"הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹקִים אֶת עַבְדֶּךָ" (בראשית לג, ה).

"כִּי חַנַּנִי אֱלֹקִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל" (בראשית לג, יא).

התפללת? ביקשת? אתה רוצה שהתפילות תתקבלנה? עסוק בתורה, כי על ידי לימוד התורה מתקבלות כל התפילות והבקשות שלנו, שכן התורה הקדושה מעניקה חן ללומדיה, כמו שאמרו חז"ל (עירובין נד ע"ב), כך שהתפילות והבקשות של הלומד גם הן מוצאות חן בעיני הקב"ה – ומתקבלות.

יעקב אבינו עסק בתורה, כמו שכתוב (בראשית כה, כז) שהיה "איש תם יושב אוהלים" ואונקלוס מפרש: 'אוהלים' – 'בית אולפנא' [=בית מדרש]. לכן זכה לחן והתקבלו כל בקשותיו, ככתוב: "כי חנני אלוקים וכי יש לי כל"!

(ליקוטי מוהר"ן ח"א, א)

"וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" (בראשית לג,יז)

אנשים שעוסקים בבנייה מועדים להתמוטטות כלכלית, שכך אמרו חז"ל (יבמות סג ע"א): "כל העוסק בבנין מתמסכן [=מתרושש]".

הסיבה לכך היא, שכאשר אדם בונה בית הוא מחזק בכך את האחיזה שלו בעולם הזה ומרחיב את החומרנות שלו, דבר שעלול להביא אותו לידי רדיפה אחרי מותרות והבלים.

בכדי למנוע מצב זה, עליו להתחזק דווקא בעת בניית בית – בהתקרבות לאלוקים, ואז לא יזיק לו בנין הבית; אדרבה, יתקיים בו הפסוק: "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן" (משלי כד, ג).

מצוות סוכה מכונה בזוהר הקדוש (ויקרא רפג ע"א) "האֵם המסוככת על בניה". לפיכך, באמצעות מצווה זו זוכה הבונה בית להיות מוגן מנזקים.

הוא שכתוב "ויעקב נסע סוכותה – ויבן לו בית", שעל ידי מצוות סוכה זכה לבנות בית כראוי.

(ליקוטי מוהרן ח"א, רסו)

"וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם… וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" (בראשית לג יח).

"אמר רב, מַטבע תיקן להם; ור' יוחנן אמר, מרחצאות תיקן להם" (שבת לג ע"ב).

כשמשאו ומתנו של אדם – באמונה, שנזהר מכל שקר והונאה, הוא זוכה גם לאמונה שלימה בה' ובביטחון חזק שייתן לו את פרנסתו בעִתה, בלי טרדות ודאגות, כמו שכתוב בזוהר הקדוש (בלק קצח ע"ב) שעל ידי אמת זוכים לאמונה, ועל איש זה נאמר: "ברכת ה' היא תעשיר, לא יוסיף עצב עמה" (משלי י, כב).

אולם, כשאין משאו ומתנו באמונה, נפגמה גם אמונתו בה' ונדמה לו שרק חריצותו והשתדלותו הן אלו שיביאו לו את הפרנסה, כך שכל ימיו הוא דואג וטורח להתפרנס, ועליו נאמר: "בעצבון תאכלנה" (בראשית ג יד).

זוהי כוונת חז"ל באומרם על יעקב שבבואו לשכם תיקן להם מטבע, שכן יעקב אבינו הצטיין במידת האמת, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז, כ), ועל ידי האמת ניתנה בידו היכולת 'לתקן' את ה'מטבע' – את המשא ומתן – שיתנהל באמת ובאמונה.

וכך זיכה אותם יעקב גם באמונה שלימה בה', והם ניצולו מן ההרגשה הפסולה של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים ח, יז).

זוהי גם כוונת חז"ל באומרם: "מרחצאות תיקן להם" – שתיקן להם את האמונה בה', כפי שאמרו על הפסוק "ותרד בת פרעה לרחוץ" – שנתגיירה ונטהרה מהעבודה זרה. לאמור, שעל ידי תיקון המטבע, על ידי טוהר המסחר, רוחצים ונטהרים מפגם האמונה בה'.

(ליקוטי מוהר"ן ח"א, כג, ג)