ראשי > מאמרים בתורת ברסלב > צדיקים, בינונים, רשעים

צדיקים, בינונים, רשעים

כ״ט בסיון תשע״ט

כמו בכל הדברים שבקדושה, אם האדם מודע לתוצאות מעשהו הטוב ומתכוון לכך, אזי הוא פועל יותר ויותר בכמות ואיכות. לכן כדאי לחשוב ואף לומר לפני התפילה: "הריני מקשר עצמי בתפילתי לכל הצדיקים וכו'" – ובכך להיות חלק מהתפילה הנפלאה של כל ישראל לכל שדרותיו, שמשבחים ומתפללים לקונם.

צדיקים, בינונים ורשעים מתפללים יחד

"צריך להכניע הרע – בין בפרט בין בכלל – תחת הטוב. הרע שבפרט, היינו גופו המגושם וחומרו, יבטל בשעת התפילה… והרע שבכלל, היינו התפילות של פושעי ישראל שמתפלל עמהם, יבטל הרע שלהם… ויקשר את עצמו עם… שוכני עפר ויעורר אותם שיתפללו עמו, בבחינת 'הקיצו ורננו שוכני עפר'. וזהו נקרא תפילה בציבור, כי אותיות צבר – ראשי תיבות: צדיקים, בינונים, רשעים".
('ליקוטי מוהר"ן' ח"א נ"ה)

אחד הנושאים הטעונים במשנתה של חסידות ברסלב, הינו ללא ספק המושג "לקשר את התפילה לצדיקים". לא נתיימר להקיף את הנושא, הספר החשוב 'חיי נפש' שחיבר החסיד רבי גדליה אהרן קניג דן בכך בהרחבה ובעומק, אבל רבינו שופך במאמר זה מעט אור על הצורך להתקשר לצדיקים לפני התפילה.

שעת התפילה היא כידוע שעה של מלחמה, יעיד על כך כל מי שמשתדל להתפלל בכוונה. היצר מפריע לתפילה בכל כוחו. הסיבה לכך היא, שבתפילה אנו מכריזים שה' הוא המנהיג את העולם ולו ראוי להתפלל ובכך אנו קוראים תגר נגד כוחות הרע שמתקוממים נגדנו בשל כך.

זאת ועוד, בתפילה אנו מתקרבים אליו יתברך, כפי שאמר רבינו הקדוש ('ליקוטי מוהר"ן' ח"א א' י"ד) שתפילה נקראת 'קרבן' משום שהיא "מקרבת" את הבריאה לשלמות רוחנית, מעין הנאמר בשולחן ערוך, ששיא התפילה היא – להגיע "קרוב" לנבואה (אורח חיים צ"ח, א').

יתירה מזו, בתפילה האדם מקרב לקדוש ברוך הוא לא רק את עצמו אלא את כל עם ישראל, ולכן שלימות התפילה היא בציבור ולכן היא מנוסחת בלשון רבים, כי היא כנגד העבודה במקדש שהייתה משותפת לכל כלל ישראל.

כשאנו מתחזקים באמונה בתפילה, אומר רבינו, אנו מתקנים את אלו שנפלו לאמונות כוזבות, וכשאנו משקיעים את הלב בתפילה, אנו מעלים את אלו שחטאו בגלל הלב הפגום שלהם.

אנחנו מתמודדים אפוא בתפילה, לא רק עם הרע שלנו, אלא עם הרע שבכל אחד מישראל. מובן אם כן מדוע החומריות שלנו מתמרדת נגד התקרבות זו לה' יתברך, ומדוע כל המחשבות הזרות צצות מחדש בכל תפילה שלנו.

* * *

אם תשאלו, איך דורשים זאת מאתנו – לא רק לנצח את הרע הפרטי שלנו, שזוהי משימה לא פשוטה כלל וכלל, אלא גם להלחם לבדנו כנגד כל הרע שבעולם – הרי זה פשוט קרב אבוד מראש?

התשובה היא: שום מתפלל איננו לבד! התפילה שלו משותפת לכל עם ישראל, שכולם כאחד משבחים ומתפללים למלכם. במדרש מובא, שיש מלאך המחבר את כל התפילות של עם ישראל וקושר מהם כתר למלכו של עולם.

ואדרבה, כשם שאני אמור לתקן את הרע שיש בכל אחד מישראל, כך אני יכול להיעזר בכל הטוב שיש בכל אחד מישראל, ובפרט בצדיקים הקדושים שמהם אני יכול לשאוב עוז ותעצומות כדי להיאבק כנגד הרע שמפריע לי בתפילה ו…לנצח.

* * *

כל זה נעשה מאליו בכל תפילה של כל אדם, בין אם הוא מודע לכך בין אם לא, כי התפילה שלנו היא של כל הציבור, השורש צבר הוא בראשי תיבות: צדיקים, בינונים, רשעים, הבינוני הוא המתפלל שמקבל כח מהצדיקים כדי להתמודד עם הרע של הרשעים.

אבל, כמו בכל הדברים שבקדושה, אם האדם מודע לתוצאות מעשהו הטוב ומתכוון לכך, אזי הוא פועל יותר ויותר בכמות ואיכות. לכן כדאי לחשוב ואף לומר לפני התפילה: "הריני מקשר עצמי בתפילתי לכל הצדיקים וכו'" – ובכך להיות חלק מהתפילה הנפלאה של כל ישראל לכל שדרותיו, שמשבחים ומתפללים לקונם.

גולשים צפו גם ב:

real accessibility icon
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support