פרשת תולדות
כ״ט בתמוז תשע״ט
לקט הארות וביאורים נפלאים ממעיינו העמוק של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב מלוקטים מספריו הקדושים ומספרי תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב, לפרשת השבוע: פרשת תולדות (פרשת השבוע)
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק (בראשית כה, יט)
צר הקב"ה קלסתר פנים של יצחק דומה לאברהם והיו הכל אומרים אברהם הוליד את יצחק (רש"י)
כשהקב"ה מביא יסורים על האדם ח"ו כל כוונתו לטובה כדי שישוב בתשובה כמו שכתוב את אשר יאהב ה' יוכיח (משלי ג') אך לפעמים נהפך אצל האדם לדין אכזרי ח"ו דהיינו שעל ידו דווקא מתרחק ונופל מעבודת ה'.
והסימן לדבר הוא תפילה, שאם מתחזק בתפילה לה' גם בעת מצוקתו – יידע שהוא דין דקדושה, וכמו שאמרו חז"ל איזהו יסורין של אהבה כל שאין בהם ביטול תפילה (ברכות ה) יצחק אבינו מידתו היתה יראה כמו שכתוב "פחד יצחק" ואברהם אבינו – חסד כמו שכתוב "תתן… חסד לאברהם" אך התורה מעידה לנו שהיראה והדינים של יצחק הם לטובה ושרשם בחסד כי אברהם הוליד את יצחק.
והסימן לכך שהדין של יצחק הוא אכן לטובה ואינו בבחינת דין אכזרי ח"ו הוא התפילה כפי שנתבאר וזה מה שאמרו חז"ל שהקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, כי פנים מרמז על תפילה כמו שכתוב "ויסב חזקיהו את פניו אל הקיר ויתפלל" (ישעיה לה), כשיש לאדם את הפָנִים את התפילה יידע נאמנה שכל מאורעותיו מובילים אותו רק אל הטוב ואל החסד.
(ליקוטי מוהר"ן ח"א עד)
וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו (בראשית כה, כו)
אדם מורכב מגוף ונשמה וצריך לחזק את הנשמה שתשלוט על הגוף תקדש אותו ותשעבד אותו לעבודת ה' לשם כך יש לשים לב שהאכילה תהיה כראוי ולא בגרגרנות כי כשאוכל בתאוות האכילה מגביר את הגוף על הנשמה, וכמו שכתוב "אוכל לחמי הגדיל עלי עקב".
יעקב אבינו הגביר וחיזק את הנשמה כמו שנאמר עליו "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'" (בראשית כז) והריח הוא מזונה של הנשמה כמו שאמרו חז"ל שמריח טוב הנשמה היא שנהנית,
לעומתו עשיו היה שקוע בתאוות האכילה כפי שנראה מבקשתו "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה" כך יתפרש הפסוק "וידו – של יעקב – אוחזת 'בעקב' עשיו" שיעקב השתדל תמיד להגביר את הנשמה על הגוף ולהכניע את תאוות האכילה מידתו של עשיו שלא יתקיים "אוכל לחמי הגדיל עלי 'עקב'".
(ליקוטי מוהרן ח"ב ח ב)
הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם (בראשית כז, לו)
ויעקבני – וחכמני (תרגום)
תכלית הבריאה היא שיכירו וידעו אותו יתברך כמו שכתוב בזוהר "בגין דישתמודעון ליה", גם כל פרט ופרט שבבריאה נועד למרטה זו ונברא בחכמה אלוקית, כדי שעל ידי החכמה הזו הגלומה בו יוכלו להכיר ולהשיג אותו יתברך.
תפקידנו איפוא להתבונן ולבקש בכל דבר בכל עת איך נוכל להתקרב על ידט להשי"ת.
זו היתה עבודתו של יעקב אבינו, שהשתדל לקנות את הבכורה, כי החכמה הזו קרויה בכורה, שהרי החכמה היא הסיבה וההתחלה של כל דבר ודבר וכמו שכתוב "כולם בחכמה עשית" [וכידוע שהחכמה היא הדרגה הראשונה והעליונה ביותר].
עשיו לעומתו מאס בחכמה הזו ולכן נאמר עליו "ויבז עשיו את הבכורה".
כך טוען עשיו כלפי יעקב "ויעקבני זה פעמיים" ותרגום וחכמני, שיעקב גבר עליו על ידי שביקש ומצא את החכמה האמיתית.
(ליקוטי מוהרן ח"א א)
גולשים צפו גם ב:

ואין זה שלי כלל!
"לא להתפעל מהנפילות והירידות הנגלות לעין, אלא לזכור שתמיד פנימיותם נותרת זכה ונקיה ומשתוקקת לבוראה, ומכח זה להשתוקק לצאת מהרפש והבוץ"

הכתר בראש המשיח
זה מה שיביא את הגאולה: אותם יהודים שהיו מוכנים לעבוד את ה', גם כשהרגישו בנפשם שעבודתם היא לחינם חס ושלום; אלו שנשארים תמיד 'איכרים פשוטים' ועובדים את ה' בפשיטות גם כשמשיגים וגם כשלא – הם…

לעבור את הגשר הצר
"וכל אלו הדיבורים האמתיים שכתבתי, הם הם בעצמם הגשר האמתי, שיכולין לעבור עליו אפילו בתהום תחתיות, רק שלא ייפול בדעתו ולא יתפחד כלל, ויבטח ויישען בכוחו של רבינו הקדוש, שגילה כל זה"

מאבק האמונה
כתבה מרתקת על מסירותם של חסידי ברסלב ליהדות בברית המועצות, על הקיבוצים בשנות הזעם ועל הרדיפות שעברו תחת שלטון הקומוניסטים. התפרסמה ב'המודיע' בשנת תש"ך

לא לפחד מהפחד
כאשר מקשרים את הפחד למקור שממנו הוא נשלח, ויודעים שאין זה טבע ומקרה אלא השם יתברך שלח זאת כדי שנתיירא ממנו, הרי שוב אין צורך בהפחדות, והחסדים יכולים להתגלות

ריקודם של "החסידים המתים"
תיאור מרתק, מעטו של הסופר דניאל צ'רני, על ליל שבת אצל חסידי ברסלב בשטיבל הברסלבי ברחוב נובוליפיה בוורשה לפני מלחמת העולם השניה.

הלל צייטלין: עתידה של ברסלב
הלל צייטלין במאמר מרתק: מהו חסיד ברסלב, מיהו רבי נחמן מברסלב, והאם תתקיים דרכו ומשנתו של רבי נחמן מברסלב גם בעתיד. מסמך מדהים ומרתק.