קברו הקדוש, אשר זה כל תיקונם לנצח. יש למצוא רמז על זה מדבריו הקדושים שאמר כי כל עסקו הוא ראש השנה, ועל ראש השנה כתיב 'בכסה ליום חגנו', כמו שדרשו רבותינו ז"ל, ועל כן אורו הגדול והנפלא נעלם ומכוסה כל כך גם כן מאד, עד שרוב העולם אינם זוכים לבוא על קברו להתפלל שם.
"וכמו שאמרו חכמינו ז"ל: 'מפני מה נסתתר קברו של משה רבינו ע"ה מן העולם', נמצא כי לא ידע איש את קבורת משה, למען לא יוכלו לבוא על קברו להתפלל שם. כמו כן קבר אדמו"ר ז"ל, נסתתר גם כן מן העולם על ידי גודל המחלוקת, אף שיודעים מקום קבורתו, למען לא יוכלו גם כן לבוא לשם להתפלל שם. יהי רצון שיתגלה האמת בעולם ויתפרסם קדושתו בעולם, ואז תבוא הגאולה במהרה בימינו, אמן".
(הערת המעתיק: אמנם, בשנים האחרונות עולים רבבות אלפי ישראל לציון רבינו הק', ונראה, כביכול, כי ה"הסתרה" על רבינו הקדוש נעלמה כמעט כליל. אולם, האם אכן כך? האם כאשר אנו – מתוך הרגל וכבר ללא שום געגוע – אנו עולים לציון הקדוש אנו חשים שם את יראת הכבוד שהיה עלינו לחוש? האם אנו נזהרים בכבודו של המקום הקדוש הזה כראוי? (ויותר מכך: האם אנו שומרים על כבודו של כל בית הקברות הזה?) או שמא אנו ניגשים לציון מצוות אנשים מלומדה, ואם מתפתחת בבית הכנסת שעל הציון איזו שיחה פוליטית או סתם שיחת חולין, אפילו הזעזוע כבר אינו אוחז בנו?! אמור מעתה: ההסתרה אולי החליפה פנים, אולם לא נעלמה… ואם כן: החי יתן אל ליבו, לנהוג במקום בקדושה ובכבוד הראוים לרבינו הק' ולשאר הנפטרים הקדושים הקבורים בבית הקברות הזה)
גולשים צפו גם ב:

ר' הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

כד אתי יתרו…
אפילו אם יודע בעצמו שמעשיו מקולקלים הרבה וכבר נכשל במעשיו פעמים אין מספר, אף על פי כן זה היום הוא חדש לגמרי ויכול גם ממקומו שהוא שם להגדיל ולקדש שמו יתברך, אפילו הגרוע שבגרועים

כשעמלק מגייס את השכל
אכן, אסור לנו לכבוש את זעקת המלכות הנפולה, רק לתת לה פורקן בשדות וביערות! את הזעקה הזאת עלינו להשמיע בימים אלו שלפני פורים; את זעקתו של השכל הטרוד בכל הדברים הקטנוניים והשוליים, רק לא בהשגות…

משנכנס אדר
מרדכי הצדיק, שאורו מאיר בכל שנה ושנה בימי הפורים, מתהלך לפני אותם שנשו, נפלו והתרחקו מבורא עולם, המסתתר מהם, כביכול, והופך את אותן הסתרות לדעת, לתורה גבוהה ועליונה ועל ידי זה זוכים גם אותם אנשים…

טעם זקנים – לשה"ק – י"א
לצפיה ולהורדה: קונטרס "טעם זקנים", מאוצר שיחותיו הנפלאות של הרה"ח ר' לוי יצחק בנדר ז"ל, בתרגום ללשון הקודש, קונטרס י"א: תורת רביה"ק, סיפורים מדורות עברו ומאוצרות אנ"ש שבאומן...

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

תתחיל עכשיו!
עבודת ה' אינה רק לאותם הרחוקים כבר מכל תאוות והבלי עולם הזה, אלא אדרבה אפילו למי שעדיין לא התחילו כלום בעבודת ה', שעליהם להתחיל מהארציות והגשמיות שבהם הם נמצאים

פורים, הלימוד הנצחי
פורים הוא הכל. הוא הגלות והוא הגאולה, הוא היאוש והוא התקוה, הוא הנפילה והוא הקימה. פורים הוא הזכרון והשכחה ו"ארור המן וברוך מרדכי", איך ממשיכים אותו הלאה, לכל ימות השנה?

למחות את עמלק שבלב
כל מה שאפשר לזכות לו בפורים, תלוי בדבר אחד: שלא נרפה, לא נתייאש, לא ניפול ולא נתקרר. רק נתעקש, נתפלל ונייחל תמיד, בכל מצב!

"וצדיק באמונתו יחיה"
אמונתם ומסירות נפשם של חסידי ברסלב לקיים את עצות רבינו הקדוש וללכת בדרכו – דרך של ביטול ואמונה מוחלטים לבורא עולם, באה לידי ביטוי ב"קיבוץ" אליו התקבצו חסידי ברסלב בוורשא הבוערת בלהבות מלחמת העולם השניה.

כשהתלמיד מחזק את הרב
עיון קל במכתב הראשון ממכתבי רבי נתן (עלים לתרופה), אותו שלח רבי נתן לרבינו, בתשובה על מכתב מרבינו לאנ"ש, בו תיאר את קשייו העצומים, וביקש מתלמידיו שיזכרו מה שעשה רבינו עבורם (ברוחניות) ושיתפללו עבורו.

לגור מחוץ לישוב
מה, בעצם, הופך מקום לישוב? אם כמה אנשים עושים מדורה באיזה הר ונמצאים שם שבוע זה עוד לא ישוב. ישוב זה מקום שגרים בו באופן קבוע, ויש לו את החוקים והכללים שלו. יש לבוש וצורת…