וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק (בראשית כה, יט)

צר הקב"ה קלסתר פנים של יצחק דומה לאברהם והיו הכל אומרים אברהם הוליד את יצחק (רש"י)

כשהקב"ה מביא יסורים על האדם ח"ו כל כוונתו לטובה כדי שישוב בתשובה כמו שכתוב את אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג') אך לפעמים נהפך אצל האדם לדין אכזרי ח"ו דהיינו שעל ידו דווקא מתרחק ונופל מעבודת ה'.

והסימן לדבר הוא תפילה, שאם מתחזק בתפילה לה' גם בעת מצוקתו – יידע שהוא דין דקדושה, וכמו שאמרו חז"ל איזהו יסורין של אהבה כל שאין בהם ביטול תפילה (ברכות ה) יצחק אבינו מידתו היתה יראה כמו שכתוב "פחד יצחק" ואברהם אבינו – חסד כמו שכתוב "תתן… חסד לאברהם" אך התורה מעידה לנו שהיראה והדינים של יצחק הם לטובה ושרשם בחסד כי אברהם הוליד את יצחק.

והסימן לכך שהדין של יצחק הוא אכן לטובה ואינו בבחינת דין אכזרי ח"ו הוא התפילה כפי שנתבאר וזה מה שאמרו חז"ל שהקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, כי פנים מרמז על תפילה כמו שכתוב "ויסב חזקיהו את פניו אל הקיר ויתפלל" (ישעיה לה), כשיש לאדם את הפָנִים את התפילה יידע נאמנה שכל מאורעותיו מובילים אותו רק אל הטוב ואל החסד.

(ליקוטי מוהר"ן ח"א עד)

וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו (בראשית כה, כו)

אדם מורכב מגוף ונשמה וצריך לחזק את הנשמה שתשלוט על הגוף תקדש אותו ותשעבד אותו לעבודת ה' לשם כך יש לשים לב שהאכילה תהיה כראוי ולא בגרגרנות כי כשאוכל בתאוות האכילה מגביר את הגוף על הנשמה, וכמו שכתוב "אוכל לחמי הגדיל עלי עקב".

יעקב אבינו הגביר וחיזק את הנשמה כמו שנאמר עליו "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" (בראשית כז) והריח הוא מזונה של הנשמה כמו שאמרו חז"ל שמריח טוב הנשמה היא שנהנית,

לעומתו עשיו היה שקוע בתאוות האכילה כפי שנראה מבקשתו "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה" כך יתפרש הפסוק "וידו – של יעקב – אוחזת 'בעקב' עשיו" שיעקב השתדל תמיד להגביר את הנשמה על הגוף ולהכניע את תאוות האכילה מידתו של עשיו שלא יתקיים "אוכל לחמי הגדיל עלי 'עקב'".

(ליקוטי מוהרן ח"ב ח ב)

הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם (בראשית כז, לו)

ויעקבני – וחכמני (תרגום)

תכלית הבריאה היא שיכירו וידעו אותו יתברך כמו שכתוב בזוהר "בגין דישתמודעון ליה", גם כל פרט ופרט שבבריאה נועד למרטה זו ונברא בחכמה אלוקית, כדי שעל ידי החכמה הזו הגלומה בו יוכלו להכיר ולהשיג אותו יתברך.

תפקידנו איפוא להתבונן ולבקש בכל דבר בכל עת איך נוכל להתקרב על ידט להשי"ת.

זו היתה עבודתו של יעקב אבינו, שהשתדל לקנות את הבכורה, כי החכמה הזו קרויה בכורה, שהרי החכמה היא הסיבה וההתחלה של כל דבר ודבר וכמו שכתוב "כולם בחכמה עשית" [וכידוע שהחכמה היא הדרגה הראשונה והעליונה ביותר].

עשיו לעומתו מאס בחכמה הזו ולכן נאמר עליו "ויבז עשיו את הבכורה".

כך טוען עשיו כלפי יעקב "ויעקבני זה פעמיים" ותרגום וחכמני, שיעקב גבר עליו על ידי שביקש ומצא את החכמה האמיתית.

(ליקוטי מוהרן ח"א א)