קבלת אור התורה
ז׳ בתמוז תשע״ט
כמו בכל מעשה שעושה הבורא יתברך, גם במתן תורה, במקום בו ניתנה התורה ובאזור בו ניתנה התורה, טמן הבורא יתברך רמזים, מהם עלינו ללמוד דרך ונתיב לחיים, על מנת שנוכל באמת ובתמים להכנס אל הקודש פנימה – לזכות לאור התורה.
רמזים לקבלת אור התורה
בכל מעשה שעושה הקב"ה בעולמו יש סוד ומסר סמוי עבורנו. בין אם מעשיו מכוונים לכל האנושות כולה ובין אם הוא פועל באינטימיות עמוקה בינינו לבינו כעם השם או כיחידים בעולמו. בכל מעשה יש מסר עמוק ופנימי. משהו עמוק ללמוד לחיינו.
למשל אם ניקח את האירוע הבלתי ניתן לתפיסה בשכל אנושי – מעשה נתינת התורה בהר סיני נמצא שרק בבחירת המיקום שבוחר בו הבורא לתת את התורה יש רמזים נפלאים ונשגבים עבורנו כיצד להתקרב אליו.
הבה ונתבונן ב"תפאורה" בה בוחר הבורא לתת לנו את תורתו – בהר סיני, במדבר מול כל ישראל.
מה יש ב"תפאורה" זו שיכול לתת לנו נתיב ודרך לכל חיינו כדי שנוכל באמת ובתמים להיות מאלו שזוכים להתקרב אל הקודש פנימה?
מה מרמז לנו הבורא על ידי – הר, סיני, מדבר ו-כל ישראל.
"הר"
הקב"ה רומז לנו שכדי להתקרב אליו עלינו להתאמץ. כמאמר חז"ל במסכת מגילה "יגעת ומצאת – תאמין. לא יגעת ומצאת – אל תאמין." כמו שכדי לעלות על הר יש להשתמש בשרירינו ולטפס, כך גם כדי להפוך את חיינו לחיים של משמעות רוחנית וסיפוק רוחני עלינו להתאמץ לשפר את עצמינו – להתאמץ על מנת להמשיך ולרצות להמשיך את הדרך הטובה גם כאשר הכל נראה אבוד, להתאמץ לעבוד על מידותינו ולשפרם, להתאמץ על מנת ללמוד מהבאמת הקב"ה רוצה מאיתנו וכן הלאה.
אומר איוב בפרק ה' – "כי אדם לעמל יולד" ועל כך אומר רבי נחמן – ממילא נולדנו לעמל. עבור כל השגה שאנו רוצים להשיג, אפילו השגה גשמית בסיסית כגון פרוסת לחם דלה או כוס מים – עלינו לעמול. שום דבר לא בא לנו בלי מאמץ, אז לפחות עדיף שנשתמש בהכרח לעמל זה לעבודות שיישארו לנצח נצחים כגון עבודת השם ועבודת המידות. אם נתאמץ ונעמול לעלות בהר השם או אז נצא ידי חובת "אדם לעמל יולד" ולא נצטרך לעמול בלי סוף עבור דברים גשמיים כלים.
מכאן שאין מנוס – התורה ניתנה על הר כדי לרמז לנו שאל לנו לחפש מנוחה ו"חיים קלים" כי אלה לא יגיעו. החיים כרוכים במאמץ אך הבחירה בידינו באיזה סוג מאמץ אני בוחרים…
"סיני"
סיני רומז לענווה והכנעה. אין זה הר רגיל עליו נתנה התורה – אלא התורה ניתנת על הר סיני שהוא הר נמוך וצנוע מכל ההרים כמאמר המדרש. אם כך יש לנו – הר מצד אחד (מאמץ ועמל) ומצד שני סיני (הכנעה וענוה).
כאן רומז לנו בורא עולם – אמנם עליכם לעמול אך אל תטעו לחשוב שרק על ידי עמל אתם יכולים להשיג כל מה שתרצו אלא – אתם עשו את שלכם, עמלו רבות, לעולם אל תתייאשו והמשיכו את דרככם הטובה בכל זמן, אך התוצאות לעמלכם – הינם רק בידי!
אי אפשר להכריח את הקב"ה לעשות את רצוננו רק משום שעמלנו רבות וכל כך רצינו ובאמת לא ויתרנו. בסופו של מאמץ – הכל ממנו! ורצונו בלבד הוא שייעשה. כי "לא מחשבותיי מחשבותיכם" אומר בורא עולם. ועל כן אומרת מסכת מגילה "יגעת ומצאת תאמין" . "יגעת" – זה העמל התלוי בנו. "מצאת" – המציאה מעצם היותה מציאה באה בהפתעה גמורה. כמו שכתוב במסכת סנהדרין – אין מציאה אלא בהיסח הדעת. "תאמין" – אל תחזיק לעצמך טובה אלא דע שמהשם המציאה הזו על שחמל עלינו ברחמיו ושם ברכה בעמלנו.
לכן ניתנת התורה בהר סיני. שני הפכים. הר שהוא כולו מרמז למאמץ וסיני שכולו מרמז להכנעה ואמונה. מאמץ שכולו "טבול" ו"מצופה" באמונה והכנעה.
"מדבר"
מדוע במדבר ולא במקום פורח ומעניין יותר? אלא מרמז לנו הבורא כי העולם הזה הוא ארץ מדבר. כמה שניקח ממנו נישאר צמאים. לכן אומר הבורא בספר משלי "לקח טוב נתתי לכם – תורתי אל תעזובו". אל תלכו לבורות נשברים, אחזו בתורה ויהיו לכם חיים של רוויה ולא של צמא. ובנוסף – המדבר הוא מסוכן. ארץ נחש ושרף. רק אור התורה מציל אותנו מחיים של הבל וריק נטולים אור רוחני ותחושת "טוב". כי 'אין "טוב" אלא תורה' – כאמור במסכת ברכות.
עניין נוסף – רומז לנו הבורא "כשם שקיבלתם את תורתי במדבר כך בכל פעם שתרצו להתקרב אלי יותר ויותר תצטרכו שוב לעבור דרך ה"מדבר". אין שום השגה רוחנית וגדילה אמיתית אלא על ידי שקודם לה עוברים ב"מדבר". "מדבר" שכולו צמא ופחד. אין עצים ומעיינות להרוות את הצימאון ולברוח מיקידת החום. מי שיעמוד ב"מסע" המדבר שהוא הניסיונות והמניעות להגיע לחיי אמת וקדושה – הוא לבדו יוכל להתקרב אלי יותר ויותר בכל פעם.
"מול כל ישראל"
אומר לנו רבי נחמן (בליקוטי מוהר"ן סימן צא) שאם אנחנו רוצים לקבל את האור הטמון בתורה עלינו לאהוב כל אחד לישראל באשר הוא. ומה הקשר? זה אור אין סוף וזה בשר ודם כלה ועובר מן העולם. אלא שמגלה לנו רבינו שכל אחד מישראל יש לו שורש בתורה. לכן ישרא"ל ראשי תיבות – יש שישים ריבוא אותיות לתורה. ולכן כאשר אנו פוסלים מישהו מישראל אין זה אלא כאילו שפסלנו אות מהתורה. וכידוע כאשר אות אחת פסולה בספר תורה – כל הספר כולו פסול הוא. לכן עלינו לעמול על מנת לראות טוב בכל אחד מישראל. אף אם אנחנו לא מסכימים עם מעשיו והנהגת חייו – הוא עצמו לא פסול כל עוד שם ישראל נקרא עליו.
ולסיכום אומר לנו הקב"ה מ"תפאורת" נתינת התורה בהר סיני – היו עמלים בעיקר ולא בתפל ויחד עם זאת זכרו – הכל ממני! ודעו כי התורה, ההארה שבה והמסרים הקדושים הנלמדים ממנה, היא שתציל אתכם בכל זמן ובכל עת. גם בזמן של ניסיון וקושי אותו אתם חייבים לעבור כדי להתקרב אלי.
ואהבו זה את זה כי באחדותכם תלויה הברכה אשר אני רוצה לתת לכם.
שנזכה לקיים את כל עצותיו של הקב"ה ונראה ברכה והצלחה בכל עמלנו אשר אנו עמלים על פני האדמה….
