פרשת מטות-מסעי
י׳ באב תשע״ט
לקט הארות וביאורים נפלאים ממעיינו העמוק של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב מלוקטים מספריו הקדושים ומספרי תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב, לפרשת השבוע: פרשת מטות מסעי (פרשת השבוע)
וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב (במדבר לא, ח)
"שהיה בלעם עמהם ומפריח מלכי מדין בכשפים, והוא עצמו פורח עמהם" (רש"י)
אחד מכללי היסוד בבריאה היא "זה לעומת זה עשה האלוקים" (קהלת ז, יד). לפי הכלל הזה, כל דבר שנמצא בצד הקדושה, נמצא דבר דומה בצד הטומאה.
כך שמי שאיננו מתאמץ להעמיק ולהתבונן יכול בקלות לטעות ולהתבלבל בין הקדושה לטומאה.
את זאת עשה ה' כדי שתינתן לאדם בחירה חופשית, כלומר ששני הצדדים ייראו לאדם שווים והוא יתאמץ לבחור בטוב. כי אם היו רואים בבירור את הטוב זו כבר לא היתה חכמה לבחור בו.
כך אנחנו מוצאים שאליהו הנביא התפלל במעמד הגדול בהר הכרמל, כשרצה להוכיח לעם כי ה' הוא האלוקים, התפלל: "ענני ה' ענני" – "ענני שתרד אש מן השמים; ענני שלא יאמרו מעשה כשפים הוא" (ברכות ט ע"ב), שכן גם אחרי ירידת האש שליחכה אפילו את המים שנשפכו סביב המזבח שבנה, היתה אפשרות לטעות ולחשוב שהכל כישוף ותו לא.
כך אנחנו מוצאים גם אצל פינחס שנעשה לו נס והוא עף באויר (מדרש רבה, במדבר כב, ה) אך גם בלעם לעומתו פרח באויר.
ההבדל בין המעשים הפלאיים של הצדיקים והרשעים הוא במה שעומד מאחורי הפלאים האלה. מעשי הפלא של הצדיקים מתבצעים על ידי תפילה, כמו שאמרו חז"ל שהנסים שעשה אלישע נעשו על ידי תפלה (מגילה כז); לעומתם הרשעים פועלים על ידי תחבולות שלכישוף וכדומה.
כשבאים לספר על נסים ונפלאות של צדיקים, אין להסתנוור מהברק החיצוני של המעשה, אלא בעיקר להדגיש את הפנימיות שהניעה את הצדיק לעשות את האותות והמופתים – על ידי אמונה, תפילה וכולי.
(עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"א, רלד)
שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר (במדבר לה, ו)
הקב"ה – מלוא כל הארץ כבודו, ולפיכך בכל מקום שאדם נמצא בו, הוא יכול להתקרב אליו ולהדבק בו – באם יתחזק באמונה שלימה בקב"ה. כך שיזכה לחיים טובים ומאושרים, ככתוב: "באור פני מלך – חיים" (משלי טז).
שכן כל הצרות באות רק מאמונה שאיננה שלימה וחזקה כראוי, כמו שכתוב: "הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" (דברים לא).
זו הסיבה שהרוצח בשגגה נמלט לאחת משש ערי המקלט כדי להנצל, ואף ניתנת לו אפשרות להמלט אל אחת מארבעים ושתים הערים של הלויים, כלומר שבסך הכל היו ארבעים ושמונה ערים ששימשו כמקלט לרוצחים.
לא במקרה גם מספר המילים שבפסוק 'שמע ישראל' הוא שש, ואילו מספר המילים בשאר הפרשה של קריאת שמע הוא ארבעים ושתים, שהם ביחד ארבעים ושמונה.
ללמדך שהאמונה שכתובה בפרשה הזו – פרשת שמע – היא המקלט האמיתי של האדם מכל צרותיו ובעיותיו, הן ברוחניות והן בגשמיות. ואפילו אם נכשל וחטא, עדיין הדרך פתוחה לפניו להתחזק באמונה ולשוב בתשובה שלימה.
(ליקוטי הלכות, תחומין ה, כח)
גולשים צפו גם ב:

תפילה לזכות להגיע לציון
חוברה על ידי הרה"ח רבי יצחק ברייטער זצ"ל, הי"ד, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לציון. כעת, בעקבות מגיפת הקורונה שסגרה את הגבולות בין המדינות, הפכה התפילה הזו שוב לרלוונטית...

צעקת החיפוש
החיפוש אחרי נקודת הטוב הוא מעשה הקנאות הראוי ביותר עבור קדושת יהדותנו. והחיפוש הזה מתחיל בספרי הצדיקים, עובר בהכרח דרך שיחת חברים, ונעשה שלם ומוחלט מתוך בירור עצמי.

סוף סוף באומן…
מי בכל זאת עקבו אחר הספינה וניסו לנצל כל פירצה אפשרית בכדי להסתנן לתוכה? היו אלו שני אברכים צעירים מירושלים, הלא הם מיודענו רבי אברהם יעקב גולדרייך וחברו המושבע רבי שמואל שפירא...

ספירת העומר
תולדותיו של כל אדם מישראל הם בבואה של תולדות עם ישראל מאז היותו לגוי. אם כן, פסח וספירת העומר אינם רק "זכר" ליציאת מצרים, אלא ענינו הפרטי של כל יחיד: לזכות ולצאת "מגלות מצרים שהוא…

להרגיש שייך
מי לא משתוקק לחוש רצוי ומועיל, להשתייך למקום טוב ומיוחד? כשהתחושה הזו דועכת, אנו עלולים להיות אבדים לנצח. ואז באה החיות החדשה: אני קיים, אני יחודי – וחלק ממניין יחודי. המספר האישי שלה, הוא זה…

וספרתם לכם – לעצמכם
תקופת "ספירת העומר" היא תקופה של היטהרות והתעלות – את זה כולנו יודעים. בכל יום ויום עולים משער לשער, ומתקנים עוד משהו פגום. הבעיה היא רק, שחלק גדול מאתנו מרגישים מחוץ לסיפור...

אתה עוד תזכה!
כולנו צועדים בדרך ארוכה מאוד שאת סופה קשה לחזות. הסכנה הגדולה ביותר היא שבעיצומו של מסע נתייאש וזהו. לכן, כל כך חשובה לנו ההבטחה 'אתה עוד תזכה' ואם נזכור זאת, ולא נתייאש, הרי שללא ספק…

סיפור התקרבות: רבי שמואל שפירא
לקראת יום היארצייט של הרה"ח ר' שמואל שפירא שחל ביום שביעי של פסח, נביא הפעם את סיפור התקרבותו לאורו של רביה"ק.